קיצור שולחן ערוך טו: הבדלים בין גרסאות בדף

*צריכים ליזהר שלא למנות את האנשים לגולגלותם לידע אם יש מניין, כי אסור למנות את ישראל לגולגלותם אפילו לדבר מצווה, דכתיב: "וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים" (פר"ח). ונוהגין למנותם באמירת הפסוק "הושיעה את עמך" וגו', שיש בו עשר תיבות.<ref group="דרכי הלכה">יש טועים וסופרים אנשים באותיות א' ב' וכו' וטועות בידם, וגם המונים בפסוק "הושיע את" לא ימנו בהצבעה באצבע אלא בראיה בלבד <small> (כה"ח נג ס"ק י"א).</small></ref>

*וכל זאת לעניין צירוף לעשרה. אבל אם היו כאן עשרה ואומרים קדיש או ברכו או קדושה, אזי כל השומע קולם יכול לענות עמהם, אפילו כמה בתים מפסיקים ביניהם, כי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים; ובלבד שלא תהא שם צואה או עבודה זרה.<ref group="דרכי הלכה">במטעם זה אין עונים על תפילה וברכות שברדיו ובטלויזיה אע"פ שהם בשידור ישיר <small> (שוע" נ"ה ס' כ, בא"ח ויחי ז).</small></ref>

*אומרים "אמן יהא שמיה רבא" וכו' עם תיבת "יתברך", ואחר כך ישמע מן הש"ץ ויאמר אמן.<ref group="דרכי הלכה">גיאמר כ"ח תיבות מן "יהא שמיא וכו' " עד "בעלמא". ויזדרז באמירת כדי שיספיק לומר "אמן" על "שמיא דקודשא בריך הוא". אם לא הספיק לגמור כ"ח תיבורת עד "בעלמא" והשץ הגיע ל" שמיא דקודשא בריך הוא" – לא יענה "אמן". <small> (בא"ח ויחי ב ר"פ ח"ב יג).</small></ref>

*ויש אומרים שיש לעמוד תמיד לקדיש ולשאר דבר שבקדושה, דיש ללמוד בקל וחומר מעגלון מלך מואב, דכתיב: "ואהוד בא אליו" וגו' "ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא". ומה עגלון מלך מואב שהיה עובד כוכבים ומזלות קם לדבר ה', כל שכן אנחנו עמו. וכן יש להחמיר.<ref group="דרכי הלכה">דעומדים רק ב"קדיש ברכו" שלפני תפילת ערבית של שבת (בא"ח ש"ש וירא ג). ואם עמד כשתחילו לומר קדיש, לא ישב עד "דאמירן בעלמא". <small> (בא"ח ויחי ח).</small></ref>

:אבל אם אחד מהן ישן, צריכין להקיצו, כי הישן אינו מצטרף לעשרה.<ref group="דרכי הלכה">האבל בחזרת הש"ץ – צריכים כל התשעה להיות ערים ולענות לשליח הציבור <small> (בא"ח תרומה א).</small></ref>

*אף מי שלא שמע מן הש"ץ שאמר "ברכו", אלא שומע שהציבור עונין "ברוך" וכו', יכול גם הוא לענות עמהם<ref group="דרכי הלכה">יש נוהגים לומר "רבנן" לפני "ברכו" שהוא כעין בקשת רשות מהקהל <small>(בא"ח ויחי יג).</small> אין אנו אומרים "יתברך" או "אמן" בתוך "ברכו" <small>(כה"ח נז ס"ק ו).</small> אבל אם לא שמע את הש"ץ אומר "ברכו" אלא שמע אותו חוזר אחר הקהל – יאמר אחריו "אמן" <small> (בא"ח ויגש יז עיו"ח ויחי כג).</small></ref> (עיין אליה רבא סי' קל"ט סק"ט).

*הקדושה שביוצר, יש להדר לאומרה בציבור. ואם אי אפשר, אומרה גם ביחידות.<ref group="דרכי הלכה">זכשאומר קדושת יוצר ביחיד, יאמרנה בטעמים כקורא בתורה <small> (שו"ע נט סע' ג עיו"ח שמות ו ז).</small></ref>

:ואם התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן, גומרין את הקריאה,<ref group="דרכי הלכה">חהתחילו בעשרה ויצאו מקצתם, יאמרו חזרת הש"ץ אך לא יאמרו את הקדיש שאחרי קריאה בתורה או אחרי חזרת הש"ץ <small> (כה"ח נה ס"ק לה).</small></ref> אבל אין מוסיפין. וגם אין קורין למפטיר, אלא האחרון שבמניין הקרואים קורא את ההפטרה בלא ברכות.

*אין ממנין לש"ץ קבוע אלא מי שנתמלא זקנו. אבל באקראי בעלמא, כל שהוא בן שלוש עשרה שנה ויום אחד יכול לירד לפני התיבה<ref group="דרכי הלכה">טגם בבתי ספר שמחנכים לתפילה בציבור – טוב שלא יהיה תלמיד קבוע לש"ץ. ותלמיד פחות מבר מצוה לא יאמר קדיש.<small> </small></ref> (יתר דיני הש"ץ ב[[שולחן ערוך אורח חיים נג]]).