ביאור:משלי כד כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר מבנה}}
 
לפני זמן רב פנה אליי מישהו ושלח לי טיוטה של חוברת שכתב על נושא אקטואלי, כדי שאכתוב לו תגובות והערות. כתבתי לו שיש שם טיעון אחד שאינו מדוייק. הוא כתב לי "אתה צודק, אבל גם הצד השני משתמש בטיעונים לא מדוייקים באותו סגנון, ולכן גם לי מותר...". '''
 
בתגובה כתבתי לו את הפסוקים {{צמ|אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך. אל תאמר 'כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו'|משלי כד כח}}. ע"פ הפשט אין קשר בין הפסוקים: '''
 
::*הפסוק הראשון מדבר על האיסור להעיד עדות שאינה מבוססת ( '''חינם''' = ללא "כיסוי"), או על האיסור להגיד דברי רכילות ללא תועלת ( '''חינם''' = ללא תועלת), ומזהיר שלא '''להתפתות בשפתיים''' , כלומר שלא להתפתות להגיד דברים שאסור להגיד (ע"עראו {{צמ|גולה סוד הולך רכיל, '''ולפתה שפתיו''' לא תתערב|משלי כ יט}});
::*והפסוק השני מדבר על האיסור לנקום (ע"עראו {{צמ|'''אל תאמר אשלמה רע''' , קוה לה' וישע לך|משלי כ כב}}).
 
אך מסמיכות הפסוקים ניתן ללמוד שיש קשר בין הדברים - לפעמים אדם מדבר דברים "חינם" על אדם שעשה לו אותו הדבר, כלומר - אמר עליו דברים שאינם מבוססים, או ריכל עליו שלא לצורך; ולכן יש להדגיש, שגם בדיבורים אסור לנקום; אסור להגיב בשקר על שקר, או ברכילות על רכילות. '''{{קטן|(ע"פ מלבי"ם)|}} .
 
וגם בויכוחים אידיאולוגיים - לא צריך להשתמש בשקר או בנימוק שאינו מדוייק כ"נקמה" על שהצד השני נוהג כך; בטווח הארוך זה אינו מוסיף לכושר השיכנוע אלא רק פוגע בו. '''
<div class="advanced">
 
==פירושים נוספים==
 
===אל תהי עד חינם ברעך===
1. יש מפרשים " {{צפ|'''חינם''' = שלא לצורך, כגון שאתה בא להעיד עליו יחידי... ונמצא שאין כוונתך זולתי להוציא שם רע...}} " {{קטן|(רבי יונה, על-פי תלמוד בבלי פסחים קיג:; וכן הגר"א)|}} .
 
2. ויש מפרשים " {{צפ|'''עד חינם''' = דבר שלא ידעתו}} " {{קטן|(מצודת דוד)|}} , כלומר עדות שאינה מבוססת על ידיעה ברורה אלא על שמועות: " {{צפ|בעבור אמונת רעך... על כי ידעת שדבריו אמת}} ".
 
3. ויש מפרשים " {{צפ|עדות... לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם...}} " {{קטן|(מלבי"ם)|}} , כלומר עדות שקר, ולפי זה החידוש העיקרי של הפסוק הוא בקישור לפסוק הבא, כפי שפירשנו למעלה.
 
===והפתית בשפתיך===
1. יש מפרשים מלשון '''פיתוי''' - אל " {{צפ|תתפתה לרעך בדיבורך}} " {{קטן|(רש"י)|}} , " {{צפ|אף אם בשום פעם פיתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם כל זה אתה לא תעשה כן}} " {{קטן|(מצודת דוד)|}} ;
 
2. ויש מפרשים מלשון '''פתיתים''' - אל תשבור ותרסק את רעך בדבריך: " {{צפ|פרסום החטא, הלבנת פני אדם וטחינתם}} " {{קטן|(רבי יונה)|}} . '''
 
===אל תאמר "כאשר עשה לי כן אעשה לו"===
יש שקישרו בין הפסוקים אך פירשו במשמעות הפוכה של הכרת טובה: " {{צפ|אל תחשוב 'אשיב להאיש הזה כפעלו, כאשר האמין לי והעיד כן אאמין לו'}} " {{קטן|(מצודת דוד)|}} .
 
</div>
 
==מקורות==