ביאור:אסתר ד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שיפוצים |
||
שורה 2:
<קטע התחלה=פרק ד/>
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|א}}
{{ב|וּמָרְדֳּכַי יָדַע|
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ב}}
וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ג}}
וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ {{ב|וְדָתוֹ|וגזירתו}} מַגִּיעַ, אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שַׂק וָאֵפֶר {{ב|יֻצַּע לָרַבִּים|נשטח על הרצפה, כך שהציבור יתאספו עליו לצורך התענית (והשק ואפר בפסוק א' נועד ללבישה)}}
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ד}}
<small>(ותבואינה)</small> וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ {{ב|
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ה}}
וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר {{ב|לַהֲתָךְ, מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ|אחד ממשרתי המלך ששמו התך}} אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ, וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי, לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ו}}
וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל מָרְדֳּכָי, אֶל רְחוֹב הָעִיר אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ז}}
וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל {{ב|אֲשֶׁר קָרָהוּ|שלא השתחווה להמן ולכן נגזירה הגזירה}}, וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל {{ב|עַל|ולהביא אל}} גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ <small>(ביהודיים)</small> בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ח}}
וְאֶת {{ב|פַּתְשֶׁגֶן|
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|ט}}
וַיָּבוֹא הֲתָךְ, וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|י}}
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|יא}}
"כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא - אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית. לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב - וְחָיָה
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|יב}}
וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|יג}}
וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|יד}}
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, {{ב|וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ|ה' יעניש אותך ואת משפחתך בגלל שלא עזרת ליהודים}}, וּמִי יוֹדֵעַ {{ב|אִם לְעֵת כָּזֹאת|אולי ה' דאג לכך שאת תיבחרי למלכה כדי שתוכלי להציל את היהודים}} הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|טו}}
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|טז}}
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי, וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|יז}}
{{ב|וַיַּעֲבֹר|עבר את הנהר המפריד בין שושן הבירה (בה היה "שַׁעַר הַמֶּלֶךְ" - פסוק ב) ובין העיר שושן}} מָרְדֳּכָי, וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר.
{{ביאור:פרשה סגורה}}
<קטע סוף=פרק ד/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|אסתר|ד}}
|