ביאור:המקומות שמהם ביקש בלק לקלל את ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

'' ''

::#בהתחלה הוא עמד ב {{צ|תוכן=במות-בעל}} {{צ|תוכן=}} .

::#אח"כ הוא עמד ב {{צ|תוכן=שדה-צופים, ראש-הפסגה}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=}} }}

::#ובסוף הוא עמוד ב {{צ|תוכן=ראש-הפעור, הנשקף-על-פני-הישימון}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=}} }} .

מלבי"ם שם לב, שיש פסוק אחד בתורה שבו נזכרים כל שלושת המקומות האלה (במדבר כא20כא כ): {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''ומבמות</span>''' - הגיא אשר בשדה מואב - <span style="text-decoration:underline">'''ראש-הפסגה</span>''' ; <span style="text-decoration:underline">'''ונשקפה-על-פני-הישימון</span> '''}}; אבל לא זה נושא המאמר שלנו (לפרטים ע' פירוש מלבי"ם שם). '''

::#בפעם הראשונה – הוא רוצה לקלל אותם בתחום הריבוי החומרי: הוא רוצה שיתמעטו. על זה עונה לו בלעם: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל?}} }} " מה הטעם לספור את עם-ישראל? הכוח שלהם הוא לא בתחום החמרי: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=תמות נפשי מות-ישרים ותהי אחריתי כמוהו}} }} ": כי אפילו כשהם מתים בגופם -- הם מאושרים בנשמתם...

::#בפעם השניה – הוא רוצה לקלל אותם בתחום השכלי: הוא רוצה שיהיו נחותים מבחינה 'טכנולוגית' ו'מדעית'. רק שבימים ההם ה'טכנולוגיה' היתה טכנולוגיית-הקסמים והכישופים, וה'מדע' היה מדע-הניחושים. על זה עונה לו בלעם: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=כי לא קסם ביעקב ולא נחש בישראל}} }} ": הכוח שלהם הוא גם לא בתחום ה'טכנולוגי' וה'מדעי'. " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=כעת ייאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל}} }} ": ה' מגלה לבני-ישראל את התכניות שלו מייד (כעת), ואין להם צורך בניחושים ובקסמים.

::#בפעם השלישית – הוא רוצה לקלל אותם בתחום הרוחני: הוא רוצה שיהיו פרוצים וטמאים, כדי שה' ית' ישנא אותם ויתרחק מהם . כאן סוף-סוף גילה בלק את סוד הכוח של עם-ישראל – הצניעות והטהרה שלהם (ע"ע [[ביאור:מדוע שינה בלק את דעתו?|מדוע שינה בלק את דעתו?]] ) . אבל בתחום הזה בלעם לא יכול לפגוע בעם ישראל בקללה – אלא-אם-כן בנ"י עצמם חוטאים בתחום זה. ולכן בלעם מסתכל לכיוון בנ"י, שיושבים במדבר, ומנסה למצוא בהם פגם: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=וישת אל המדבר פניו}} }} ". למרבה אכזבתו, הוא לא מצליח למצוא בהם שום פגם: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויישא בלעם את עיניו, וירא את ישראל שוכן לשבטיו}} }} ": בלעם רואה איך שבנ"י שוכנים במדבר בצורה מסודרת: כל שבט יושב במקום שלו, והם שומרים על הייחוס ועל טהרת-המשפחה. הוא מצליח גם לראות איך את האהלים של בנ"י, שבנויים בצורה צנועה – כך שאף-אחד לא יוכל להציץ לשכנה שלו כשהיא מתקלחת... זה מאד מרשים אותו, והוא אומר: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל!}} }} ". גם בהמשך דבריו מודגש יסוד המים, שמסמל טהרה: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים, יזל מים מדליו, וזרעו על מים רבים...}} }} "

::#המקום {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=במות-בעל}} }} הוא מקום שמקודש לאליל בעל, שהיה 'אחראי' (ע"פ אמונת עובדי-האלילים באותו זמן) על הגשם ועל הפריון. בלק מקווה שהבעל 'יעזור' לבלעם לקלל את ישראל במניעת-הפריון, כדי שיתמעטו.

::#המקום {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=שדה-צופים}} }} אמנם לא מקודש (עד כמה שידוע לי) לשום אליל, אבל השם שלו רומז לראייה למרחוק. בפרשה שלנו 'צפייה' היא גם סמל לראייה בתחום הרוחני – מדע וידע ('צופה' בתנ"ך היא מילה נרדפת לנביא – אדם שרוחו רואה רחוק, אדם שיודע דברים שאחרים לא יודעים). בלק מקווה שבמקום זה בלעם יצליח לקלל את ישראל בחוסר-ראייה – כלומר שלא יהיו להם ניחושים וקסמים.

::#המקום {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ראש-הפעור}} }} מקודש לאליל בעל-פעור, שהיה 'אחראי' לזימה ולפריצות מינית (ע' במדבר כה). בלק מקווה שבמקום זה בלעם יצליח לקלל את ישראל בפריצות.

" {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהפוך ה' א-להיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' א-להיך}} }} ".

על-פי מאמר של ע"פ רש"ר הירש שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 2 וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/bmdbr/blq_mqomot.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-02-01 00:00:00.