שישה מיליון קטגורים (גדעון האוזנר): הבדלים בין גרסאות בדף

מבחינה יהודית הייתה יהדות אירופה, ערב השואה, לב האומה כולה. שם היה מקור חיוניותה. רוב רובם של גדולי הרוח ומנהיגי היהדות ישבו שם או באו משם. היו שם גדולי התורה, יורשיו של הגאון רבי אליהו מווילנה בישיבת וולוז'ין רבת התהילה,. שם התקיימה ישיבת סלובודקה, בפרוורה של קובנה, והמשיכה את מסורת הלמדנות הליטאית, ברוחו של רבי יצחק אלחנן.

משם באו הרב קוק, וה"חפץ חיים",. משם צמחו חוזי המדינה, מעצבי הלאומיות היהודית, מנהיגיה, הוגיה וסופריה. זאת הייתה יהדות שנתנה לעם, בדורות האחרונים, את הרצל ונורדאו,; את אחד העם ואת פינסקר, את ביאליק, טשרנחובסקי, שלום עליכם ושניאור,; את וייצמן, בן גוריון וז'בוטינסקי.

המיליונים שהושמדו הם שחיכו למדינה היהודית ולא זכו לראותה. בגולה שהושמדה צמחה, בין שתי מלחמות העולם, התופעה המופלאה של תנועת הנוער היהודית, חדורת האידיאלים הלאומיים והסוציאליים, חבריה – אודים בוערים של להט ואמונה, טהורי לב וגוף, שציון הייתה נשמת אפם.

נחרבו קהילות עתיקות יומין שאזכיר שוב, רק לשם הדגמה, כמה מהן בלבד: אמסטרדם המפוארת, מקום מחבוא והצלה לאנוסי ספרד, בה שכן ר' מנשה בן ישראל, בה יצר וחי ברוך שפינוזה. אבדה קהילת פראג, שהיתה קיימת מאז המאה העשירית, על בתי הכנסת המפוארים שבה, עירם של המהר"ל ושל בעל "הנודע ביהודה".

הושמדה יהדות קייב שעמדה בגאון בפני עלילת הדם במשפט בייליס. אבדה קהילת סלוניקי עתיקת היומין, שישבה שם כאלפיים שנה, עירם של ניצולי ספרד ופורטוגל, בה גדלו יהודים למדנים וגדולי תורה, ליד יהודים חזקי שרירים ובריאי גוף,; עירם של ר' משה אלמוסנינו, של אנוסי הדוּנמֶה. עברה מהעולם קהילת ברטיסלבה, היא פרסבורג, השומרת הקנאית של תורה ומצוות, עירו של החת"ם-סופר.

חרבה העיירה היהודית במזרח אירופה ודרומה, ה"שטעטל", אותה פיאר שלום אש. זה מקום משכנם של רבבות אלפי ישראל, שבכל אחת מהן בית מדרש ובית הכנָסַת אורחים, מאגר של למדנות, של אהבת ישראל,; בה נשמרה הרוח היהודית עד דור אחרון,. זו שומרת המסורת של חיי משפחה יהודיים בבית הקטן עם המעקה – "הגנקל" הטיפוסי, אשר כל הרוחות המנשבות בעולם לא יכלו לה,; זו נוצרת הגחלת של תורה ומסורת וציפייה לביאת המשיח – היא איננה עוד.

נמחו סימני דרך של ההיסטוריה היהודית. הפגיעה הייתה בלבו של עם ישראל. אדולף אייכמן ידע את אשר הוא זמם: אם יצליח להשמיד יהדות זו – ישמיד–ישמיד את היהדות כולה. האחרים, כך קיווה, יכלו או יתבוללו מאליהם.

בחסדו של צור ישראל, שהותיר לנו שריד, העצה שיעץ אייכמן הופרה והדבר שדיבר – לא קם עד תום.

אשמתו של אדולף אייכמן היא בייזום, תכנון, ארגון וביצוע הפשעים המפורטים בכתב האישום. אנו נוכיח את אשמתו כמתכנן, יוזם, מארגן ומבצע הפשע הקרוי "הפתרון הסופי לבעיית היהודים",. את חלקו הישיר בביצועה של תכנית נפשעת זו, וכן את חלקו כממונה, מכוון ומפקד הביצוע, את חלקו כשותף ומסייע לביצוע התכנית על ידי אנשים אחרים.

