נדרים צא ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
.
 
Testbot (שיחה | תרומות)
.
שורה 1:
{{כותרת לעמוד בגמרא|נדרים|צא|ב|צא א|}}
<קטע התחלה=ג/>אהלויי דהוו הכא האידנא אי אנת לא דילמא מנהון אמר רב נחמן עיניה נתנה באחר ולית בה מששא במלה ההיא איתתא דלא הוה בדיחא דעתה בהדי גברא אמר לה האידנא מאי שנא אמרה ליה מעולם לא צערתן בדרך ארץ כי האידנא אמר לה לא הוה הדא מילתא האידנא אמרה ליה א"כ הלין נכרים נפטויי דהוו הכא האידנא אי אנת לא דילמא חד מנהון אמר להו רב נחמן לא תשגיחון בה נותנת עיניה באחר הואי ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא על אתא מריה דביתא פרטיה נואף להוצא וערק אמר רבא איתתא שריא אם איתא דעבד איסורא ארכוסי הוה מירכס ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא אתא גברא סליק נואף איתיב [בכלאי] בבא הוה מחתן תחלי תמן וטעמינון חויא בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא אמר ליה ההוא נואף לא תיכול מנהון דטעמינון חויא אמר רבא אינתתיה שריא אם איתיה דעבד איסורא ניחא ליה דליכול ולימות דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל כג|לז}})}} כי נאפו ודם בידיהן פשיטא מהו דתימא איסורא עבד והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל דתהוי אינתתיה עלויה {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי ט|יז}})}} מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם קא משמע לן:

<קטע סוף=ג/>
</div>
 
==רש"י==
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
<קטע התחלה=ר/>'''אהלויי מוכרי אהלות בשמים: נפטויי''' - מוכרי נפט:
 
<BR>
''' דהוה מהרזק בביתא''' - שהיה סגור עם אשה בבית:
 
<BR>
''' פרטיה נואף להוצא''' - פרץ הגדר:
 
<BR>
''' הוה מירכס''' - בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל:
 
<BR>
''' בלא דעתא דאיתתא''' - שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול:
 
<BR>
''' כי נאפו ודם בידיהן''' - דנואפים הורגין הבעלים: מהו דתימא איסורא עבד האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:<קטע סוף=ר/>
</div>
 
==ר"ן==
<div class='gmara_ran'>
==ר"ן==
<קטע התחלה=רן/>
<קטע התחלה=רן/>'''אהלויי מוכרי אהלות בשמים: נפטויי.''' - נכרים מוכרי נפטאהל:
 
<BR>
''' נפטויי.''' מוכרי נפט:
''' דהוה מהרזק בביתא''' - שהיה סגור עם אשה בבית:
 
<BR>
''' מהרזיק.''' שהיה נחבא עם אותה אשה וכדאמר פ' החובל (ב"ק דף פה:) דהרזקיה באנדרונא:
''' פרטיה נואף להוצא''' - פרץ הגדר:
 
<BR>
''' פרטיה''' נואף להוצא. פרץ מחיצה של הוצא ודפנא:
''' הוה מירכס''' - בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל:
 
<BR>
''' אירכוסי''' הוה מירכס. שהיה מחביא עצמו כדי שלא יראה קלונו:
''' בלא דעתא דאיתתא''' - שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול:
 
<BR>
''' בכלאי''' בבא. במסך שלפני הדלת והא דאצטריכי להני טעמי לאו למימרא דבלאו הכי איתתא אסירא דליתא שאין האשה נאסרת על בעלה אלא בקינוי וסתירה או בעדי דבר ברור אלא דאי לאו משום הני טעמי היה ראוי בכיוצא בזה לכל בעל נפש לחוש לעצמו כדי לצאת ידי שמים:
''' כי נאפו ודם בידיהן''' - דנואפים הורגין הבעלים: מהו דתימא איסורא עבד האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:<קטע סוף=רן/>
 
''' אלהים''' משמים יאיר עינינו בתורתו כאור החמה שבעתים. ויזכנו לראות בבנין ירושלים אמן:<קטע סוף=רן/>
</div>
 
==תוספות==
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
<קטע התחלה=ת/>'''אהלויי.''' מוכרין אהל:
 
<BR>
''' שמא''' עיניה נתנה באחר. ומיירי באשת כהן דאי לאו עיניה נתנה באחר אף בביאת אונס בחיוב שסבורה שהוא בעלה [אסורה]:
 
<BR>
''' נפטויי.''' מוכרי נפט והבעל היה כהן כדפרישית:
 
<BR>
''' דהוה''' מהרזק. נהגו ביחוד וחבירו בהחובל (דף פה:) דהרזקיה לאינדרונא:
 
<BR>
''' פרטיה''' נואף להוצא וערק. כלומר פרץ המחיצה ויצא כך כתוב בספרים. ובערוך פירש דהוי נואף הבעל וערק הבעל:
 
<BR>
''' איתתא''' שריא דאם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוי מירכס. פירוש היה נטמן מפני הבעל פירשתי ביבמות:
 
<BR>
''' בבא''' דכפא. בכניסת הפתח:
 
<BR>
''' פשיטא.''' (דהתם) שאף חשוד על שפיכת דמים:
 
<BR>
''' מים''' גנובים ימתקו. כדאמר בסנהדרין ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה קמ"ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא:<קטע סוף=ת/>
</div>