ויקיטקסט

ביאור:חלק = לא מחוספס: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
{{מאמר הגדרה}}
 
תגובה ל: [[Tnk1/ljon/jorj/xlq2|חלק ב]] שנכתבה ב14:03:00  07.07.2005
 
<span lang="he">
כלומרהתואר "'''חלק"''' בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, הואמשמעו ההיפךלא מחוספס, לא מ"שעיר", ללא בליטות ופגמים.: '''▼
כמה פסוקים בתנ"ך מתייחסים לדיבורים "חלקים" - "אמריה החליקה", "פה חלק", "מחליק לשון", ועוד. '''
 
'''
 
::#* {{צמ|ויאמר יעקב אל רבקה אמו 'הן עשו אחי איש שער, ואנכי איש '''חלק!''' '|בראשית כז יא}}, {{צמ|מן ההר '''החלק''' העולה שעיר, ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון|יהושע יא יז}}( חלק = ההיפך משעיר).▼
<span lang="he">
::#* {{צמ|ויקח מקלו בידו, ויבחר לו חמשה '''חלקי''' אבנים מן הנחל, וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו, ויגש אל הפלשתי|שמואל א יז מ}}, [[ישעיהו נז ו]]: " {{צ| '''בחלקי''' }} {{צ|נחל חלקך, הם הם גורלך...}} " (מי שראה פעם אבנים שנמצאות בתוך נחל, מבין למה הן נקראות "חלקים" ).▼
כדי לברר את משמעות הביטוי, נבדוק תחילה מהי משמעותו של התואר "חלק" בלשון המקרא - האם היא דומה למשמעותו בלשון ימינו? '''
::#* {{צמ|ויחזק חרש את צרף, '''מחליק''' פטיש את הולם פעם...|ישעיהו מא ז}}(מחליק = משייף).▼
 
''' ▼
 
<span lang="he">
לפי הפסוקים הבאים, נראה שהתשובה היא כן: '''
 
''' ▼
 
▲::# {{צמ|ויאמר יעקב אל רבקה אמו 'הן עשו אחי איש שער, ואנכי איש '''חלק!''' '|בראשית כז יא}}, {{צמ|מן ההר '''החלק''' העולה שעיר, ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון|יהושע יא יז}}( חלק = ההיפך משעיר).
▲::# {{צמ|ויקח מקלו בידו, ויבחר לו חמשה '''חלקי''' אבנים מן הנחל, וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו, ויגש אל הפלשתי|שמואל א יז מ}}, [[ישעיהו נז ו]]: " {{צ| '''בחלקי''' }} {{צ|נחל חלקך, הם הם גורלך...}} " (מי שראה פעם אבנים שנמצאות בתוך נחל, מבין למה הן נקראות "חלקים" ).
▲::# {{צמ|ויחזק חרש את צרף, '''מחליק''' פטיש את הולם פעם...|ישעיהו מא ז}}(מחליק = משייף).
 
▲כלומר "חלק" בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, הוא ההיפך מ"שעיר", ללא בליטות ופגמים.
 
לפי זה, "'''דיבור חלק"''' הוא דיבור שמחליק את הפגמים - דיבור שאין בו ביקורת, דיבור שנעים לשמוע. פירוש זה מתאים לפסוקים:
 
::#* [[ישעיהו ל י]]: " {{צ|אשר אמרו לראים 'לא תראו!', ולחזים 'לא תחזו לנו נכחות!',}} {{צ|}} {{צ|'דברו לנו '''חלקות''' , חזו מהתלות!'}} " - בני ישראל דרשו מהנביאים שלא ינבאו להם נבואות זעם ותוכחה, אלא רק דברים חלקים ונעימים לאוזן, ללא ביקורת וללא איומים.
::#*תהלים נה כב: " {{צ| '''חלקו מחמאת פיו''' }} {{צ|וקרב לבו, רכו דבריו משמן והמה פתחות}} "<span lang="he">
::- דבריו {{צ|חלקים}} יותר {{צ|מחמאה}} , כלומר אין בהם כל איום או אזהרה; אך {{צ|בליבו}} הוא מתכוון לצאת {{צ|לקרב}} נגדי ( [[ביאור:מחמאה - מילה שנוצרה בטעות|פירוט]] ).'''
::#* [[משלי ה ג]]: " {{צ|כי נפת תטפנה שפתי זרה,}} {{צ|}} {{צ| '''וחלק משמן חכה''' }} {{צ|; ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות}} " - דבריה של האישה הזרה<span lang="he">
:: {{צ|חלקים}} יותר {{צ|משמן}} , כלומר - נעימים לאוזן, מטשטשים ו"מחליקים" את הפגם והאיסור שבמעשה הניאוף; אך התוצאה של הקשר עם אישה זרה היא {{צ|חדה כחרב פיות}} (ההיפך מ"חלק משמן"), כלומר - מרובת פגמים וסכנות (''' [[ביאור:נופת תטופנה שפתי זרה, וחלק משמן חיכה|פירוט]] ).
::#*משלי ז ה-כא : " {{צ|לשמרך מאשה זרה, מנכריה '''אמריה החליקה''' ... הטתו ברב לקחה,}} {{צ|}} {{צ| '''בחלק שפתיה''' }} {{צ|תדיחנו}} "<span lang="he">
::- הקטע מתאר בפירוט את דבריה הנעימים של האישה הזרה, שמחליקים ומעלימים את כל הפגמים והבעיות שיש בחטא הניאוף, ומציגים אותו כמעשה של מצוה ממש; ע"ע [[ביאור:פיתויי האישה הסוררת|פיתויי האישה הסוררת]] .'''
::#*משלי כח כג : {{צ|מוכיח אדם אחרי, חן ימצא '''ממחליק לשון'''}}<span lang="he">
::- מי {{צ|שמוכיח אדם}} על חטאיו לה', {{צ|אחרי}} זמן רב {{צ|ימצא חן}} בעיניו יותר ממי {{צ|שמחליק לשון}} ומתעלם מהחטאים שלו, למרות שדבריו של {{צ|המחליק לשון}} נעימים יותר לאוזן''' ( [[ביאור:מוכיח אדם - "אחרי!"|פירוט]] ).<span lang="he">
▲:: '''
▲::'''
 
