ביאור:במדבר ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
וְאִם אֵין {{ב|לָאִישׁ|לניזוק}} {{ב|גֹּאֵל|יורש}} לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב {{ב|לַיהוָה|יינתן לה'}} לַכֹּהֵן, {{ב|מִלְּבַד|וגם חייב להביא קרבן אשם}} אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|ט}}
וְכָל תְּרוּמָה, לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, {{ב|לוֹ|לכהן}} יִהְיֶה.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|י}}
וְאִישׁ אֶת {{ב|קֳדָשָׁיו|קרבנות הנאכלים לבעלים (תודה, שלמים, פסח, מעשר בהמה ונטע רבעי)}} {{ב|לוֹ|למביא הקורבן}} יִהְיוּ{{ב|, |אבל הקודשים שעליהם דובר בפסוק הקודם, לגביהם...}} אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. {פ}
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|יא}}
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|יב}}
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: {{ב|אִישׁ אִישׁ|כל איש ואיש}} {{ב|כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ|
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|יג}}
וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ {{ב|וְנִסְתְּרָה|והיא הייתה עם אותו אדם במקום מסתור}} וְהִיא נִטְמָאָה, וְעֵד {{ב|אֵין|אין עדים שהיא נאפה, אך יש עדים לסתירה}} בָּהּ וְהִוא לֹא {{ב|נִתְפָּשָׂה|באונס}}.
שורה 33:
וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ {{ב|עָלֶיהָ|בעבורה}} עֲשִׂירִת {{ב|הָאֵיפָה|כ-39.6 ליטר}} קֶמַח שְׂעֹרִים, לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, כִּי {{ב|מִנְחַת קְנָאֹת|מנחה בגלל קנאת הבעל לאשתו, או בגלל עוון, ולכן אין לפאר אותה}} הוּא, מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָו{{ZWJ}}ֹן.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|טז}}
{{ב|וְהִקְרִיב|יזיז ויעמיד את המנחה ליד המזבח}} אֹתָהּ הַכֹּהֵן, וְהֶעֱמִדָהּ {{ב|לִפְנֵי יְהוָה|לפני המזבח}}.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|יז}}
וְלָקַח הַכֹּהֵן {{ב|מַיִם קְדֹשִׁים|מן הכיור}} בִּכְלִי {{ב|חָרֶשׂ|חרס}}, וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|יח}}
וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה {{ב|וּפָרַע|גילה, חשף}} אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, מִנְחַת קְנָאֹת הִוא, וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ {{ב|מֵי הַמָּרִים|המים המרים}} {{ב|הַמְאָרֲרִים|מלשון מארה, קללה (שהרי שתייתם עלולה להביא על האישה עונש גדול)}}.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|יט}}
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן, וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה: "אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, וְאִם לֹא שָׂטִית {{ב|טֻמְאָה|סטייה שיש בה טומאה}} תַּחַת אִישֵׁךְ - הִנָּקִי {{ב|מִמֵּי|מלהינזק מהמים}} הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה.
שורה 49:
וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן, בַּסֵּפֶר, {{ב|וּמָחָה|וימחה הכהן את הכתב}} אֶל מֵי הַמָּרִים.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|כד}}
וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים, {{ב|וּבָאוּ בָהּ|ויהפכו בתוכה (המים ישנו את טעמם למרים רק לאחר שתייתם)}} הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|כה}}
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת, וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהוָה {{ב|וְהִקְרִיב|יקטיר קומץ ממנה}} אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|כו}}
וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת {{ב|אַזְכָּרָתָהּ|זיכרון לפני ה'}} וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם.
שורה 63:
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ה|לא}}
{{ב|וְנִקָּה הָאִישׁ|על כך שחשד בה לשווא (מפני שהאשה גרמה לעצמה את הביזיון, שעברה על התראתו)}}, וְהָאִשָּׁה הַהִוא {{ב|תִּשָּׂא אֶת עֲו{{ZWJ}}ֹנָהּ|
<section end=פרק ה/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|במדבר|ה}}
|