ויקיטקסט

ביאור:מבנה ירמיהו י: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
.
 
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
{{מאמר מבנה}}
שורה 4 ⟵ 5:
תגובה ל: [[ביאור:ירמיהו י]] שנכתבה ב17:17:36  03.04.2005
 
הנביא ירמיהו היה נביא מאד עצוב, ובכה הרבה על העתיד המר הצפוי לעם ישראל. אך בתוך נבואותיו העצובות, בין (ט 19) {{צ|תוכן=וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה}} לבין (י 19) {{צ|תוכן=אוֹי לִי עַל-שִׁבְרִי נַחְלָה מַכָּתִי}}, מצא ירמיהו מקום להכניס שלושה נאומים מסוג אחר - שני נאומים קצרים, ונאום שלישי ארוך יותר:
 
ט 22-23: {{צ|תוכן=כֹּה אָמַר ה': אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ.  כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי - כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ;  כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-ה'}}
 
ט 24-25: {{צ|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה', וּפָקַדְתִּי, עַל-כָּל-מוּל בְּעָרְלָה.  עַל-מִצְרַיִם וְעַל-יְהוּדָה, וְעַל-אֱדוֹם וְעַל-בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל-מוֹאָב, וְעַל כָּל-קְצוּצֵי פֵאָה, הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר--כִּי כָל-הַגּוֹיִם עֲרֵלִים, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי-לֵב}}.
 
י 1-16: {{צ|תוכן=שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם--בֵּית יִשְׂרָאֵל.  כֹּה אָמַר ה': אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ:  כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה... לֹא-כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי-יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ;  ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ}}
 
בקריאה ראשונה נראה שאין קשר בין הנאומים; אך בקריאה שניה, נראה שהנאום השלישי קשור באופן הדוק לשני הנאומים הראשונים:
 
::*הנאום השלישי מזכיר ביטויים רבים הקשורים לחכמה, גבורה, עושר, ודעת ה' - כמו הנאום הראשון: {{צ|תוכן=בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ... גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה...  כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ... כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב מֵאוּפָז--מַעֲשֵׂה חָרָשׁ, וִידֵי צוֹרֵף; תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם, מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם...  עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ; וּבִתְבוּנָתוֹ, נָטָה שָׁמָיִם... נִבְעַר כָּל-אָדָם מִדַּעַת, הֹבִישׁ כָּל-צוֹרֵף מִפָּסֶל:  כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ, וְלֹא-רוּחַ בָּם...}}
::</span>*הנאום השלישי מזכיר ביטויים רבים הקשורים להבדל שבין עם ישראל לבין הגויים - כמו הנאום השני: " {{צ|}} {{צ|תוכן=אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ;  כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה. כִּי-חֻקּוֹת הָעַמִּים, הֶבֶל הוּא... כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ... לֹא-כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי-יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ;  ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ}} "▼
::*<span>
::הנאום השלישי מזכיר ביטויים רבים הקשורים להבדל שבין עם ישראל לבין הגויים - כמו הנאום השני: "<cite style="font-weight: bold;">
::</cite>
▲::</span> {{צ|תוכן=אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ;  כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה. כִּי-חֻקּוֹת הָעַמִּים, הֶבֶל הוּא... כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ... לֹא-כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי-יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ;  ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ}} "
 
לכן נראה לי, שכל הנאומים עוסקים בשאלה אחת - באיזה תחום צריך עם ישראל להשקיע כדי להצטיין בין אומות העולם?
שורה 24 ⟵ 22:
שאלה זו מעסיקה את עם ישראל גם בימינו:
 
::*<font color="#993399">יש אומרים, שאנו צריכים להשקיע בחכמה ובחדשנות טכנולוגית;</font>
::*<font color="#ff0000">יש אומרים, שאנו צריכים להשקיע בגבורה ובכוח צבאי;</font>
::*<font color="#009900">יש אומרים, שאנו צריכים להשקיע בעושר, מסחר וכלכלה;</font>
שורה 31 ⟵ 29:
שאלה זו בוודאי העסיקה את עם ישראל גם בימי ירמיהו, ושלושת הנאומים בפרקים אלה נועדו לדחות את התשובות המקובלות ולתת תשובה חדשה.
 
