ביאור:דברים יז טו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 22:
::* {{צפ|והסיבה השניה - שאף על פי שהמון העם יבחר הזמן הראוי אל המלכת המלך, הנה אין ראוי שהעם יבחר בו, לפי שהדבר קשה ועמוק להכיר את יצר לב האדם, ואף על פי שנגלהו נקי, וזך וישר פעלו, אולי בקרבו ישים ארבו, וכמאמר הנביא (ירמיהו טז יב) "עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו". ולפי שהיה ראוי למלוך מי שיהיה נקי המחשבות, טהור הרעיונים, ירא חטא, שפל רוח, כמו שאמר "ולא ירבה לו סוסים" "ולא ירבה לו נשים", "לבלתי רום לבבו", לכן לא היה ראוי לעם שהם יבחרו בו, כי הם לא ידעו ולא יבינו, הזה יכשר?, וכמאמר ה' לנביא (שמואל א טו) "אל תבט אל מראהו... כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". אבל אל ה' יתברך היא הבחירה, שהוא חוקר לב ובוחן כליות.}}
::* {{צפ|והסיבה השלישית, שאף על פי שהעם ידעו הכרח הזמן וצורך השעה להמליך עליהם מלך, ויספיק שכלם לבחור בטוב ולמאוס ברע, הנה עם כל זה אין ראוי להם לבחור המלך, לפי שתהיה בחירתם אותו מחייבת דברי ריבות וקטטות עצומות ביניהם, באמור כל אחד ואחד "אני אמלוך". אבל בהיות הבוחר הוא יתעלה, מי יאמר לו מה תעשה?}}
::* {{צפ|והנה, מפני הסיבות האלה, ציוותה התורה "אשר יבחר ה' אלהיך בו}} " {{קטן|( [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%98%D7%95&action=edit אברבנאל] )|}} . '''
::
 
אם ממילא ה' בוחר את המלך, מדוע יש צורך להגיד שהמלך יהיה {{צ|מקרב אחיך}}, ולאסור למנות {{צ|איש נכרי אשר לא אחיך הוא}}? והרי ממילא ה' ממנה את המלך, והוא יבחר את מי שירצה: " {{צפ|על דעת המפרשים, שיהיה נבחר על פי נביא או במשפט האורים, יצוה הכתוב "תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו", כי הוא יבחר ולא אתה... אם כן מה טעם להזהיר '''מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ - לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא''' , והשם לא יבחר בנכרי?!}} " {{קטן|( [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%98%D7%95&action=edit רמב"ן] )|}} ?
 
1. אפשר להשיב על-פי פסוק דומה שנאמר על הנביא: {{צמ|נביא '''מקרבך''' '''מאחיך''' כמני יקים לך ה' אלהיך, אליו תשמעון|דברים יח טו}}: למרות שה' בוחר את הנביא, משה מבשר לנו מראש שהנביא יהיה מאחינו, כאמצעי הגנה מפני נביאי שקר - אם יבוא איש נכרי ויגיד לנו שה' שלח אותו לנבא לנו, נדע שהוא נביא שקר. כך גם לגבי המלך: למרות שה' יבחר את המלך (על-ידי נביא), משה מבשר לנו מראש שה' יבחר מלך מאחינו, כאמצעי הגנה מפני מנהיגי שקר - אם יבוא נביא ויגיד לנו שה' שלח אותו למשוח איש נכרי, נדע שהוא נביא שקר ולא נאמין לו. אמצעי ההגנה הזה חשוב במיוחד כאשר מדובר בנבאים ומלכים, שהם בעלי הסמכויות הנרחבות ביותר. איש נכרי שיצליח "להסתנן" לאחד מתפקידים אלה עלול לגרור את כל עם ישראל לעבודה זרה.
שורה 38:
::
 
5. וייתכן שהמילים " '''לא תוכל...''' " אינן איסור אלא אזהרה - שאם ינסו למנות איש נכרי בניגוד לרצון ה', לא יצליחו: " {{צפ|‏והנה, אמר '''לא תוכל לתת עליך איש נכרי''' ‏להגיד, שאם יעלה על רוחם להיות ממליך עליהם איש נכרי, הנה לא יספיק השם יתברך בידם, ולא יצליחו בו, ולכן לא יעשו כן, אבל יהיה מקרב אחיהם אשר יבחר השם יתברך}} " {{קטן|( [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%98%D7%95&action=edit אברבנאל] )|}} .
 
לפי כל הפירושים הללו, בימינו, כאשר אין נביא, אסור למנות מלך, כלומר, אסור לבחור שלטון שיש לו כוח מוחלט לגבות מיסים ולגייס לצבא.