ביאור:גירה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
 
הפיעל '''גֵרָה''' {{קטן|(שורש גרה, בניין פיעל)|}} משמעו "עורר", במיוחד בהקשר של מריבה: '''
הפועל "גרה" נזכר בתנ"ך 3 פעמים, כולן בקשר לעירור וחרחור מריבה: '''
 
::#* {{צמ|איש חמה '''יגרה''' מדון, וארך אפים ישקיט ריב|משלי טו יח}}( [[ביאור:דרישת קדם לעבודה בגישור|פירוט]] )
::#* {{צמ|רחב נפש '''יגרה''' מדון, ובוטח על ה'ידוד ידשן|משלי כח כה}}( [[ביאור:רצונות מוגזמים גורמים למריבות|פירוט]] )
::#* {{צמ|איש אף '''יגרה''' מדון, ובעל חמה רב פשע|משלי כט כב}}( [[ביאור:איש אף יגרה מדון, ובעל חמה רב פשע|פירוט]] )
 
לפי זה, הפועל "'''התגרה"''' בבניין{{קטן|(שורש גרה, בניין התפעל)|}} משמעו "עורר את עצמו", כלומר, גרם לעצמו לריב ולהילחם; ו"התגרה ב-" משמעו "עורר את עצמו להילחם ב-": '''
נראה שמשמעות הפועל "גירה" היא "עורר, הגדיל וליבה" (את אש המריבה).
 
::#* [[דברים ב ה]]: " {{צ|אל '''תתגרו''' בם, כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל, כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר}} ... {{צ|ויאמר ה' אלי: אל תצר את מואב ואל '''תתגר''' בם מלחמה, כי לא אתן לך מארצו ירשה, כי לבני לוט נתתי את ער ירשה}} ...  {{צ|וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל '''תתגר''' בם, כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה}} ...  {{צ|קומו סעו ועברו את נחל ארנן, ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו, החל רש '''והתגר''' בו מלחמה}} ": ה' ציווה על בני ישראל לא לעורר את עצמם למלחמה באדום, מואב ועמון, אלא רק למלחמה באמורים.
לפי זה, הפועל "התגרה" בבניין התפעל משמעו "עורר את עצמו", כלומר, גרם לעצמו לריב ולהילחם; ו"התגרה ב-" משמעו "עורר את עצמו להילחם ב-": '''
::#* [[מלכים ב יד י]]: " {{צ|הכה הכית את אדום ונשאך לבך; הכבד ושב בביתך, ולמה '''תתגרה''' ברעה, ונפלתה אתה ויהודה עמך}} ?": יואש מלך ישראל ניסה לשכנע את אמציה מלך יהודה, שלא יעורר את עצמו להילחם בחיה הרעה (מהמשל שנזכר לפני כן על הארז, החוח והחיה). וכן [[דברי הימים ב כה יט]].
 
::#* {{צמ|יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת, נמצאת וגם נתפשת כי בה' '''התגרית'''|ירמיהו נ כד}}- עוררת את עצמך להילחם בה'.
::# [[דברים ב ה]]: " {{צ|אל '''תתגרו''' בם, כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל, כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר}} ... {{צ|ויאמר ה' אלי: אל תצר את מואב ואל '''תתגר''' בם מלחמה, כי לא אתן לך מארצו ירשה, כי לבני לוט נתתי את ער ירשה}} ...  {{צ|וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל '''תתגר''' בם, כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה}} ...  {{צ|קומו סעו ועברו את נחל ארנן, ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו, החל רש '''והתגר''' בו מלחמה}} ": ה' ציווה על בני ישראל לא לעורר את עצמם למלחמה באדום, מואב ועמון, אלא רק למלחמה באמורים.
::#* {{צמ|עזבי תורה יהללו רשע, ושמרי תורה '''יתגרו''' בם|משלי כח ד}}- שומרי תורה מעוררים את עצמם להילחם עם עוזבי התורה, ולמחות על דברי התהילה שהם אומרים על הרשעים ( [[ביאור:עוזבי תורה יהללו רשע, ושומרי תורה יתגרו בם|פירוט]] ) '''
::# [[מלכים ב יד י]]: " {{צ|הכה הכית את אדום ונשאך לבך; הכבד ושב בביתך, ולמה '''תתגרה''' ברעה, ונפלתה אתה ויהודה עמך}} ?": יואש מלך ישראל ניסה לשכנע את אמציה מלך יהודה, שלא יעורר את עצמו להילחם בחיה הרעה (מהמשל שנזכר לפני כן על הארז, החוח והחיה). וכן [[דברי הימים ב כה יט]].
::# {{צמ|יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת, נמצאת וגם נתפשת כי בה' '''התגרית'''|ירמיהו נ כד}}- עוררת את עצמך להילחם בה'.
::# {{צמ|עזבי תורה יהללו רשע, ושמרי תורה '''יתגרו''' בם|משלי כח ד}}- שומרי תורה מעוררים את עצמם להילחם עם עוזבי התורה, ולמחות על דברי התהילה שהם אומרים על הרשעים ( [[ביאור:עוזבי תורה יהללו רשע, ושומרי תורה יתגרו בם|פירוט]] ) '''
::
::#* [[דניאל יא י]]: " {{צ|ובנו '''יתגרו,''' ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב '''ויתגרו''' עד מעזה}} ...  {{צ|ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב '''יתגרה''' למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות}} "
::#*וייתכן שגם השם "תגרהתִגְרָה" קשור לכך {{צמ|הסר מעלי נגעך '''מתגרת''' ידך אני כליתי|תהלים לט יא}}. '''
::