ביאור:דברים יז טו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 11:
==א. אשר יבחר ה'==
 
מינוי מלך תלוי בהחלטת העם (ראו [[Tnk1/tora/dvrim/dm-17-14ביאור:סוג המשטר תלוי ברצון העם|פסוק יד]] ), אבל אם הוחלט למנות מלך, חייבים למנות מלך " '''אשר יבחר ה' אלהיך בו''' ".
 
הבחירה נעשית בפועל " {{צפ|על פי נביא}} " {{קטן|(ספרי, תלמוד בבלי סנהדרין כ,  [http://www.mechon-mamre.org/i/e501.htm רמב"ם, הלכות מלכים א ד] )|}} . '''
שורה 29:
1. אפשר להשיב על-פי פסוק דומה שנאמר על הנביא: {{צמ|נביא '''מקרבך''' '''מאחיך''' כמני יקים לך ה' אלהיך, אליו תשמעון|דברים יח טו}}: למרות שה' בוחר את הנביא, משה מבשר לנו מראש שהנביא יהיה מאחינו, כאמצעי הגנה מפני נביאי שקר - אם יבוא איש נכרי ויגיד לנו שה' שלח אותו לנבא לנו, נדע שהוא נביא שקר. כך גם לגבי המלך: למרות שה' יבחר את המלך (על-ידי נביא), משה מבשר לנו מראש שה' יבחר מלך מאחינו, כאמצעי הגנה מפני מנהיגי שקר - אם יבוא נביא ויגיד לנו שה' שלח אותו למשוח איש נכרי, נדע שהוא נביא שקר ולא נאמין לו. אמצעי ההגנה הזה חשוב במיוחד כאשר מדובר בנבאים ומלכים, שהם בעלי הסמכויות הנרחבות ביותר. איש נכרי שיצליח "להסתנן" לאחד מתפקידים אלה עלול לגרור את כל עם ישראל לעבודה זרה.
 
2. ואפשר להשיב על-פי הפסוקים המתארים את אופן הבחירה של שאול, מלך ישראל הראשון: {{צמ|ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל, וילכד שבט בנימן. ויקרב את שבט בנימן למשפחתו, ותלכד משפחת המטרי, וילכד שאול בן קיש... ויאמר שמואל אל כל העם: הראיתם '''אשר בחר בו ה'''' כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך|שמואל א י כ}}- ה' ביטא את בחירתו בשאול על-ידי גורל שהופל בין כל ישראל (ראו [[ביאור:בחיקבחירות יוטל את הגורל, ומה' כל משפטובהגרלה|הגורל כאמצעי לבירור רצון ה'פירוט]] ). לפי זה, משמעות הפסוק שלנו היא, שיש לבחור את המלך על-ידי הפלת גורל בין בני ישראל, ולא להכליל נכרים בגורל זה. נראה לנו מוזר ומשוגע לבחור מנהיג על-פי גורל, אבל לנוכח המנהיגים שנבחרו בשנים האחרונות במדינת ישראל, ייתכן שהגרלה היתה נותנת תוצאות טובות יותר...
 
3. ייתכן שהמצוה למנות מלך {{צ|אשר יבחר ה'}} מתייחסת לבחירה של המלך הראשון בשושלת: " {{צפ|אין מעמידין מלך '''תחילה''' אלא... על פי נביא...}} " {{קטן|(רמב"ם)|}} ; אבל מכאן והלאה, כל מלך יכול למנות את המלך הבא אחריו לפי בחירתו; בדרך כלל המלך ממנה את אחד מבניו, והתורה קובעת שהוא חייב למנות בן מישראל, למשל, אם המלך נשא אשה נכריה והוליד ממנה בן, אותו בן הוא נכרי ולא יהיה רשאי להתמנות אחרי אביו.
שורה 73:
==משמעות הפסוק לימינו==
 
בימינו, אין בישראל "מלך" ממש, אולם יש ראש-ממשלה, וזהו התפקיד הקרוב ביותר למלך, שכן הוא אדם יחיד שנמצא בדרגה הגבוהה ביותר במדינה, והוא בעל ההשפעה הגבוהה ביותר על התנהלות המדינה. '''
 
גם לכנסת יש כוח רב - אמנם בכנסת ישנם 120 חברים, אך 120 חברי הכנסת ביחד מחזיקים בידם כוח דומה לכוח של מלך - הם יכולים, למשל, לגייס לצבא בכפיה ולגבות מיסים בכפיה.
 
אם אכן המשטר בישראל שקול למלוכה, אז המצוות והאיסורים שבפסוק זה חלים על הבחירות לכנסת, ולפי זה, אסור לבחור לראשות הממשלה או לכנסת אדם שה' לא בחר בו. 
 
שיטת בחירות חלופית, שבה ה' כן יכול להשתתף בבחירת המועמדים, היא [[ביאור:בחירות בהגרלה|בחירות בהגרלה]] . '''
 
==לעיון נוסף==