שישה מיליון קטגורים (גדעון האוזנר): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 55:
אנו נוכיח כי עם ישראל שכל מיליונים רבים, בוודאי כשישה מיליון נפש. אך לא היתה זו השמדת למעלה משליש במנין בלבד, היה זה גם כיליון לאותם הקיבוצים היהודיים שמבחינת השראה ותודעה לאומית, כוח יצירה, גנזי תרבות ורוח, דבקות בעם ישראל וערכיו – היווה גם את רוב בניינה של האומה.
 
אמונתם של הנאצים כי אם יצליחו להעביר יהדות זו מן העולם ינצחו בקרב נגד היהדות – לא היתה מחוסרת יסוד. בחסדו של שר האומה, שלא רצה בכיליונה והותיר לה לפלטה את היהדות שמעבר לים ואת היישוב העברי בארץ, ותודות לכך שנותרו כמה מאות אלפים, אודים מוצלים מאש, אשר שמו פניהם למולדתם לבנות כאן את חייהם מחדש, לא עלה זממו של הצורר בידו.
 
מבחינתה של אירופה הושמד לאום שיששישב בה, החל מהמאה השנייה לפני הספירה והיה חלק מן ההווי שלה, עליו כתב ההיסטוריון א"ל פישר בהקדמה לספרו "דברי ימי אירופה":
 
"כאשר זרחה שמש הסובלנות הדתית במרכז ובמערב אירופה ניתנו שם ליהודים זכויות אזרח. היהודים פרעו [גמלו] למדינות הנוצריות בפשעבשפע על מידה זו של הכנסת אורחים, על ידי תרומה רבת אצילות לאמנות, למדע ולספרות.
 
מבין 257 מקבלי פרס נובל, במשך היובל הראשון של המאה הזאת היו 34 יהודים, ביניהם 12 שגורשו על ידי הנאצים. לא אמנה כאן את כל גדולי היהודים שבאו מהארצות אשר היטלר הניח ידו עליהן. די להזכיר את גאוני העולם כאלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד, כימאי כפריץ האבר פילוסוף כהנרי ברגסון, ביולוגים כפאול ארליך, אליהו מצ'ניקוב, אף הוא ממוצא יהודי. או את הפיזיקאי נילס בוהר, את הפיזיולוגים אוטו ורבורג וארנסט בוריס חן, את הוגה הדעות מרטין בובר, משפטנים כלאוטרפכט, ברנדייס וקלזן, סופרים כאמיל לודוויד, סטפן צווייג, פרנץ קפקא, פרנץ ורפל יעקב וסרמן, מקס ברוד, ליון פויכטוונבר, אמני פיסול וציור כאנטוקולסקי, שאגאל, מודיליאני, ומקס ליברמן, אמן במה כריינהרד, מוזיקאים כהוברמן, רובינשטיין וקרייזלר, ליד מאות מאות אחרים, בכדי לתת ביטוי חלקי לתרומה לתרבות העולם שנתן הקיבוץ היהודית באירופה בשנים האחרונות.
 
או את הפיזיקאי נילס בוהר; את הפיזיולוגים אוטו ורבורג וארנסט בוריס חן; את הוגה הדעות מרטין בובר; משפטנים כלאוטרפכט, ברנדייס וקלזן; סופרים כאמיל לודוויד, סטפן צווייג, פרנץ קפקא, פרנץ ורפל יעקב וסרמן, מקס ברוד, ליון פויכטוונבר; אמני פיסול וציור כאנטוקולסקי, שאגאל, מודיליאני, ומקס ליברמן; אמן במה כריינהרד; מוזיקאים כהוברמן, רובינשטיין וקרייזלר, ליד מאות מאות אחרים, בכדי לתת ביטוי חלקי לתרומה לתרבות העולם, שנתן הקיבוץ היהודית באירופה בשנים האחרונות.
היחסים בין היהדות לבין גרמניה הם פרק טראגי בדברי ימי אנוש. המעיין בספר הדמעות של ברנפלד (Bernfeld) היא מגילת מעשי הפורענויות שירדו על עם ישראל, יווכח כי אשכנז היתה הארץ בה הִרבה היהודי לסבול יותר מבכל מקום אחר. ואף על פי כן התרפק עם ישראל על גרמניה בחיבה יתרה: את שפתו העממית, היידיש, יצר לפי מתכונת השפה הגרמנית, ושפה זו לקח עִמו לכל ארצות התפוצה, לפולין, לרוסיה ואף מעבר לאוקינוס.
 
