ביאור:משלי כד ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 5:
יש אנשים שחושבים, שזה כל-כך מסובך ללמוד חכמה, עד שהם לעולם לא יצליחו. '''
על-פי ספר משלי, המחשבה הזאת היא '''אוילית''' ( [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחית]] ):
1. רוב המפרשים
▲==א. ראמות לאויל חכמות==
▲רוב המפרשים (למשל רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם) פירשו ש{{צ|ראמות}} הן אבנים יקרות, כמו ביחזקאל כז טז: {{צ|ארם סוחרתך, מרוב מעשייך; בנופך ארגמן ורקמה ובוץ, '''וראמות''' וכדכוד, נתנו בעזבונייך}}, ומשמעות הכתוב היא - האויל חושב שהחכמות הן יקרות מאד ולכן לא מנסה לקנות אותן.
::*אולם, לפי פירוש זה, קשה להאשים את האויל - הרי החכם אומר בפירוש (משלי ג טו) {{צ|יקרה היא מפנינים}}! יותר מזה נאמר באיוב כח יב: " {{צ|'''והחכמה''' מאיין תימצא... לא יערכנה זהב וזכוכית; ותמורתה כלי פז}} {{צ|. ראמות וגביש לא ייזכר; ומשך חכמה מפנינים}} {{צ|...}} ", כלומר - החכמה יקרה יותר מראמות!
2. לכן נראה לי שהמילה '''ראמות''' היא תואר, כמו '''רמות''' = גבוהות, ומשמעות הכתוב היא - '''האויל''' חושב '''שהחכמות''' '''גבוהות''' מאד ואין לו סיכוי להשיג אותן. פירוש דומה נמצא במדרש: " {{צפ|'''ראמות לאויל חכמות''' - לככר נקוב שתלוי באוירו של בית. הטפש אומר: מי יכול להוריד לזה?! והפקח אומר: ולא אחר תלאו?, אלא הריני מביא שני קנים ומחברן זה עם זה, עד שאני מורידו. כך, הטפש אומר: מי יכול ללמוד התורה שבלב רבי?! והפקח אומר: והוא לא מאחר למדה?, הריני לומד היום שתי הלכות, ושתים למחר, עד שאני למד התורה של חכם זה.}} " {{קטן|( [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/5-2.htm#11 רבי ינאי, שיר השירים רבה, פרשה ה] )|}} , וכן פירש גם רלב"ג על פסוקנו.
▲ואכן, בספר משלי לא נאמר שהחכמות הן גבוהות, להפך: הכתוב מדגיש (משלי א כ) {{צ|חכמות בחוץ תרונה; ברחובות תיתן קולה; בראש הומיות תקרא, בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר}}: החכמות קוראות לכולם, במקום שבו הם נמצאים - ברחובות העיר ובשעריה; כעין מה שנאמר בתורה (דברים ל יב) {{צ|לא בשמיים היא... כי... בפיך ובלבבך לעשותו}}. '''
האויל לכאורה מכבד את החכמה - הוא אומר שהיא גבוהה ורמה, מעל להשגה האנושית. אבל הכבוד הזה הוא מדומה, כי הכבוד האמיתי של החכמה הוא שאנשים לומדים אותה ומיישמים אותה בחיי היום-יום שלהם.
הדבר דומה לאנשים שחולקים כבוד מוגזם לספרים: שמים אותם על מדף גבוה ולא פותחים אותם, כדי שלא יתלכלכו... למעשה, הכבוד האמיתי של ספר הוא שפותחים אותו וקוראים בו, גם אם הוא מתקלקל ומתלכלך תוך כדי השימוש.
==בשער לא יפתח פיהו==
'''השער'''
1.
::*אבל במקומות אחרים בספר משלי, האויל דווקא כן פותח את פיו, וזה גם גורם לו נזק, למשל (
▲1. רלב"ג פירש, שהאויל לא מעז לפתוח את פיו, כי הוא לא מאמין שיש לו סיכוי להבין את החכמה, ולכן גם אין סיכוי שיתרום משהו לדיון.
▲::*אבל במקומות אחרים בספר משלי, האויל דווקא כן פותח את פיו, וזה גם גורם לו נזק, למשל (י14): {{צ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחיתה קרובה}}! כאשר האויל מצליח לשתוק - הוא נחשב לחכם (יז28), אבל זה לא המצב המקובל - אחרת כל האוילים היו נחשבים לחכמים!...
::*ייתכן שהאויל לא פותח את פיו דווקא כשהוא נמצא בשער, כלומר - הוא לא משתתף בדיוני החכמים; אבל הוא כן פותח את פיו במקומות אחרים.
2.
3. ואפשר לפרש, שהחכמים שיושבים בשער אינם מאפשרים לאויל לפתוח את פיו ולהשתתף בדיונים; גם אם הוא רוצה לדבר - לא נותנים לו לפתוח את הפה כי יודעים שהוא לא למד.
<div class="advanced">
===אויל במלחמה===
'''השער''' הוא גם [[ביאור:שער = מקום המשפט|משל למלחמה]] . הפסוקים הקודמים עסקו בחשיבותה של החכמה בניהול מלחמות - {{צ|גבר חכם בעוז... כי בתחבולות תעשה לך מלחמה...}}; האויל, שאינו רוצה לעסוק בחכמה, לא יכול גם להשתתף בניהול המלחמה - {{צ|בשער לא יפתח פיהו}}. '''
===אויל באהבה===
המילה '''חכמות''' היא גם כינוי לאישה חכמה או לנשים חכמות; לפי זה אפשר לדרוש את הפסוק על הגברים האוילים, שחוששים להתחתן עם אישה חכמה יותר מהם ( [[ביאור:מי מפחד מבת-זוג משכילה?|פירוט]] ).
</div>
'''
| |||