פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עדכון מאתר הניווט בתנך
 
{{מאמר כלל}}
 
תגובה ל: [[Tnk1/ToknLfiTosftTokxot|ביקורת ותוכחה]] שנכתבה ב08:45:35  09.12.2004
 
'''
 
כשאדם שומע דברי ביקורת, הם תמיד פוגעים בכבודו ובבטחונו העצמי, ולכן הנטיה הטבעית שלו היא לדחות אותם ולהתעלם מהם, ולפעמים גם לתקוף את מי שאמר אותם.
כמו מומחים רבים ליחסים בין-אישיים, גם ספר משלי מציע לאנשים שרוצים למתוח ביקורת {{צמ|נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אוזן שומעת|משלי כה יב}}. '''
 
ע"פ מלבי"ם, {{צ|'''נזם}}''' הוא תכשיט ששמים בתנוך האוזן (או באף), ו {{צ|חלי}}'''וחלי''' הוא תכשיט ששמים מסביב לאוזן {{קטן|(ע"פ מלבי"ם)|}} ; '''
 
וכמו {{צ|'''נזם זהב וחלי כתם על אוזן}}''' , כך גם {{צ|'''מוכיח חכם על אוזן שומעת}} ;''' גם '''המוכיח החכם''' ( [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|''החכם''= המתמחה בדיבור ובשמיעה]] ) יודע "לקשט" את השומע בדבריו, ולהציג את דברי התוכחה שלו בצורה שמחמיאה לשומע ומשפרת את ההערכה העצמית שלו. '''
 
הביטוי "'''נזם זהב"''' נזכר בפסוק נוסף {{צמ| '''נזם זהב''' באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם|משלי יא כבב}}; שם "'''נזם זהב"''' הוא משל ליופי, וגם בפסוק שלנו "'''נזם זהב"''' הוא משל ליופי - המוכיח החכם גורם לשומע להרגיש שהוא יפה, ושאם יקבל את התוכחה הוא יהיה יפה עוד יותר. '''
 
'''
<div class="advanced">
 
==נספח - פירוש אחר '''נוסף==
 
ע"פ [[ביאור:Mfrjim/mcwdt_dwyd/mefarsheytanach028-25|מצודת דוד]] ו [[Mfrjim/rlbg/mefarsheytanach028-25|רלב"ג]] ,ייתכן הפסוקשהפסוק בא ללמד שצריך להוכיח רק אדם שמוכן לשמוע - רק כשהצד השני שומע, התוכחה ממלאת את תפקידה : " {{צפ|הנה כמו {{צ|'''נזם זהב}}''' שיאות להשלים קשוט מי שיש לו {{צ|'''חלי}} זהב''' עד שלא יאות זה בלא זה, כן {{צ|התוכחה}} הישרה '''כשתוכיח {{צ|לאזן שומעת''' ,}} כי התוכחה ההיא תשלים קשוט השומע למוסר, ובזולת האזן השומעת לא יאות התוכחת ולא יועיל, כאמרו {{צ|'''אל תוכח לץ פן ישנאך''' }} " {{קטן|(ע"פ רלב"ג, מצודת דוד)|}} ". '''
 
לפי זה, המשל בפסוק שלנו הוא הפוך מהמשל בפסוק {{צמ| '''נזם זהב''' באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם|משלי יא כב}}: שם מדובר על נזם זהב שאינו מתאים למקום שבו הוא נמצא (אף חזיר), וכאן מדובר על נזם זהב שמתאים למקומו (חלי כתם). '''
::
::::*לפי פירוש אחד - {{צ|מי שמוכיח}} את הרשעים ומציג בפניהם את המעשים הרעים שהם עושים, יזכה לחיים {{צ|נעימים}} , כי כל העמים {{צ|יברכו}} אותו על התועלת הרבה שהוא מביא לעולם בכך שהוא נלחם ברשע. וכל {{צ|השפתיים}} ירצו {{צ|לנשק}} אותו על כך שהוא {{צ|עונה}} לרשעים {{צ|תשובות}} אמיתיות בצורה ברורה {{צ|וגלויה לעין}} .
::::*לפי פירוש שני (של מצודת דוד ועוד) - למי שמוכיח את הרשעים, יהיה נעים ומועיל להגיד לרשעים שהם "צדיקים", [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|כי כך הם יקשיבו לו יותר]] , ואז הרשעים יחשקו את שפתיהם ולא יתנגדו לתוכחות: " {{צפ|אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם: 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו... ועל המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו}} ". {{צ|שפתיים יישק משיב דברים נכוחים}}: " {{צפ|כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם}} " {{קטן|(מצודת דוד ועוד)|}} .
 
