ביאור:מפת השבטים: הבדלים בין גרסאות בדף

לצייר מפה של שבטי-ישראל זה כמו לפתור חידת-הגיון. הנחלות של השבטים מפורטות ביהושע יג-יט, ויש שם הרבה שמות של מקומות, אבל את רובם אי-אפשר לזהות בוודאות {{קטן|( [[ביאור:מפת השבטים|מפת השבטים]] ארכיאולוגים מנסים לזהות את המקומות ע"י השוואה לשמות של כפרים ערביים בימינו (ע' בפירושי דעת-מקרא), אבל השיטה הזאת מאד לא וודאית. ייתכן שהתושבים נתנו שם לכפר שלהם רק בתקופה מאוחרת. ייתכן שצליינים נוצרים, שבאו לסייר בארץ-הקודש, הביאו איתם "מפות" של הארץ שציירו מדמיונם, ולפי המפות האלו זיהו את המקומות שעברו בהם, והאיכרים המקומיים (שלא היו משכילים במיוחד) למדו מהם את השמות וקראו לכפר שלהם בהתאם. )|}} . יש רק מעט פסוקים שנותנים מידע ברור – ומהם צריך לבנות תמונה שלמה. {{קטן|( בספרים שונים מופיעות מפות שונות של השבטים (ע' ב"אטלס דעת מקרא" ועוד), אבל עד היום לא ראיתי אף ספר שמנסה גם להסביר איך ציירו את המפה ולמה ציירו אותה דווקא כך ולא אחרת. )|}} <span style="text-decoration:underline">''' '''

</span>''' ] <div>

{{צ|תוכן=הפסוקים}}

{{צ|תוכן=השבט}}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=מערוער אשר על שפת נחל ארנון... עד גבול בני עמון... והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי להם הגבול: מערוער אשר על שפת נחל ארנון... וכל המישור על מידבא... חשבון וכל עריה אשר במישור...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי להם, הגבול: יעזר, וכל ערי הגלעד, וחצי ארץ בני עמון, עד ערוער אשר על פני רבה;}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ומחשבון עד רמת המצפה; וממחניים עד גבול לדביר... וסוכות...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=...הירדן וגבול, עד קצה ים כינרת עבר הירדן מזרחה....}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ממחניים, כל הבשן... וחצי הגלעד...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי הגורל למטה בני-יהודה... אל גבול אדום, מדבר צין, נגבה, מקצה תימן}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי להם}} }} {{צ|תוכן=גבול נגב}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=מקצה ים-המלח מן הלשון הפונה נגבה... ויצא נחל מצרים והיו תוצאות הגבול ימה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ו}} }} {{צ|תוכן=גבול קדמה}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ים-המלח עד קצה הירדן}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ו}} }} {{צ|תוכן=גבול לפאת צפונה}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=מלשון הים מקצה הירדן... אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלים... והיו תוצאות הגבול ימה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ו}} }} {{צ|תוכן=גבול ים}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=הימה הגדול וגבול}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה, המדבר עולה מיריחו בהר בית-אל}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויצא מבית-אל לוזה... עד גבול בית-חורון-תחתון ועד גזר, והיו תוצאותיו ימה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי גבול בני-אפרים למשפחותם, ויהי גבול נחלתם מזרחה.. עד בית-חורון-עליון}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון... ופגע ביריחו ויצא הירדן}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=מתפוח ילך הגבול ימה, נחל קנה, והיו תוצאותיו הימה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי גבול מנשה: מֵאָשֵר, המכמתת אשר על פני שכם...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=למנשה הייתה ארץ תפוח, ותפוח אל גבול מנשה לבני <span style="text-decoration:underline">'''אפרים</span> '''}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל, ערים האלה ל <span style="text-decoration:underline">'''אפרים</span> '''בתוך ערי מנשה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=וגבול מנשה מצפון לנחל, ויהי תוצאותיו הימה.}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נגבה ל <span style="text-decoration:underline">'''אפרים</span> ''', וצפונה למנשה, ויהי הים גבולו, וב <span style="text-decoration:underline">'''אשר</span> '''יפגעון מצפון, וב <span style="text-decoration:underline">'''יששכר</span> '''ממזרח.}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי למנשה ביששכר ובאשר: בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת יושבי דור ובנותיה ויושבי עין דור ובנותיה ויושבי תענך ובנותיה ויושבי מגידו ובנותיה - שלושת הנפת.}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויצא גבול גורלם בין <span style="text-decoration:underline">'''בני יהודה</span> '''ובין <span style="text-decoration:underline">'''בני יוסף</span> '''}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי להם הגבול}} }} {{צ|תוכן=לפאת צפונה}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=: מן הירדן; ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון... אל כתף... בית אל... על ההר אשר מנגב לבית חורון תחתון...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ותאר הגבול ונסב}} }} {{צ|תוכן=לפאת ים}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נגבה, מן ההר אשר על פני בית חורון נגבה, והיו תוצאותיו אל קרית בעל היא קרית יערים, עיר בני יהודה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ו}} }} {{צ|תוכן=פאת נגבה}} {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=, מקצה קרית יערים; ויצא הגבול ימה... וירד... אל כתף היבוסי נגבה... והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=והירדן יגבול אותו}} }} {{צ|תוכן=לפאת קדמה}}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי נחלתם בתוך נחלת בני-יהודה...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי להם בנחלתם}} }} [[ביאור:באר שבע - שבע|באר-שבע ושבע]] {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=}} }} ] {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם}} }} (את כל שאר התיאור לא הבנתי בכלל, לצערי)

