ויקיטקסט

ביאור:הלואה בריבית = שיעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
 
תגובה ל: [[Tryg/mcwa/343|לא להלוות בריבית לישראל]] שנכתבה ב14:55:54  27.12.2004
 
[[ביאור:ערך החירות, התנגדות לשיעבוד|אחד העקרונות החשובים בתורה הוא]] (ויקרא כה מב-נה) " '''כי עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים; לא יימכרו ממכרת עבד... כי לי בני ישראל עבדים - עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים ''' ": בני ישראל הם עבדים של ה' בלבד, ולא של בני-אדם. לכן התורה לא מאפשרת לאדם למכור את עצמו לצמיתות: הוא רשאי להיות עבד לכל היותר שש שנים; אם הוא מאד רוצה להישאר לאחר מכן - הוא צריך לרצוע את אוזנו (לאות השפלה, כדי להדגיש שזה לא המצב הרצוי; שמות כא 5ה-6ו), וגם אז הוא נשאר עד שנת היובל ולא יותר.▼
[[ביאור:ערך החירות, התנגדות לשיעבוד|אחד העקרונות החשובים בתורה הוא]] (ויקרא כה42-55) "<strong>
כי עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים; לא יימכרו ממכרת עבד... כי לי בני ישראל עבדים - עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים</strong>
▲": בני ישראל הם עבדים של ה' בלבד, ולא של בני-אדם. לכן התורה לא מאפשרת לאדם למכור את עצמו לצמיתות: הוא רשאי להיות עבד לכל היותר שש שנים; אם הוא מאד רוצה להישאר לאחר מכן - הוא צריך לרצוע את אוזנו (לאות השפלה, כדי להדגיש שזה לא המצב הרצוי; שמות כא 5-6), וגם אז הוא נשאר עד שנת היובל ולא יותר.
 
אבל אדם יכול להיות עבד גם בלי למכור את עצמו לעבדות: כשאדם <span style="text-decoration:underline">'''לוקח הלוואה</span> ''' הוא משועבד למלוה, הוא צריך לעבוד קשה כדי להחזיר את ההלוואה. ההקבלה בין הלוואה לבין עבדות נרמזת בכמה מקומות:
 
::*בכך ששני הנושאים נזכרים זה ליד זה בשני הפרקים שעוסקים בנושא - ויקרא כה 35לה-43מג ודברים טו.
::*בפסוקים שמדברים על הלוואה בריבית לגויים:<span lang="he" style="font-size: 15pt;">
::(דברים טו 6ו): " ''' <span style="text-decoration:underline">'''והעבטת</span> ''' גוים רבים ואתה לא תעבט, <span style="text-decoration:underline">'''ומשלת</span> ''' בגוים רבים ובך לא ימשלו '''", (דברים כח 12יב-13יג): " '''... <span style="text-decoration:underline">'''והלוית</span> ''' גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' <span style="text-decoration:underline">'''לראשׁ</span> ''' ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה... '''".</span>  '''
::*בספר משלי : " [[ביאור:הלוואה = שיעבוד|עבד לווה לאיש מלווה]] <span lang="he" style="font-size: 15pt;">
:: ''' '''".</span> ''' ▼
::בספר משלי</span> <span lang="he" style="font-size: 15pt;">
::: "</span> [[ביאור:הלוואה = שיעבוד|עבד לווה לאיש מלווה]] <span lang="he" style="font-size: 15pt;">
▲:: ''' '''".</span>
 
אם ההלוואה היא בלי ריבית, השעבוד הוא מוגבל וסביר; גם המלווה עבד כדי להשיג את הכסף הזה, וזה הוגן לדרוש מהלווה שיעבוד כדי להשיג את אותו הכסף בחזרה.
 
אבל אם ההלוואה היא בריבית, העבדות עלולה להימשך לנצח - ההלוואה תתפח עוד ועוד, כמו נשיכה של נחש (לכן היא נקראת "<strong> '''נשך ''' "), והלווה ישתעבד למלווה לצמיתות.
נשך</strong>
"), והלווה ישתעבד למלווה לצמיתות.
 
רעיון זה יכול להסביר גם את [[ביאור:הלואה בריבית - שכירות - עבדות|ההבדל בין הלוואה בריבית לבין השכרה]] .
שורה 27 ⟵ 22:
===היחס לגויים===
 
מותר להלוות בריבית לגויים, כשם שמותר להחזיק עבדי-עולם מן הגויים. לפי כמה דעות, [[Tryg/mcwa/573|מצוה להלוות בריבית לגויים]] , וגם [[Tryg/mcwa/347|מצוה להחזיק עבדי-עולם מן הגויים]] . והטעם הוא אותו טעם: בני-ישראל הם עבדים של ה', ואסור להם להיות עבדים של בשר ודם; הגויים לא קיבלו על-עצמם להיות עבדי ה', ולכן מותר להם להיות עבדים של בשר ודם (ע"ע  [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=954445&whichpage=1 העבדת גויים בפרך] ). כמובן שאין כאן גזענות, כי הכל תלוי בבחירתו של האדם - כל אדם יכול לבחור להיות עבד של ה' (=להתגייר), ואז גם לו יהיה אסור להלוות בריבית.
 
הלואה בריבית לגויים היא למעשה שיעבוד של הגויים לישראל - הגויים עובדים ואנחנו נהנים מהריבית מבלי לעבוד. זו אחת הברכות שמובטחת לעם ישראל אם ישמור את התורה (דברים כח 12יב-13יג): "<cite>{{צ|...והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' לראשׁ ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי-תשׁמע אל-מצות ה' אלהיך אשׁר אנכי מצוך היום לשׁמר ולעשׂות}}, (דברים טו ו): {{צ|כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך, והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו}}. השכר של מי שבוחר לעבוד את ה' הוא, שעמים אחרים יעבדו אותו.
...והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' לראשׁ ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי-תשׁמע אל-מצות ה' אלהיך אשׁר אנכי מצוך היום לשׁמר ולעשׂות</cite>
", (דברים טו 6): "<cite>
כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך, והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו</cite>
". השכר של מי שבוחר לעבוד את ה' הוא, שעמים אחרים יעבדו אותו.
 
::*
שורה 40 ⟵ 31:
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/avdut.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-01-09 14:23:39.
<noinclude>
== תגובות ==
'''
 
שורה 57 ⟵ 48:
'''
 
'''
==תגובות==
::מאת: אראל '''
::
::אין הבדל שתלוי בגזעים, אך יש הבדל שתלוי במעשים.
::
::יש הבדל גדול בין מי שבוחר לעבוד את ה' בכך שהוא מקיים את תורתו, לבין מי שבוחר להיות "חופשי" ולהתנהג כרצונו ללא תורה. לא כולם שווים לפני אלהים.
::
 
 
[[קטגוריה:ערך החרות|הלואה בריבית = שיעבוד]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/avdut.html}}
 
{{קיצור דרך|tryg/ribit0/avdut}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:הלואה_בריבית_%3D_שיעבוד"