ביאור:הבחירה בחיים איננה טבעית: הבדלים בין גרסאות בדף

עדכון מאתר הניווט בתנך
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
(עדכון מאתר הניווט בתנך)
 
(עדכון מאתר הניווט בתנך)
בס"ד כ"ב אלול התשס"ו '''
 
==מבוא: '''==
נצבים-הבחירה בחיים איננה טבעית '''
 
מבוא: '''
 
בחלק מן השנים המעוברות נקראת פרשת נצבים בנפרד מפרשת וילך בסמיכות לראש השנה, בפרשת נצבים מציגה התורה לישראל את יסוד הבחירה החופשית בין החיים והטוב שבקיום המצוות לבין המוות והרע שבהפרתן, והתורה אף מורה לאדם לבחור בדרך החיים והטוב ע"מ שיזכה לחיי העוה"ב, שנאמר: "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים, ל', י"ט). כלומר, ה' יתברך מסייע לישראל לבחור בדרך החיים משום שהבחירה בחיים ע"פ התורה איננה הבחירה הטבעית, אלא היא עומדת בסתירה לשאיפתה של הנפש הבהמית שבאדם, לפיכך המלצת התורה והבטחותיה לשכר מסיייעים לאדם לבחור בדרך החיים והטוב למרות עצת יצרו הבהמי. מטעם זה גם פרשת "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם", נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה בכדי לרמוז לישראל לחזור בתשובה מבעוד מועד, בכדי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה בזכות בחירת ישראל בחיי התורה והמצוות מרצונם החופשי, משום שבראש השנה כלל ישראל עומדים לדין בפני הקב"ה על תוצאות בחירתם החופשית. וכן מצאנו שה' מעודד את ישראל לפני יום הדין בהפטרת "שוש אשיש" אשר היא המשובחת מכל יתר הפטריות הנחמה, משום שהיא מבטאת את ברית האהבה המחודשת בין ה' לישראל, מתוך נטישת הזכרונות השליליים שארעו בקשר הישן שהיה בינהם בעבר, כפי שנאמר: "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך" (ישעיה, מ"ד, כ"ב). כלומר, ה' ברחמיו מזכיר לאדם לפני יום הדין לשוב לדרך החיים ע"מ לזכותו בחיי נצח, מתוך ידיעת הבורא כי הבחירה בדרך החיים ע"פ התורה איננה הבחירה הטבעית של יצר האדם, כמבואר להלן בהרחבה: '''
ד. שוש אשיש – שיאן של הנחמות היא התחברות ישראל לה' במעין ברית נישואין. '''
 
==ובחרת בחיים: '''==
 
בפרשת נצבים נאמר: "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים, ל', י"ט). כלומר, התורה מלמדת כי בפני ישראל עומדים לבחירה שני סוגי חיים: הסוג ראשון הוא הבחירה הטבעית של כל חי לחיות בעוה"ז, ע"מ למצות את טוב העולם והנאותיו לצורך קיום גופו במהלך כל שנות חייו הגשמיים בעוה"ז, ללא כל התחייבויות רוחניות. ה' ברחמיו מאפשר לאדם לבחור בדרך זו ואף משלם לו את שכרו בעוה"ז בגין מעט מעשיו הטובים, במטבע שבו בחר האדם, שנאמר: "ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו" (דברים, ז', י'), ופירש הרש"י: "בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא". הסוג השני הוא: הבחירה הלא טבעית בחיים עם מגבלות קיום התורה והמצוות, בחירה אשר בתחילה היא קשה לחיי האדם, כמובא במשנה: "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן, 'אשריך וטוב לך' (תהלים, קכ"ח, ב'), 'אשריך' בעולם הזה, 'וטוב לך' בעולם הבא" (אבות,פ"ו, ד). כלומר, בתחילה צריך האדם להרגיל את עצמו ללמוד תורה לשמה מתוך הסתפקות במועט אפילו מדברים המותרים לצורך קיום גופו, ולאחר שיאמץ לעצמו את מדת ההסתפקות במועט וישלים את למודו יתקיימו בו דברי רבי מאיר: "כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי לו...ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר...ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות, פ"ו, א). וכן אמר דוד המלך ע"ה: "טעמו וראו כי טוב ה'" (תהלים, ל"ד, ט'), דהיינו, הטועם את טעם החיים של עיסוק בתורה ובמצוות לשם שמים, הרי הוא זוכה ורואה בעצמו את כונת הבריאה, אשר היא: להיטיב עם כל הנבראים כי רצונו של האל הטוב הוא רק להיטיב, לפיכך לבוחר בחיים ע"פ התורה "כל העולם כולו כדאי לו" אפילו העוה"ז, וכל שכן שזוכה הוא לטוב חיי העוה"ב, כמאמר המשנה: "אשריך בעולם הזה, וטוב לך בעולם הבא", ובנוסף לכך עתיד הוא להנות מכך שאף בניו יזכו לחיים טובים, שנאמר: "למען תחיה אתה וזרעך". '''
נמצאנו למדים כי הבחירה "בחיים" היא בחירה בין שתי דרכים, דרך אחת היא: הרצון הטבעי להמשיך לחיות את חיי העולם הזה כפשוטו כדרך שאיפתם של כל בעלי החיים, והדרך השניה היא: לחיות בעוה"ז בכדי לעבוד את ה' בורא עולם במצוות ולזכות בחיי הנצח של העוה"ב. לפיכך התורה ממליצה לבחור בחיים המלאים ברוחניות התורה בכדי לזכות את האדם בחיי הנצח, משום שתכלית הבריאה היא הבחירה בטוב. וכן כתב הרמב"ן: "כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן, כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב, ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל" (רמב"ן, דברים, ל', ו'). לפיכך ישראל מבקשים בתפילות הימים הנוראים: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים", פירוש הבקשה הוא: "זכרנו לחיים" היא הבקשה מ"מלך חפץ חיים" לחיות בעוה"ז בכדי לזכות בחיי הנצח, "וכתבנו בספר החיים" היא הצהרת המבקש להקדיש את החיים בעוה"ז "למענך אלהים חיים", דהיינו, מהות הבקשה היא: להמשיך לחיות בעוה"ז בכדי לעבוד את ה' בורא עולם במצוות ולזכות בחיי הנצח של העוה"ב. '''
 