אך לתואר "חלק" ישישנה משמעות מושאלת נוספת -, כפי שניתן לראות בפסוקים:
 
::#* {{צמ|לכן יהיה דרכם להם '''כחלקלקות''' באפלה, ידחו ונפלו בה; כי אביא עליהם רעה, שנת פקדתם, נאם ה’|ירמיהו כג יב}}
::#* {{צמ|יהי דרכם חשך '''וחלקלקות''' ומלאך ה’ רדפם|תהלים לה ו}}
 
[http://tora.us.fm/axrimpl/wikipedia/Olive_oil.jpg '' ] בפסוקים אלה, דרך חלקה (או "חלקלקות") היא דרך שקל למעוד וליפול בה, כמו כביש שנשפך עליו שמן חלק.
שורה 52 ⟵ 40:
לפי זה, "דיבור חלק" הוא דיבור שגורם לשומעים למעוד וליפול - דיבור מטעה או מסית. פירוש זה מתאים לפסוקים:
 
::#* [[תהלים ה י]]: " {{צ|כי אין בפיהו נכונה, קרבם הוות; קבר פתוח גרונם,}} {{צ|}} {{צ| '''לשונם יחליקון''' }} " - הגרון שלהם דומה לקבר, והלשון שלהם דומה למסלול חלק, שמי שעולה עליו - מועד ונופל אל תוך הקבר; כלומר - הדיבורים שלהם הורגים את השומעים.
 
ויש פסוקים שאפשר לפרש לפי כל אחת משתי המשמעויות:
 
::#* {{צמ|להצילך מאשה זרה, מנכריה '''אמריה החליקה''' . העוזבת אלוף נעוריה, ואת ברית אלהיה שכחה. כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלותיה|משלי ב טז}}- דבריה הנעימים של הנכריה גורמים לאדם ליפול אל המוות ( [[ביאור:זהירות מסופרות מושחתות|פירוט]] ).
::#*משלי כט ה: {{צ|גבר '''מחליק''' על רעהו, רשת פורש על פעמיו}}<span lang="he">
::( [[ביאור:גבר מחליק על רעהו, רשת פורש על פעמיו|פירוט]] )'''
<div class="future">
שורה 63 ⟵ 51:
==פסוקים נוספים==
 
::#* [[תהלים יב ג]]: " {{צ|שוא ידברו איש את רעהו,}} {{צ|}} {{צ| '''שפת חלקות,''' }} {{צ|בלב ולב ידברו. יכרת ה’ כל '''שפתי חלקות,''' לשון מדברת גדלות}} "
::#* {{צמ|כי '''החליק''' אליו בעיניו, למצא עונו לשנא|תהלים לו ג}}
::#* {{צמ|אך '''בחלקות''' תשית למו, הפלתם למשואות|תהלים עג יח}}
::#* [[משלי ו כד]]: " {{צ|לשמרך מאשת רע,}} {{צ|}} {{צ| '''מחלקת לשון''' }} {{צ|נכריה. אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה...}} "<span lang="he">
::(ע"ע [[ביאור:למה לקיים מצוות ותורה|נר מצוה ותורה אור]] )'''
::#* [[משלי כו כח]]: " {{צ|לשון שקר ישנא דכיו,}} {{צ|}} {{צ| '''ופה חלק''' }} {{צ|יעשה מדחה}} "
::#* [[דניאל יא כא]]: " {{צ|ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות '''בחלקלקות'''}} ... {{צ|ומרשיעי ברית יחניף '''בחלקות''' ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו}} ... {{צ|ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים '''בחלקלקות'''}} "
::#* {{צמ|כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם '''חלק''' בתוך בית ישראל|יחזקאל יב כד}}
 
</div>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:חלק_%3D_לא_מחוספס"