ביאור:חכמים נבונים ואיברי גופם: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 10:
::*משלי ב ב: {{צ|להקשיב '''לחכמה''' '''אזנך''' תטה לבך לתבונה}}
::*משלי יב טו: {{צ|דרך אויל ישר בעיניו '''ושמע''' לעצה '''חכם'''}} (ראו [[ביאור:אוילים ותוכחות|אוילים וביקורת]] )
::*משלי טו לא:
::*משלי יח טו:
::
::*משלי
::*משלי כה יב:
▲::*משלי כה יב: " {{צ| {{צ|נזם זהב וחלי כתם - מוכיח '''חכם''' על '''אוזן''' שומעת}} }} " (ע"ע [[ביאור:איך חכמים מותחים ביקורת|החכמים יודעים למתוח ביקורת]] )
ובאיברי הדיבור:
::*משלי יב יח:
::
::*משלי יד ג:
::
::*משלי טו ב : {{צ|'''לשון חכמים''' תיטיב דעת; ופי כסילים יביע איוולת}} - [[ביאור:בקיצור ולעניין|החכמים יודעים לתקן ולשפר את דבריהם]] . '''
::
::*משלי טו ז :
::'''
גם
::*משלי טז כג: {{צ|לב '''חכם''' ישכיל '''פיהו''' ; ועל '''שפתיו''' יוסיף לקח}} (
לעומת זאת, אצל הנבון, האיבר העיקרי הוא הלב:
שורה 42 ⟵ 41:
כאשר הנבון פותח את שפתיו, באופן טבעי נמצאים שם דברי חכמה, אבל המטרה העיקרית שלהם היא להוכיח ולייסר בשבט-מוסר את האדם חסר-הלב:
::*משלי י יג: {{צ|'''בשפתי נבון''' תימצא חכמה; ושבט לגו '''חסר לב'''}} (
גם [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני הפסוקים על המים העמוקים]] מראים שהחכמה קשורה יותר לדיבורים, והתבונה קשורה יותר ללב.
::*משלי ב ג: {{צ|כי אם '''לבינה תקרא,''' '''לתבונה תתן קולך'''}}
שורה 53 ⟵ 52:
ונראה לי שבשני פסוקים אלה הכוונה היא, שהאדם צריך לקרוא ולשמוע את המסקנות שאנשים אחרים הסיקו, כדי להרחיב ולהעמיק את התבונה שלו (ראו [[ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|להגיע ליראת ה' ע"י התבוננות בנפלאות התבונה]] ). '''
<div class="advanced">
==לעיון נוסף==
::* [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|לא לבטוח בלב]]
==מקורות==▼
::* [[ביאור:ההבדלים בין חכמה, בינה ודעת|חכמה, בינה ודעת]]
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]] .
::* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13986 חכמה ורטוריקה במקרא / אלכסנדר רופא]
</div>
'''
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wguf.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-03-21.
}}
<noinclude>
| |||