ביאור:גירה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
הפיעל '''גֵרָה''' {{קטן|(שורש גרה, בניין פיעל)|}} משמעו "עורר", במיוחד בהקשר של מריבה: '''
::
::
::
לפי זה, הפועל
::
▲לפי זה, הפועל "התגרה" בבניין התפעל משמעו "עורר את עצמו", כלומר, גרם לעצמו לריב ולהילחם; ו"התגרה ב-" משמעו "עורר את עצמו להילחם ב-": '''
::
::
▲::# [[דברים ב ה]]: " {{צ|אל '''תתגרו''' בם, כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל, כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר}} ... {{צ|ויאמר ה' אלי: אל תצר את מואב ואל '''תתגר''' בם מלחמה, כי לא אתן לך מארצו ירשה, כי לבני לוט נתתי את ער ירשה}} ... {{צ|וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל '''תתגר''' בם, כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה}} ... {{צ|קומו סעו ועברו את נחל ארנן, ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו, החל רש '''והתגר''' בו מלחמה}} ": ה' ציווה על בני ישראל לא לעורר את עצמם למלחמה באדום, מואב ועמון, אלא רק למלחמה באמורים.
::
▲::# [[מלכים ב יד י]]: " {{צ|הכה הכית את אדום ונשאך לבך; הכבד ושב בביתך, ולמה '''תתגרה''' ברעה, ונפלתה אתה ויהודה עמך}} ?": יואש מלך ישראל ניסה לשכנע את אמציה מלך יהודה, שלא יעורר את עצמו להילחם בחיה הרעה (מהמשל שנזכר לפני כן על הארז, החוח והחיה). וכן [[דברי הימים ב כה יט]].
▲::# {{צמ|יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת, נמצאת וגם נתפשת כי בה' '''התגרית'''|ירמיהו נ כד}}- עוררת את עצמך להילחם בה'.
▲::# {{צמ|עזבי תורה יהללו רשע, ושמרי תורה '''יתגרו''' בם|משלי כח ד}}- שומרי תורה מעוררים את עצמם להילחם עם עוזבי התורה, ולמחות על דברי התהילה שהם אומרים על הרשעים ( [[ביאור:עוזבי תורה יהללו רשע, ושומרי תורה יתגרו בם|פירוט]] ) '''
::
::
::
::
|