==ובחרת בחיים: '''==
 
הצו אלהי שנאמר לישראל בביטוי "ובחרת בחיים" מצמצם לכאורה את יסוד הבחירה החופשית אשר היא הבסיס לעקרון השכר והעונש האלהי, אולם עומקו של הביטוי "ובחרת בחיים" מלמד כי התורה נבאה שלא כל ישראל לדורותיהם יבחרו "בחיים" אשר הם: חיי התורה הכוללים את קיום המצוות וההמנעות מעבירה. וכן נאמר: "ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו... כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי" (דברים, ל"א, ט"ז, כ'). לפיכך מצוה התורה: "ובחרת בחיים", ופירש הרש"י: "ובחרת בחיים', אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו: בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על חלק היפה ואומר לו: את זה ברור לך, ועל זה נאמר: 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי', הנחת ידי על גורל הטוב, לומר: את זה קח לך". כלומר, ה' שהוא מלך החפץ בחיים מורה באצבעו לישראל בניו ואף מניח את ידיהם על הבחירה בחיים מתוך דאגה אבהית, אך למרות זאת הבחירה הסופית אם לבחור בחיים ע"פ התורה נותרה בידיהם של הבנים. '''
וכן מצאנו במעשה של שני האחים רבי אלימלך מליזנסק ורבי זושא מאניפולי שהלכו חמש שנים בגלות ונדדו מכפר לכפר, באחד הלילות לנו האחים באכסניה שבאחד הכפרים ובאותו הלילה נגנבו שני סוסים מבעל האכסניה. בעל האכסניה חשד שיד שני האחים היתה במעשה, לפיכך רדף אחריהם והשיגם ודרש מהם שיגלו לו היכן החביאו את הסוסים שגנבו. משלא ידעו לענות לו היכן הסוסים, היכם בעל האכסניה מכות נאמנות וכשלא הועילו מכותיו שב על עקבותיו. פנה ר' אלימלך ואמר לאחיו: זושא אחי, בוא וראה כמה קשה הוא עונשה של עבירה! אנו שרק נחשדנו בגנבה, כך ספגנו, כמה ילקו הגנבים האמיתיים כשיבואו על עונשם?! ממעשה זה ניתן ללמוד כי ר' אלימלך ור' זושא קיימו את התורה מאהבה מתוך בחירה בחיים של התורה, ורק המעשה הוא אשר הזכיר להם את היראה מעונשה של העבירה, וכן למדנו מהענשת רבי אלימלך ורבי זושא קל וחומר לגודל עונשם העתידי של העוברים על מצוות התורה מתוך בחירה. '''
 
