ויקיטקסט

ביאור:משלי כט ט: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
מה צריך לעשות כשנקלעים לויכוח עם אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? '''
 
ספר משלי נותן עצה:
'''▼
 
ספר משלי נותן עצה (משלי כט ט): {{צצמ|איש חכם נשפט את איש אויל, ורגז ושחק ואין נחת|משלי כט ט}}
 
 '''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|החכם= הואאדם היודע ללמוד וללמד]] , והוא מומחה - בין השאר - בדיבור ; הפסוק מלמד אותנו איך {{צ|איש חכם נשפט}} ומתווכח עם {{צ|איש אויל}} = אדם שטחי .▼
'''
 
'''נשפט''' = מתווכח;
▲  [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|החכם הוא היודע ללמוד וללמד]] , והוא מומחה - בין השאר - בדיבור ; הפסוק מלמד אותנו איך {{צ|איש חכם נשפט}} ומתווכח עם {{צ|איש אויל}} = אדם שטחי .
 
'''איש אויל'''   [[ביאור:אויל = שטחי|= אדם שטחי;]]
בדרך - כלל , איש חכם מדבר בנחת (קהלת ט יז) " {{צ|}} {{צ|}} {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} "; אך כאשר הוא מתווכח עם איש אויל , הוא יודע שאם ידבר בנחת , [[ביאור:אויל = שטחי|האויל = השטחי]] ישתעמם , ולכן הוא חייב להשתמש באמצעים מעוררים - הוא {{צ|רגז}} = מדבר בכעס ובתוכחה , ומייד אחר כך הוא {{צ|שחק}} = מדבר בצחוק ובהומור , עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור , ואינו נח - {{צ|ואין נחת}} , וכך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל .▼
 
הפסוק מלמד אותנו אדם חכם מתווכח עם אדם שטחי: '''
<div class="advanced">▼
 
▲בדרך - כלל , '''איש חכם''' מדבר בנחת (קהלת ט יז) " {{צ|}} {{צ|}} : {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} "; אך כאשר הוא מתווכח עם '''איש אויל''' , הוא יודע שאם ידבר בנחת , [[ביאור:אויל = שטחי|האויל = השטחי]] ישתעמם , ולכן הוא חייב להשתמש באמצעים מעוררים - הוא {{צ|רגז}} = מדבר בכעס ובתוכחה , ומייד אחר כך הוא {{צ|שחק}} = מדבר בצחוק ובהומור , עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור , ואינו נח - {{צ|ואין נחת}} , וכך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל .:
==פירושים נוספים==▼
2. הפירוש המקובל למילים {{צ|ואין נחת}} הוא - {{צ|שהחכם}} אינו רווה נחת כאשר הוא {{צ|נשפט}} (= מתווכח ) עם {{צ|האויל}} ;
::*אולם, לפי זה, לא ברור מה מטרת הפסוק? - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על {{צ|איש חכם}} ? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל , אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל , והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: "לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת")!▼
 
::*הוא '''רגז''' = מדבר בכעס ובתוכחה,
לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך '''כן''' צריך לדבר עם אוילים, כפי שהסברתי למעלה.▼
::*ומייד אחר כך הוא '''שחק''' = מדבר בצחוק ובהומור,
::*הוא עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור, ואינו נח - '''ואין נחת''' ;
 
כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.
3. מלבי"ם פירש בערך כך: '''
 
▲<div class="advanced"> </div>
::*נשפט - התווכח.
::*רגז - דיבר בכעס. '''
::
::*שחק - דיבר בנחת ובחיוך.
 
▲==פירושים נוספים==
פירוש מילולי: כשאיש חכם מתווכח עם איש אויל - הוא לא יודע אם לדבר בכעס או בחיוך, ואין לו נחת מהמצב.
הפירוש המקובל למילים '''ואין נחת''' הוא, שהחכם אינו רווה נחת כאשר הוא מתווכח עם האויל, כי אינו מצליח לשכנע אותו בשום דרך: " {{צפ|בין כעס עליו בין שחק עמו לא ימצא נחת, כי בעת כעס אחז גם האויל בכעס, ובעת שחוק גבהה ליבו בעבור זה}} " {{קטן|(מצודת דוד)|}} , " {{צפ|בין כך וכך אין נחת, לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה}} " {{קטן|(מלבי"ם)|}} או שהאויל לא ינוח ולא ישקוט כתוצאה מהויכוח: " {{צפ|בין שיתנהג עמו ברוגז ויכעס עליו, ובין שיתנהג עמו בטוב וישחק עמו, אין לאויל נחת, שהוא יחזור לעשות איולתו}} " {{קטן|(הגאון מווילנה)|}} . '''
 
▲::*אולם, לפי זה, לא ברור מה מטרת הפסוק? - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על {{צ|'''איש חכם}}''' ? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל , אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל , והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: "{{צ|לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת"}})!
הסבר:
 
▲לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך '''כן''' צריך לדבר עם אוילים, כפי שהסברתי למעלה.
::*כשאיש חכם מתווכח עם<span class="milon">
::''כסיל''''' (נהנתן) - הוא רוגז עליו, כי הכסיל מתנגד לחכמה ובכלל לא רוצה להבין את דבריו (ע' סעיף ?, פסוק "באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מיליך").
::*כשאיש חכם מתווכח עם<span class="milon">
::''פתי''''' (טיפש) - הוא שוחק, מדבר עמו בנחת ובחיוך, כי בסה"כ הפתי לא אשם שהוא נולד עם אינטלגנציה נמוכה, ואם ידברו איתו יפה - אולי משהו ייקלט במוחו.
::*אולם כש<span class="milon">
::איש חכם מתווכח עם''אויל''''' (ספקן) - הוא לא יודע מה לעשות: מצד אחד - האויל מתנגד לחכמה וזה מרגיז . אבל מצד שני - האויל חושב בהגיון, הוא מתנגד לחכמה מסיבה שכלית, ואם ידברו איתו בשחוק ובחיוך - יש סיכוי שהוא ישתכנע ויחזור למוטב. בכל מקרה, החכם לא ירווה נחת מהויכוח הזה...
 
▲'''
</div>
 
==מקורות==
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כט_ט"