::
'''
::::מאת: אראל '''
::::
::::תגובה ל: [[ביאור:משלי כט]] שנכתבה ב16:31:28  30.06.2005
::::
::::[ע"פ יעל] '''
::::
::::
::::יש אנשים, שכל דבר שקורה במדינה מעורר אצלם ביקורת: '''
::::
::::
::::::*אם המשטרה פותחת בחקירה נגד בכיר בממשלה - זה מוכיח שהממשלה מושחתת;
::::::*ואפשר גם למתוח ביקורת על המשטרה שממהרת להאשים אנשים חפים מפשע, ולשבח את השר שעמד בחקירה בכבוד עד שהוכיח את חפותו.
 
::::אבל אותם אנשים לא יגידו מילה אחת טובה - אצלם כל אירוע הוא הזדמנות למתוח ביקורת.
'''
::::אבל אותם אנשים לא יגידו מילה אחת טובה - אצלם כל אירוע הוא הזדמנות למתוח ביקורת.
::::אדם מסוג זה נקרא, בספר משלי, " '''איש תוכחות''' " - איש שכל מהותו היא תוכחה וביקורת:
::::
::::משלי כט א::* {{צצמ|איש תוכחות מקשה עורף -ערף, פתע יישברישבר ואין מרפא|משלי כט א}}.
 
::::
:::: '''איש''' שכל דבריו הם '''תוכחות''' - איש שיודע רק להוכיח ולמתוח ביקורת על אחרים - '''מקשה''' את '''עורפם''' של השומעים, גורם לשומעים להתעלם מדברי הביקורת שלו ואולי אף מדברי ביקורת בכלל, כי הם רואים שלביקורת שלו אין סוף - לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה בזה משהו רע, ולכן אין טעם להתאמץ ולשפר. (רוב האנשים מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק במידה מתונה - [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|כדי שהביקורת תועיל, צריך לשלב בה גם מחמאות]] ).
::::
::::מעבר לנזק שהוא גורם לשומעים, '''איש תוכחות''' גורם נזק גם לעצמו: מכיוון שהוא רואה בכל אירוע את הצד השלילי, הרגשות השליליים מצטברים בליבו, אין לו שמחת חיים, והוא יכול פתאום להישבר וליפול לדיכאון שממנו לא יוכל לצאת - '''פתע יישבר ואין מרפא''' . '''
<div class="advanced">
::::
==מקורות ופירושים נוספים==
==פירושים נוספים '''==
1. המאמר מבוסס על פירוש של יעל. '''
 
::::
::::12. מקובל לפרש: " '''איש תוכחות''' " = "איש {{צפ|שמוכיחים אותו}} " {{קטן|(הגר"א)|}} או "איש שצריך שיוכיחו אותו" {{קטן|(ע"פ מצודת דוד)|}} ; " '''איש תוכחות מקשה עורף''' " = "איש שמוכיחים אותו והוא מקשה את עורפו ואינו משנה את התנהגותו". ועונשו יהיה, שיבוא עליו אסון פתאומי, והוא לא יוכל להירפא ממנו (וכדברי [[ביאור:Mfrjim/rlbg/mefarsheytanach028-29|רלב"ג]] : " {{צפ|מדה כנגד מדה - הוא לא רצה לרפא וכל מה שהוכה עוד הוסיף סרה, ולזה יבא לו רע לא יוכל להרפא ממנו}} " {{קטן|(רלב"ג)|}} . '''
::::
::::
::::::
 
::::23. יש מפרשיםשפירשו, שהנושא של הפסוק הוא " '''איש''' ", והנשוא הוא " '''תוכחות מקשה עורף''' ", כלומר, הפסוק מדבר על כל איש שמקשה עורפו לתוכחות. '''
::::
::::
::::::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לטעמים ולמשקל של הפסוק.
 
34. ומלבי"םויש פירששפירשו: '''איש תוכחות''' = איש שמתווכח עם המוכיחים וסותר את ראיותיהם; '''מקשה עורף''' = מקשה את עורפו לייסורים ואינו נכנע {{קטן|(מלבי"ם)|}} . '''
::::</div>
:::: '''
132,354

עריכות