הוא היה עמוד התווך בקנוניה הפלילית להשמדת העם היהודי כולו, או חלקו, והוא שותף לפשעיהם של אנשי הס"ס, הס"ד והגסטאפו, ובתוך זה אנשי האיינזצגרופן, מפקדי משטרת הביטחון, קציני הס"ס ומשטרה בכירים, שליחיהם, שלוחותיהם, פיקודיהם ועושי דברם בכל פעולות הרצח, השוד, העינויים והרדיפות כמפורט בכתב האישום.

לביסוס האישום נביא חומר ראיות רב, בכתב ובעל פה. מיד אומר כי הארכיון המרכזי של הגסטאפו ובתוך זה ארכיון מחלקתו של אייכמן, אינם ברשותנו ולא נתגלו בפומבי עד היום. אולם מצוי חומר דקומנטרי למכביר, בארכיון העצום של משרד החוץ ומשרדים אחרים של הרייך הגרמני, בהתכבותבהתכתבות הנאשם ושותפיו לפשע עם משרדים אלה, במשרדי משטרת הביטחון ובמשרדים רשמים אחרים, בערי גרמניה ובארצות שנכבשו, וכן תעודות ודו"חות שנתפרסמו על ידי מוסדות ממלכתיים, לתיעוד ולחקר פשעי הנאצים, כגון אלה שבפולין, בהולנד, בצרפת, בדנמרק ובבלגיה.

מצוי חומר רב בפרוטוקולים של בתי המשפט השונים, שדנו פושעי מלחמה נאצים בנירנברג ובארצות שהשתחררו. כך נשתמרו מסמכים, בידי אנשים שונים ורבים מהם נמסרו לנו.

יופיעו עדים שנפגשו עם אייכמן בשעת מעשה,. אחרים, שיספרו על פעולותיו ופשעיו כפי שחזו אותם מבשרם ויעידו על מה שראו ושמעו בתקופת השואה. השמדת מיליונים של יהודים פירושה היה גם השמדת מיליוני עדים,. אך נותרו עוד כמה עדים, שיוכלו למסור על מראה עיניהם, מִשמע אוזניהם וסבל גופם.

נשתדל לפי מידת יכולתנו להציג בבית המשפט את אשר עולל אדולף אייכמן לעם היהודי, אך לא נוכל להוכיח את גודלה של כל קהילה או השמדתו של כל קיבוץ יהודי. זה יישאר פועלה של ההיסטוריוגרפיה. נביא על כן בבית המשפט את כל הראיות שברשותנו, על ההחלטות של ההשמדה, על דרכי ביצוען ואת הראיות לחלקו ואחריותו של הנאשם לגביהן.

כלכן נביא עדות היסטורית: מה היה עם ישראל, מבחינת מניין ובניין, ערב עליית הנאצים לשלטון ומה הייתה תמונת החורבן שנתגלתה, לאחר שעלה עשן המערכה, עם תום פעולות האיבה במלחמת העולם השנייה.

אנחנו נוכיח את צורות ההשמדה והאמצעים שהנאשם הפעיל לביצועם, בכל מקום בו פעל. לאחר מכן נוכיח לכם את גורלן של כמה קהילות יהודיות. לאור החלטת ההשמדה הכללית מצד אחד, עובדת השואה שתוכח, מצד שני, נבקש את בית המשפט להסיק כי מה שיוכח לו לגבי כמה מקומות, זה אירע לכל בית ישראל באירופה. לא נוכל למצות עד תום את תיאור האסון הנורא.

חוששני כי אף לאחר שנגיש לכם את כל החומר שאספנו וכל הראיות שברשותנו, לא יעלה בידנו אלא לצייר בבואה של הטראגדיה האנושית והלאומית העצומה, שאירעה ליהדות בדור זה.

לאדולף אייכן תהיה זכות, שהוא לא נתן לאף אחד מקורבנותיו. הוא יכול להגן על עצמו בפני בית הדין. גורלו לא ייחרץ, אלא על פי דין ועל פי הוכחות, שחובת הוכחתן עלַי ועל חברַי.

'''''(עם תום הקראת נאום התביעה, שארכה יומיים תמימים ואשר שודרה ברדיו, יצא בית המשפט להפסקה קצרה, בטרם החלה מסכת העדויות הארוכה. למחרת, עם ערב, למרות העצב הגדול שעורר נאום היסטורי זה בלבם של המאזינים, יצאו המוני ישראל לרחובות ולכיכרות, לחגוג את יום העצמאות ה-13 למדינת ישראל)'''''