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=והיו תוצאות גבולם הירדן}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=... ופגע בכרמל הימה...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ושב מזרח-השמש... ופגע ב <span style="text-decoration:underline">'''זבולון</span> '''ובגי יפתח-אל צפונה... ויצא אל כבול משמאל...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=... ורחוב... עד צידון רבה...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=והיו תוצאותיו הימה מחבל אכזיבה}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי תוצאותיו הירדן}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ופגע ב <span style="text-decoration:underline">'''זבולון</span> '''מנגב וב <span style="text-decoration:underline">'''אשר</span> '''פגע מים וב <span style="text-decoration:underline">'''יהודה</span> '''הירדן מזרח השמש}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ומי הירקון... עם הגבול מול יפו...}} }}

{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויצא גבול בני-דן מהם... ויילחמו עם לשם וילכדו אותה... ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם}} }}

::#שבטי עבה"י המזרחי (רגו"מ = ראובן גד ומנשה) התנחלו מנחל ארנון בדרום עד הר חרמון בצפון (ע' יהושע יב 1א), ועד נחל יבוק במזרח (ע' יהושע יב 2ב – נחל יבוק הוא גבול בני-עמון). [לפי פירוש 'דעת מקרא' לבמדבר כא – אחד היובלים של נחל-יבוק זורם מדרום לצפון, וארץ בני-עמון נמצאת ממזרחו (אבל הם לא מסבירים איך הם הגיעו למסקנה הזאת)]:

::::* {{צ|תוכן=שבט ראובן}} קיבל את דרום השטח הזה – מנחל ארנון עד מידבא. העיר חשבון נזכרת גם בנחלת ראובן וגם בנחלת גד, ולכן נראה לי שהיא היתה עיר-גבול ביניהם. הגבול המערבי שלו הוא הירדן.

::::* {{צ|תוכן=שבט גד}} קיבל, כנראה, את השטח שמצפון לראובן -- את החצי הדרומי של הגלעד. הגבול המערבי שלו הוא הירדן, עד הכינרת. הגבול המזרחי שלו מגיע עד העיר מחניים, שהיא עיר-גבול בין גד למנשה (היא נזכרת בשתי הנחלות).

::::* {{צ|תוכן=חצי שבט מנשה}} קיבל, כנראה, את השטח שמצפון וממזרח לגד – את החצי הצפוני של הגלעד ואת כל הבשן.

::* {{צ|תוכן=שבט יהודה}} קיבל את כל דרום הארץ (הגבול הדרומי שלו זהה לגבול הדרומי של ארץ-כנען – ע' במדבר לג). הגבול המזרחי שלו הוא כל ים-המלח, והגבול המערבי שלו הוא הים התיכון. [[ביאור:הגבול הצפוני של יהודה|הגבול הצפוני שלו עובר בתוך ירושלים]] .]

::::* {{צ|תוכן=שבט שמעון}} התנחל בתוך שבט יהודה, כנראה בדרום נחלת-יהודה (הוא קיבל את באר-שבע).

::* {{צ|תוכן=שבט בנימין}} התנחל מצפון ליהודה – בין יהודה ליוסף. [[ביאור:הגבול הצפוני של יהודה|הגבול הדרומי שלו חופף לגבול הצפוני של יהודה]] . שני הגבולות עוברים בירושלים – ירושלים היתה עיר-גבול. הגבול המזרחי שלו הוא הירדן -- מיריחו בצפון עד ים-המלח בדרום (יריחו היא עיר-גבול בין יוסף לבנימין, וים-המלח נמצא בגבול יהודה). אבל הגבול המערבי שלו הוא לא הים-התיכון – הגבול המערבי של בנימין עובר מבית-חורון בצפון ועד קרית-יערים בדרום. (בית-חורון היא עיר-גבול בין יוסף לבנימין, וקרית-יערים היא עיר-גבול בין בנימין ליהודה).