היחסים בין היהדות לבין גרמניה הם פרק טראגי בדברי ימי אנוש. המעיין בספר הדמעות של ברנפלד (Bernfeld) - היא מגילת מעשי הפורענויות שירדו על עם ישראל, יווכח כי אשכנז היתה הארץ בה הִרבה היהודי לסבול יותר מבכל מקום אחר. ואף על פי כן התרפק עם ישראל על גרמניה בחיבה יתרה: את שפתו העממית, היידיש, יצר לפי מתכונת השפה הגרמנית, ושפה זו לקח עִמו לכל ארצות התפוצה, לפולין, לרוסיה ואף מעבר לאוקינוס.
בשפה הגרמנית נוצרו היצירות הקלאסיות של הרצל, בה דיברו בקונגרסים הציוניים, בה נכתבו ספרי מופת של ההיסטוריה והמחשבה היהודית. היהודים התערו בארצות אירופה אחרות ותפסו גם בהן מקום כבוד; אך בשום מקום הם לא עשו כך בדורות האחרונים בדבקות ובהתלהבות כמו בגרמניה. קרל מרקס ופרדיננד לסל יצרו את הסוציאליזם הגרמני שפרץ ועבר לכל העולם. תלמידם אדווארד ברנשטיין יצר את הסוציאליזם הרפורמיסטי.
 
בשפה הגרמנית נוצרו היצירות הקלאסיות של הרצל, בה דיברו בקונגרסים הציוניים, בה נכתבו ספרי מופת של ההיסטוריה והמחשבה היהודית. היהודים התערו בארצות אירופה אחרות ותפסו גם בהן מקום כבוד; אך בשום מקום הם לא עשו כך, בדורות האחרונים, בדבקות ובהתלהבות כמו בגרמניה. קרל מרקס ופרדיננד לסל יצרו את הסוציאליזם הגרמני, שפרץ ועבר לכל העולם. תלמידם אדווארד ברנשטיין יצר את הסוציאליזם הרפורמיסטי.
יהודי גרמניה קמו בלהט פטריוטי להתגייס לצבא עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה; הפילוסוף הישיש הרמן כהן יצא מעבר לדוכן האוניברסיטה שלו והטיף למאמץ עליון למען גרמניה. פריץ האבר התמכר בכל לב לשירותים הכימיים והמציא את סינתזת האמוניום שעזרה למאמץ המלחמה הגרמני. יהדות גרמניה התגאתה בכל חייל וקצין שקיבל אות הצטיינות.
 
יהודי גרמניה קמו בלהט פטריוטי להתגייס לצבא, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה; הפילוסוף הישיש הרמן כהן יצא מעבר לדוכן האוניברסיטה שלו והטיף למאמץ עליון למען גרמניה. פריץ האבר התמכר בכל לב לשירותים הכימיים והמציא את סינתזת האמוניום, שעזרה למאמץ המלחמה הגרמני. יהדות גרמניה התגאתה בכל חייל וקצין שקיבל אות הצטיינות.
 
לאחר המפלה נרתמו היהודים לבניינה של המדינה מחדש. ואלטר רטנאו היה לשר הכלכלה ואחר כך לשר החוץ הגרמני ופעל גדולות למען המדינה. היהודי הוגו פרויס, שר הפנים, הכין את הטיוטה של חוקת וימר, אחת החוקות המתקדמות ביותר באירופה.
 
 
אך כל אלה רק העלו את חמתם של הנאצים. רטנאו נפל בידי קושרים לאומנים. תרומתם של היהודים לחייה של גרמניה הוקעה על ידי הנאצים כזמורת זר שיש לעוקרה והפכה למטרה מקובלת במערכת השיסוי שלהם.