ביאור:משלי כז א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
{{מאמר מבנה}}
החברה האנושית מסתמכת על הסכמים שאנשים עושים ביניהם, שבהם כל צד מבטיח שהוא יעשה דברים מסוימים בעתיד. גם הפוליטיקה מסתמכת על מצעים, שבהם המתמודדים מבטיחים לבוחרים שיעשו מעשים מסוימים לאחר הבחירות. אך
{{צמ|אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום|משלי כז א}}
יש אנשים, שמצרפים לכל הבטחה שהם מבטיחים את המשפט "אם ירצה ה'". ייתכן שהמקור של מנהג זה הוא בפסוק שלפנינו: מכיוון שהאדם לא יכול לדעת אם יוכל לקיים את הבטחותיו - כל שמותר לו להבטיח הוא, שיעשה את מה שה' ירצה.▼
לפי זה נראה לכאורה, שאסור לאדם להבטיח הבטחות לגבי מחר, כי הוא לא יודע '''מה יילד יום''' - הוא לא יודע מה יקרה עד מחר, ואם בכלל יוכל לקיים את הבטחותיו! האמנם אסור להבטיח?
אך ייתכן שאין צורך להחמיר עד כדי כך, כי הפסוק אומר רק {{צ|אל '''תתהלל'''}}, כלומר - אל תיתן לעצמך תהילה, אל תשבח את עצמך. תהילה, בדרך-כלל, לא מתייחסת למעשים אלא לתוצאות: אדם מתהלל שהוא יצליח להשיג תוצאות מסוימות, וזו כמובן תהילת-שווא, כי האדם לא יכול לדעת מה יהיו התוצאות של מעשיו. לפי זה, למשל: '''▼
▲יש אנשים, שמצרפים לכל הבטחה שהם מבטיחים את המשפט " {{צפ|אם ירצה ה'}} ". ייתכן שהמקור של מנהג זה הוא בפסוק שלפנינו: מכיוון שהאדם לא יכול לדעת אם יוכל לקיים את הבטחותיו - כל שמותר לו להבטיח הוא, שיעשה את מה שה' ירצה. '''
::*מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה ע"פ התוכנית, אך אסור לו להבטיח "אני אבנה לכם דירה שתעשה אתכם מאושרים";▼
אך לענ"ד אין צורך להחמיר עד כדי כך, כי הפסוק אומר רק {{צ|אל '''תתהלל''' ביום מחר}}, כלומר, "אל תיתן לעצמך תהילה, אל תשבח את עצמך על דברים שתעשה מחר".
::*מותר לפוליטיקאי להבטיח "אגדיל את הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אפתור את בעיית העוני במדינה".▼
▲
ובאופן כללי, ההבטחה צריכה להיות אובייקטיבית - צריך להבטיח מעשים ולא תוצאות.▼
בנוסף לכך, '''תהילה''' היא [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|שבח ומחמאה שנותנים לטוב ביותר]] ; לפי זה, אסור לאדם להתפאר שהמעשים שהוא מתכוון לעשות מחר הם הטובים ביותר, כי איננו יכול לדעת מה יעשו אחרים עד מחר. למשל: '''
גם הפסוק הבא - {{צ|יהללך זר ולא פיך, נוכרי ואל שפתיך}} - מביע רעיון דומה: התהילה של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי.▼
▲::*מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה ע"פ התוכנית, אך אסור לו להבטיח "אני אבנה לכם דירה שתעשה אתכם מאושרים"
מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים. '''▼
::
▲::*מותר לפוליטיקאי להבטיח "אגדיל את הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אפתור את בעיית העוני במדינה", ואסור לו גם להבטיח "אני אדאג לעניים יותר מכל שאר הפוליטיקאים". '''
::
<div class="advanced">▼
▲גם הפסוק הבא
▲מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים. '''
▲<div class="advanced">
==פירושים נוספים==
</div>▼
החכם בן סירא דרש את החצי של הפסוק גם על צער ודאגה " {{צפ|אל תצר צרת מחר, '''כי לא תלד מה ילד יום''' , שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} " {{קטן|(הובא בתלמוד בבלי, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A3_%D7%A7&action=edit&redlink=1 סנהדרין ק ב] )|}} . פירוש זה כמובן אינו מתאים לפשוטו של מקרא, שהרי לפי פירוש זה אין משמעות לחצי הראשון של הפסוק, ונראה שהוא השתמש בפסוק רק בתור מליצה ולא במשמעותו המקורית.
▲</div>
'''
| |||