::* {{צ|תוכן=שבט דן}} התנחל, כנראה, גם-כן מצפון ליהודה -- ממערב לבנימין, בין נחלת בנימין לבין הים התיכון (הוא קיבל את יפו, ועוד כמה ערים שנמצאות היום ב"גוש דן"... ). גם [[ביאור:הגבול הצפוני של יהודה|הגבול הדרומי שלו חופף לגבול הצפוני של יהודה]] . '''

::*שבטי יוסף התנחלו מצפון לבנימין – הגבול הדרומי של יוסף חופף לגבול הצפוני של בנימין. שני הגבולות עוברים ביריחו ובבית-אל – בית-אל ויריחו היו ערי-גבול. בתוך נחלת יוסף, שבט אפרים התנחל בדרום ושבט מנשה התנחל בצפון (" {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נגבה לאפרים וצפונה למנשה}} }} "), אבל שבט אפרים קיבל גם כמה ערים בנחלת מנשה (" {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת מנשה כל הערים וחצריהן}} }} ")"

::::* {{צ|תוכן=שבט אפרים}} קיבל את העיר תפוח (שהיתה בתוך נחלת מנשה), ועוד כמה ערים מדרום לנחל קנה. מכאן נראה שנחל-קנה נמצא בערך בגבול בין אפרים למנשה. גם האזור שנקרא "המכמתת" נמצא כנראה בגבול (הוא נזכר בשתי הנחלות). (מכאן נראה שגם העיר שכם, שליד המכמתת, היתה קרובה לגבול בין אפרים למנשה – אבל היא נזכרת רק בנחלת מנשה).

::::*הגבול של {{צ|תוכן=חצי שבט מנשה}} מסוכם בפסוק: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נגבה <span style="text-decoration:underline">'''לאפרים</span> ''', וצפונה למנשה, ויהי הים גבולו, <span style="text-decoration:underline">'''ובאשר</span>''' יפגעון מצפון, <span style="text-decoration:underline">ובי</span> <span style="text-decoration:underline">'''ששכר</span>''' ממזרח".}} }} כלומר: מדרום למנשה נמצא אפרים, ממערבו נמצא הים התיכון, מצפונו נמצא אשר, וממזרחו נמצא יששכר. [[ביאור:נחלת בני יוסף|שבט מנשה גם קיבל כמה ערים מהנחלות של אשר ויששכר]] .

::* {{צ|תוכן=שבט יששכר}} התנחל, כאמור, ממזרח לשבט מנשה – בין שבט מנשה לבין הירדן.

::* {{צ|תוכן=שבט אשר}} התנחל, כאמור, מצפון לשבט מנשה – ונחלתו כוללת את כל החוף הצפוני של ישראל - עד צידון ועד רחוב. רחוב היא כנראה עיר בגבול הצפוני של ישראל, כמו שכתוב על המרגלים (במ'במדבר יג 21כא): " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויתורו את הארץ ממדבר צין עד רחוב לבוא חמת".}} }} גבולו המזרחי פוגע בנחלת זבולון.

::*הגבול של {{צ|תוכן=שבט נפתלי}} מסוכם בפסוק: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ופגע <span style="text-decoration:underline">בז</span> <span style="text-decoration:underline">'''בולון</span>''' מנגב <span style="text-decoration:underline">ובא</span> <span style="text-decoration:underline">'''שר</span>''' פגע מים <span style="text-decoration:underline">ובי</span> <span style="text-decoration:underline">'''הודה</span>''' הירדן מזרח השמש",}} }} כלומר: מדרום לנפתלי נמצא זבולון, ממערבו נמצא אשר, וממזרחו נמצא הירדן. כנראה שנהר-הירדן עצמו היה כולו שייך לשבט נפתלי, מהצפון עד הדרום, ולכן הוא פגע בנחלת יהודה.

::* {{צ|תוכן=שבט זבולון}} התנחל, כאמור, מדרום לנפתלי וממזרח לאשר. לא הצלחתי להבין את התיאור של נחלת זבולון בפסוקים. אבל אם {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=יקנעם}} }} שנזכרת בפסוק קרובה ליקנעם של היום, אז " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=הנחל אשר על פני יקנעם}} }} " הוא נחל קישון של היום – הנחל שזורם מאזור יקנעם עד למפרץ חיפה. זה יכול להסביר איך התקיימה ברכתו של יעקב, שאמר לזבולון (בר'בראשית מט 13יג) " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אניות, וירכתו על צידון}} }} ": כנראה שנחל הקישון היה שייך לזבולון, ובני-זבולון השתמשו בו כדי להעביר אוניות לים (דרך מפרץ חיפה), ולכן רוב-הזמן שהו לחוף ימים. ספר יהושע לא מפרט איך חילקו את "המים הטריטוריאליים" של ישראל: ייתכן ששבט זבולון קיבל את המים האלה עד צידון (למרות ששבט אשר קיבל את צידון עצמה).] {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=}} }}

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 4 וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/yhojua/mpa-jvtim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-04-01 00:00:00.

== תגובות ==