ביאור:ירמיהו יב ה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 1:
= ה' מגלה לירמיהו את המציאות המרה =
לאחר שירמיהו [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים
==א. תתחרה = תתמודד ותשתלב בחברתם '''
לפי רוב המפרשים, דברי ה' בנויים במבנה של "קל וחומר": "אם לא הצלחת להשתלב ולהתמודד בריצה עם אנשים שרצים ברגליהם, איך תשתלב ותתמודד בחברתם של אנשים שרוכבים על סוסים?!". משמעות הפועל "תתחרה" היא "תתערב ותשתלב בחברה", או "תתמודד בריצה", ומשמעות הדברים היא - "<span style="COLOR: rgb(204,102,0)">
אם אנשי ענתות, האנשים הפשוטים, הקרובים אליך, מיררו את חייך וכמעט הרגו אותך (כפי שסופר בסוף הפרק הקודם) - איך תתמודד עם אנשי ירושלים, השרים הנכבדים, הרחוקים ממך, שימררו את חייך הרבה יותר?!
::*א. [מלבי"ם] ה' אומר לירמיהו שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שחשב - הוא התלונן על הצלחתם של הרשעים הקטנים, אך למעשה יש רשעים הרבה יותר גדולים שהוא עדיין לא פגש; השחיתות כבר השתלטה על כל המדינה, ואין טעם להעניש את הרשעים הקטנים, אלא רק להרוס הכל ולבנות מחדש ( [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים
::*ב. [דעת מקרא] ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא מתייאש מהר, ועובר על מה שציווה אותו בתחילת דרכו (פרק א) - {{צ|
'''
שורה 16:
ולי נראה, שאפשר לפרש את הפועל "התחרה" [[ביאור:קנאה ותחרות - קנאות וחרון|כמו במקומות אחרים בתנ"ך - כפועל נרדף ל"קינא"]] , כלומר, כעס על הצלחתו של הזולת: '''
::* {{צמ|לדוד אל '''תתחר''' במרעים, אל '''תקנא''' בעשי עולה|תהלים לז א}}.
סוסים בספר ירמיהו הם משל לרשעים שעושים עבירות בשטף ואינם עוצרים לרגע: '''
::*
::*
▲:: <span style="text-decoration:underline">סוסים</span> מיזנים משכים היו, איש אל אשת רעהו יצהלו}}
▲::* [[ביאור:ירמיהו ח ו]] : {{צ|תוכן=הקשבתי ואשמע, לוא כן ידברו, אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי, כלה שב במרצותם<u class="u">
ולפי זה, "רגלים" הם משל לרשעים הקטנים יותר, שעושים רק עבירות בודדות.
ירמיהו {{צ|
אם כל-כך סבלת והתעייפת ממאבקך עם הרשעים הקטנים, מה הטעם שתכעס ותתלונן על הצלחתם של הרשעים הגדולים?!
::*א. כמו שהסברנו קודם - ה' אומר לירמיהו שהמצב בעם הרבה יותר חמור ממה שחשב; הוא חשב שיש לו עסק עם רשעים קטנים הדומים לרגלים, ושאם ה' יעניש חלק מהם, האחרים יראו ויתחרטו; אבל למעשה הכעס והתלונה שלו מופנים כלפי רשעים הרבה יותר גדולים הדומים לסוסים, וגם אם יענישו חלק מהם, האחרים לא יתחרטו אלא ימשיכו לחטוא {{צ|
::*ב. ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא גורם לעצמו כעס מיותר ומזיק. [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|האם מותר להתגרות ברשעים?]] [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|הכעס על הצלחתם של הרשעים הוא מועיל רק כאשר הוא מוביל את האדם לפעולה - להיאבק ברשעים ולעשות בהם דין צדק]] ; אולם, ירמיהו היה חלש מכדי להילחם ב"סוסים", שהרי אפילו במאבק עם ה"רגלים" הוא נלאה והתעייף (אולי הכוונה לאנשי ענתות שניסו להרגו - בסוף הפרק הקודם); אדם שאין לו כוח להילחם, עדיף שלא יכעס אלא רק יתפלל ויחכה שה' יעשה דין ברשעים, כפי שמוסבר בהמשך הנבואה, שהיא התשובה העיקרית לתלונתו של ירמיהו ( [[ביאור:אתיו לאכול|פירוט]] ).
שורה 40 ⟵ 34:
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-12-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-03-16.
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב:
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-12-05.html}}
| |||