==למען תחיה: '''==
 
התורה נתנה לאדם המלצה אלהית לבחור בעצת היצר הטוב ע"מ לזכותו בחיי נצח, שנאמר: "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים, ל', י"ט). המלצת התורה נובעת מן העובדה שהקב"ה ברא את האדם משני חלקים: חלק אחד רוחני כמלאכים וחלקו השני גשמי כבהמות, ע"י זה יצר ה' באדם שני כוחות מנוגדים הנלחמים זה בזה: הנשמה הטהורה שואפת לקיים את מצוות התורה ולהגיע לדרגת מלאך ה', והנפש הבהמית שואפת למלא אחר תאוות הגוף ולרדת לדרגת בהמה. לפיכך ציותה התורה: "ובחרת בחיים למען תחיה", דהיינו, שעל האדם לבחור בעצת נשמתו הטהורה להתעלות ברוחניות בכדי לזכות בחיי נצח, ואל לו להתפתות לעצת הנפש הבהמית אשר מסיטה אותו לרדוף אחר תאוות הגוף המובילה לאובדן החיים הרוחניים, כאמור בגמ': צדיקים במיתתן נקראים חיים והרשעים בחייהן "קרויין מתים" (ברכות, יח:). '''
על כן אף בראש השנה המכונה גם "יום הזכרון", האדם ממליך עליו את הקב"ה בכל שנה, משום שתזכורת המלכת ה' עליו היא בבחינת החזרה בתשובה העמוקה ביותר. כלומר, גם לאדם אשר לא שמע לעצה האלהית התמידית שהיא: "ובחרת בחיים למען תחיה", ה' נותן לו חבל הצלה בדמות מצות התשובה של הימים הנוראים ע"מ לזכותו בחיים, כמובא במדרש: "משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו: תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים. אף כך אמר להם הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקין במצות, (דברים, ד', ד') 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" (מד"ר, במדבר, פרשה יז). '''
 
==שוש אשיש: '''==
 
הפטרת "שוש אשיש" (ישעיה, ס"א, י') מסיימת את הסדרה של שבע הפטריות הנחמה, אשר נקראות החל מהשבת שלאחר תשעה באב ועד השבת שלפני ראש השנה. שבע הפטריות הנחמה נקבעו לפרשיות קבועות ותוכנן קשור לפרשיות הצמודות אליהן, ובמקביל הן מבטאות גם את קצב התקדמות תהליך הגאולה. לפיכך הפטרת "שוש אשיש" היא שיאן של שבע הפטריות הנחמה ואף שיאה של כלל נבואות הנחמה של הנביא ישעיה. כלומר, שבע הפטריות הנחמה מבטאות את העליה מהאבלות של ט' באב שהיא בגדר "איכה היתה לזונה" (ישעיה, א', כ"ב), עד להגעה לשיא השלמות של השמחה שהיא בגדר של "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך" (ישעיה, ס"ב, ה'). וכן מובא בתוספות: "דדרך הנחמות להיות הולכות ומשובחות יותר...ולעולם 'שוש אשיש' ב'אתם נצבים', דהיינו, שבת שלפני ר"ה לפי שהוא סוף הנחמות" (מגילה, לא:, ד"ה ראש חדש), דהיינו, הפטרת "שוש אשיש" היא המשובחת מכל יתר הפטריות הנחמה. שבחה של נחמת הפטרת "שוש אשיש" נובע מן העובדה שההפטרה מורכבת משלשה חלקים: חלק הראשון הוא: הבטחת ה' לגאולת ישראל בקשר של נישואין מאהבה, שנאמר: "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך" (ישעיה, ס"ב, ה'), החלק השני הוא: הבטחת ה' לנקום בגוים בגין מעשיהם כנגד ישראל, שנאמר: "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה" (ישעיה, ס"ג, ד'), והחלק השלשי הוא: הכרת ישראל בטוב ה' באמצעות הודאה לה' על חסדיו עמהם, שנאמר: "חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל אשר גמלנו ה' ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו" (ישעיה, ס"ג, ז'). כלומר, הפטרת "שוש אשיש" מבטאת את ברית האהבה המחודשת בין ה' לישראל, מתוך נטישת הזכרונות השליליים שארעו בקשר הישן שהיה בינהם בעבר. כלומר, ברית הנישואין המחודשת בין ה' לכנסת ישראל מתאפשרת כאשר כלל ישראל יתקרבו לקב"ה דרך עבודת ה' במידת האהבה, ובשכר זה עתידים ישראל לקבל יחס של אהבה מהחתן אשר הוא ה' יתברך המתעטר בכלתו ישראל החדשה, שנאמר: "והית עטרת תפארת ביד ה'...כי לך יקרא חפצי בה...כי חפץ ה' בך...ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך" (ישעיה, ס"ב, ג'-ה'). כלומר, כאשר יחסם של ישראל לקב"ה ישתנה מיחס של עבד לאדוניו ליחס של רעיה לחתנה, דהיינו, כאשר עבודת ה' תיעשה במידת האהבה, אף הקב"ה יתיחס לישראל ביחס של חתן לכלתו החדשה, משום "שהאהבה גדולה מהיראה" (הרמב"ן, שמות, כ', ח'). לפיכך נקראת הפטרת "שוש אשיש" לפני התחדשותה של השנה החדשה בתקוה לחידוש ברית האהבה בין ה' לישראל, מתוך נטישת הזכרונות השליליים שארעו בקשר הישן שהיה בינהם בעבר, בבחינת "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". '''
בנוסח תימן פותחת הפטרה פרשת נצבים בפסוק: "ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'" (ישעיה, ס"א, ט'), משום שפסוק זה ממחיש את השכר המובטח לישראל בפסוק: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים, ל', י"ט) האמור בפרשת נצבים. כלומר, בעתיד לבוא יראו כל הגוים שעבודת ה' היא תכלית בריאת העולם בעובדה שישראל וזרעם זכו לגאולה ולהתגשמותן של כל הבטחות ה' לישראל, באותה שעה יאמרו ישראל: "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי". וכן מצאנו שהרמב"ם סיים את הי"ד החזקה באומרו כי בימות המשיח (מלכים, פי"ב, ה): "שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". כלומר, בימות המשיח העולם יגיע לתכליתו אשר היא: "לדעת את ה' בלבד...כפי כח האדם", משמעות ידיעת ה' היא: הרצון להתחבר בחיבור מושלם לקב"ה בלבד, כפי שנאמר: "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית, א', ), לפיכך ההבנה כי האדם מוגבל בכח הבנתו, היא אשר נותנת לו את הכח להגיע לשיא ידיעת ה' "כפי כח האדם", וע"י כך "כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'". '''
 
