ביאור:דניאל ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Israel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Israel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
<קטע התחלה=פרק ב/>
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|א}}
וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת, {{ב|וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ|נרעש מאד. לא היה רגוע}} וּשְׁנָתוֹ {{ב|נִהְיְתָה עָלָיו|נכרתה ממנו. לא יכול לישן}}.
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|ב}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו, וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
שורה 112:
(ד) וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית|: "הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָמִים חֲיֵה! אֱמֹר אֶת הַחֲלוֹם לַעֲבָדֶיךָ, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּיד."
 
(ה) עוֹנֶהענה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵרואמר לַכַּשְׂדִּים: "הַדָּבָר {{ב|הלך|נשכח}} מִמֶּנִּי, אִם לֹא תּוֹדִיעוּנִי אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ – {{ב|נְתָחִים|חתיכות}} תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ!
 
(ו) וְאִם אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ תַּגִּידוּ – מַתָּנוֹת {{ב|ודורונות|מתנות גדולים}} וְכָבוֹד רַב תְּקַבְּלוּ מִלְּפָנַי! אַךְ אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ הַגִּידוּ לִי."
שורה 118:
(ז) עָנוּ שֵׁנִית וְאוֹמְרִים: "הַמֶּלֶךְ – אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּיד."
 
(ח) עוֹנֶהענה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵרואמר: "באמת יוֹדֵעַ אָנֹכִי, {{ב|כִּי זְמַן אַתֶּם קוֹנִים|אתם רוצים להרויח זמן בשאלות שלכם כדי שבנתיים תמצאו איזה עצה להנצל}}, מִפְּנֵי שֶׁרְאִיתֶם {{ב|שֶׁהָלַך|שנשכח}} מִמֶּנִּי הַדָּבָר.
 
(ט) שֶׁאִם אֶת הַחֲלוֹם לֹא תּוֹדִיעוּנִי – אֶחָד הוּא {{ב|מִשְׁפַּטְכֶם|להמית}}; {{ב|וְדָבָר שקר|ומשפטכם להמית גם כן אם דבר שקר וכו'}} {{ב|ונשְׁחָת|דבר מסולף שאינו שקר גמור}} הִתְכּוֹנַנְתֶּם לֵאמֹר לְפָנַי, {{ב|עַד שֶׁהַזְּמַן יִשְׁתַּנֶּה|יש לכם שהות לומר את החלום ופתרונו עד הערב שאז הזמן משתנה מיום ללילה}}. לָכֵן אֶת הַחֲלוֹם אִמְרוּ לִי, {{ב|וְאֵדַע כִּי|שבודאי}} אֶת פִּתְרוֹנוֹ תַּגִּידוּנִי!"
 
(י) עָנוּ הַכַּשְׂדִּים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְרִים: "אֵין אִישׁ עַל הַיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוּכַל לְהַגִּיד, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְשַׁלִּיט – דָּבָר כָּזֶה לֹא שָׁאַל מִכֹּל חַרְטֹם, אַשָּׁף וְכַשְׂדִּי.