בנאום הראשון (ט 22-23) מתייחס ירמיהו לשלוש התשובות הראשונות: "<cite style="font-weight: bold;"> {{צ|<font color="#993399">כֹּה אָמַר ה': אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ</font> ,<font color="#ff0000">וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ</font> ;<span lang="he" style="font-weight: bold;"> <font color="#009900">אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ</font> .  כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: <spanהַשְׂכֵּל''' '''וְיָדֹעַ אוֹתִי style="text-decoration:underline">הַשְׂכֵּל</span> </span>כִּי <uאֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ; ''' '''כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-ה'''' '''. {ס}''' style="font: ההצטיינות שיש לשאוף אליה אינה בתחום החכמה, הגבורה או העושר, אלא בתחום המוסרי -weight לדעת את ה' וללכת בדרכיו - לעשות חסד, משפט וצדקה בארץ. [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer09.htm הסבר נוסף לקטע זה ניתן למצוא כאן] .}} bold;">
וְיָדֹעַ אוֹתִי - כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ;</u> <u style="font-weight: bold;">
כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-ה'</u> <span style="font-weight: bold;"> . {ס}</span> ": ההצטיינות שיש לשאוף אליה אינה בתחום החכמה, הגבורה או העושר, אלא בתחום המוסרי - לדעת את ה' וללכת בדרכיו - לעשות חסד, משפט וצדקה בארץ. [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer09.htm הסבר נוסף לקטע זה ניתן למצוא כאן] .</cite>
 
<font color="#3333ff">בנאום השני (ט 24-25) מתייחס ירמיהו לתשובה הרביעית: " {{צ|הִנֵּה יָמִים '''בָּאִים, נְאֻם-ה', וּפָקַדְתִּי, עַל-כָּל-מוּל בְּעָרְלָה.  עַל-מִצְרַיִם וְעַל-יְהוּדָה, וְעַל-אֱדוֹם וְעַל-בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל-מוֹאָב, וְעַל כָּל-קְצוּצֵי פֵאָה, הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר--כִּי כָל-הַגּוֹיִם עֲרֵלִים,</span> <span style="font-weight: bold;">''' '''וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי-לֵב</span>''' ": גם המנהגים החיצוניים המבדילים אותנו מן הגויים - עם כל חשיבותם - עדיין אינם העיקר. יש מצוה מהתורה למוּל את ערלת הבשר, אך המצוה החשובה יותר היא למוּל את ערלת הלב, כדי לדעת את ה', ולעשות חסד, משפט וצדקה בארץ - כנ"ל. (ובכוונה בחר הנביא לדבר על מילת הבשר, שהיא מצוה חמורה שעונשה כרת, ובכל-זאת אינה היתרון העיקרי של עם ישראל על הגויים).</cite>}} </font> ▼
<font color="#3333ff">בנאום השני (ט 24-25) מתייחס ירמיהו לתשובה הרביעית: "<cite style="font-weight: bold;">
הִנֵּה יָמִים<span lang="he" style="font-weight: bold;">
▲בָּאִים, נְאֻם-ה', וּפָקַדְתִּי, עַל-כָּל-מוּל בְּעָרְלָה.  עַל-מִצְרַיִם וְעַל-יְהוּדָה, וְעַל-אֱדוֹם וְעַל-בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל-מוֹאָב, וְעַל כָּל-קְצוּצֵי פֵאָה, הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר--כִּי כָל-הַגּוֹיִם עֲרֵלִים,</span> <span style="font-weight: bold;"> וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי-לֵב</span> ": גם המנהגים החיצוניים המבדילים אותנו מן הגויים - עם כל חשיבותם - עדיין אינם העיקר. יש מצוה מהתורה למוּל את ערלת הבשר, אך המצוה החשובה יותר היא למוּל את ערלת הלב, כדי לדעת את ה', ולעשות חסד, משפט וצדקה בארץ - כנ"ל. (ובכוונה בחר הנביא לדבר על מילת הבשר, שהיא מצוה חמורה שעונשה כרת, ובכל-זאת אינה היתרון העיקרי של עם ישראל על הגויים).</cite> </font>
 
ובנאום השלישי (י 1-16) מסביר ירמיהו, שדעת ה' תאפשר לעם ישראל להצליח יותר מהגויים גם בכל שאר התחומים - גם בחכמה, גם בגבורה וגם בעושר. נקרא את הפרק ונפרש:
 
1. {{צ|תוכן=שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם--בֵּית יִשְׂרָאֵל}}
 
2. <span style="font-weight: bold;"> ''' {{צ|תוכן=כֹּה אָמַר ה': אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ:  כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה}} - אין טעם "לרדוף" אחרי הגויים בתחום החכמה, כי חכמת הגויים היא חכמה של הבל - היא גורמת גורמת להם לפחד מ"אותות השמיים"</span>''' (ע"ע [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer11.htm אותות השמיים וההורוסקופ] ) .
 