==לסיכום: '''==
 
נמצאנו למדים מן האמור לעיל כי ה' העמיד את ישראל בצומת של שתי דרכים ונתן להם את האפשרות לבחירה חופשית ללכת באיזה דרך שיבחרו, אולם מאחר שבתחילתה של דרך החיים נראים קוצים הבטיח ה' לישראל כי סופה הוא מישור הנצח. כלומר, ה' יתברך המליץ בפני עם ישראל לבחור בדרך החיים ע"פ התורה והמצוות, ע"מ לזכות את הצדיקים בשכר אמונתם בו ובכדי למנוע מהרשעים את הטענה של חוסר ידיעת רצון ה', כמובא במדרש: "שלא יהיו הרשעים אומרים: ברא את העולם סתם ולא פירש לנו איזה דרך טובה, ואיזו דרך רעה שנפרוש ממנה ונבא לטובה. לכך אמר להם משה: 'והברכה אם תשמעו והקללה אם לא תשמעו" (תנחומא, ראה, ג). כמו כן ברא ה' באדם שני יצרים מנוגדים המסיתים את האדם כל אחד בדרכו הוא, ואף גם זאת ברא בכדי לזכות את האדם בשכר גדול יותר עקב בחירתו ביצר הטוב בגין המלצת ה', שנאמר: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים, ל', י"ט). וכן מצאנו כי בעתיד לבוא יראו כל הגוים שעבודת ה' היא תכלית בריאת העולם, ולכן זכו ישראל וזרעם אשר עבדו את ה' מאהבה, לברכה, לגאולה, להתחדשות, ולהתגשמותן של כל יתר הבטחות ה' לישראל בגאולה העתידית, באותה שעה יאמרו ישראל: "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי". '''
 
העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי) '''
 
'''
 
'''
 
::*
 
==מקורות==
על-פי מאמר של רפאל ב"רבר אשר חגבי שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_56.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-09-24.
<noinclude>
 
[[קטגוריה:מצמרת הארז - מחשבת ישראל|הבחירה בחיים איננה טבעית]]
[[קטגוריה:דברים ל יט|הבחירה בחיים איננה טבעית]]
נצבים-[[קטגוריה:ישעיהו סא י|הבחירה בחיים איננה טבעית ''']]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_56.html}}
 
132,822

עריכות