ביאור:יהושע ה: הבדלים בין גרסאות בדף

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד <small>(עברנו)</small> עָבְרָם, וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד {{ב|רוּחַ|רוח חיים, מרוב שנחלשו מהפחד}} מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}

בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "עֲשֵׂה לְךָ {{ב|חַרְבוֹת|סכינים}} {{ב|צֻרִים|מאבן צור}}, {{ב|וְשׁוּב|בנוסף למילה שמלו ישראל בצאתם ממצריים (פסוק ה)}} מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית".

{{ב|וְזֶה הַדָּבָר|זאת הסיבה}} אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ,: כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים {{ב|כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה|כל מי שהיה בגיל אנשי צבא (מעל גיל 20) בשעה שיצאו ממצריים}} מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.

כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר {{ב|לֹא שָׁמְעוּ|האמינו למרגלים שדיברו רעה על הארץ ולא האמינו בה' שיעזור לכבוש את הארץ ([[ביאור:במדבר יד|במדבר יד, ב]])}} בְּקוֹל יְהוָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

וְאֶת בְּנֵיהֶם {{ב|הֵקִים|אשר נתן ה'}} {{ב|תַּחְתָּם|במקום המתים}}, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "הַיּוֹם {{ב|גַּלּוֹתִי|גילגלתי ממכם והלאה, הסרתי}} אֶת {{ב|חֶרְפַּת מִצְרַיִם|את החרפה שהייתם עבדים לעם אחר (עד עכשיו הם כביכול ברחו, ורק עכשיו נכנסים לארץ משלהם)}} מֵעֲלֵיכֶם", וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא {{ב|גִּלְגָּל|כנראה ששם המקום כבר היה גילגל, ויהושע (או ה') רק נתן משמעות חדשה לשמו}} עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיֹּאכְלוּ {{ב|מֵעֲבוּר הָאָרֶץ|תבואהמתבואת חדשהארץ כנען, החדשה}} {{ב|מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח|ביום שאנו קוראים לו בימינו 'יום טוב ראשון של פסח'}}, מַצּוֹת וְ{{ב|קָלוּי|דגן צלוי באש (ראה [[ביאור:ויקרא כג#יד|ויקרא כג, יד]])}}, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן, וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא. {ס}

וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ {{ב|בִּירִיחוֹ|באיזור העיר יריחו}}, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: "{{ב|הֲלָנוּ אַתָּה|האם אתה שייך לנו}} {{ב|אִם לְצָרֵינוּ|או עם אויבנו}}?"

וַיֹּאמֶר: "{{ב|לֹא|לא כמו שאתה חושב, אני בכלל לא בן אדם}}, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה, {{ב|עַתָּה בָאתִי|הגעתי עכשיו כדי לעזור לכם}}". וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה {{ב|וַיִּשְׁתָּחוּ|השתחוה למלאך}}, וַיֹּאמֶר לוֹ: "מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ?"

וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "{{ב|שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ|כמו שנאמר למשה ב[[ביאור:שמות ג#ה|שמות ג, ה]]}}, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא", וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן.

* כך גם בפסוקים י-יא: "{{צ|'''בָּעֶרֶב''', '''בְּעַרְבוֹת''' יְרִיחוֹ. וַיֹּאכְלוּ '''מֵעֲבוּר''' הָאָרֶץ"}}.

* "{{צ|הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם"}} (פסוק ט) - מה הקשר לברית המילה? במצרים ניבדלו היהודים מהמיצרים בברית המילה. במדבר הם לא נימולו והיתה להם חרפה בכך שנעשו דומים למיצרים. עכשיו סרה חרפה זה ([http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/5-2.htm רבי דוד קמחי באתר דעת]). לגבי החרפה בלהיות ערל, ראה {{הפניה לפסוק|בראשית לד|יד}}.