<font color="#ff0000">3. {{צ|תוכן=כִּי-חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא;  כִּי-עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ, מַעֲשֵׂה יְדֵי-חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד}} - אין טעם "לרדוף" אחרי הגויים בתחום הגבורה, כי הגויים משקיעים את הגבורה שלהם בכריתת עצים לייצור פסלים של הבל;</font>
 
<font color="#009900">4. {{צ|תוכן=בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ; בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם, וְלוֹא יָפִיק}} - אין טעם "לרדוף" אחרי הגויים בתחום העושר, כי הגויים משקיעים את העושר שלהם בייפוי פסלי אלילים.</font>
 
5. {{צ|תוכן=כְּתֹמֶר מִקְשָׁה הֵמָּה וְלֹא יְדַבֵּרוּ, נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ; אַל-תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי-לֹא יָרֵעוּ, וְגַם-הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם}} - החכמה, הגבורה והעושר של הגויים מסתכמים בפסלים שאינם יכולים להרע או להיטיב. ולעומת זאת -
 
<font color="#ff0000">6. {{צ|תוכן=מֵאֵין כָּמוֹךָ ה';  גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה}} </font>
 
<font color="#993399">7. {{צ|תוכן=מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְך יָאָתָה:  כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ}} </font>
 
<font color="#993399">8. {{צ|תוכן=וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ; מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא}} : ה"חכמה" של הגויים מסתכמת בכך שהם עובדים פסלי עץ;</font>
 
<font color="#009900">9. {{צ|תוכן=כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב מֵאוּפָז--מַעֲשֵׂה חָרָשׁ, וִידֵי צוֹרֵף; תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם, מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם}} - ע' פסוק 4ד.</font>
 
10. {{צ|תוכן=וה' אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא-אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם; מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וְלֹא-יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ}}
 
11. {{צ|תוכן=כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם: 'אֱלָהַיָּא דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה'.}}
 
12. {{צ|תוכן=<font color="#ff0000">עֹשֵׂה אֶרֶץ</font> <font color="#ff0000" style="font-weight: bold;">בְּכֹחוֹ</font> <font color="#993399" style="font-weight: bold;">מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ; וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה</font> <font color="#993399">שָׁמָיִם</font> }} : גבורת ה' וחכמתו מופלאה יותר מכל גבורה וחכמה שאדם יכול להגיע אליהן;
 
<font color="#009900">13. {{צ|תוכן=לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ארץ (הָאָרֶץ); בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו}} </font> <font color="#009900">: האוצרות של ה' גדולים יותר מכל עושר שאדם יכול להגיע אליו;</font>
 
<font color="#993399">14. {{צ|תוכן=נִבְעַר כָּל-אָדָם מִדַּעַת, הֹבִישׁ כָּל-צוֹרֵף מִפָּסֶל:  כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ, וְלֹא-רוּחַ בָּם}} : ע' פסוק 8ח;</font>
 
15. {{צ|תוכן=הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים; בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ .}}
 
16. והפסוק האחרון מסכם את המסקנה - {{צ|תוכן=לֹא-כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי-יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ; ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ}} : התחום שבו עם ישראל צריך להצטיין הוא דעת ה', שהוא יוצר הכל; ודעת ה' מובילה למסקנה המעשית - {{צ|תוכן=הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי - כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ;  כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-ה'}}.
 
<font color="#009900">וייתכן שגם הפסוקים הבאים קשורים לנושא זה - אין טעם להתהלל בעושר, כי עוד מעט יבוא מצור, וכל הסחורות יאבדו:</font>
 
<font color="#009900">17. {{צ|תוכן=אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ - ישבתי (יֹשֶׁבֶת) בַּמָּצוֹר.  {ס}}} </span> </font> ▼
<font color="#009900">17.<span>
▲{{צ|תוכן=אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ - ישבתי (יֹשֶׁבֶת) בַּמָּצוֹר.  {ס}}} </span> </font>
 
<font color="#009900">18. ''' {{צ|}} ''' '''כִּי-כֹה אָמַר ה': הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת; וַהֲצֵרֹתִי</span> <span> <span style="font-weight: bold;">''' '''לָהֶם, לְמַעַן יִמְצָאוּ.  {ס}</span> </span>'''  </font> ▼
<font color="#009900">18. <span style="font-weight: bold;"> <span>
{{צ|תוכן=}} </span> </span> <span lang="he" style="line-height: 110%; font-weight: bold;">
▲כִּי-כֹה אָמַר ה': הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת; וַהֲצֵרֹתִי</span> <span> <span style="font-weight: bold;"> לָהֶם, לְמַעַן יִמְצָאוּ.  {ס}</span> </span> </font>
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-0922-1018.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-04-06 13:12:30.
<noinclude>
==תגובות==
 
[[קטגוריה:בין ישראל לגויים|מבנה ירמיהו י]]
שורה 93 ⟵ 83:
[[קטגוריה:ירמיהו י טז|מבנה ירמיהו י]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-0922-1018.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/nvia/yrmyhu/yr-0922-1018}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:מבנה_ירמיהו_י"