ביאור:ירמיהו ד יא: הבדלים בין גרסאות בדף

= רוח חסרת תועלת =

אנשי הרוח בעם ישראל צריכים להוציא מעם ישראל את הרוע. כאשר הם אינם ממלאים את תפקידם, ה' מביא רוח אחרת, קשה יותר, שתעשה את העבודה.

הנביא ירמיהו התלונן רבות על כך שהנביאים האחרים, הטוענים שיש בהם רוח ה', אינם מוכיחים את בני ישראל על מעשיהם הרעים, ואינם מזהירים אותם מפני הפורענות: '''

 

'''השא השאת''' = הרגעת אותם, כביכול, בכך שאפשרת לנביאי השקר להתנבא ולהגיד לבני ישראל "שלום יהיה לכם"; '''

רוח הנבואה היא נעימה ועדינה אך חסרת תועלת: '''

 

 

'''צח''' = נקי. '''

במקום רוח הנבואה תבוא רוח אחרת: '''

 

 

'''מלא''' = חזק; '''

הרוח כאן היא רוח הנבואה החזקה והכואבת של ירמיהו, המנבא פורענות; ובפסוק הבא היא משל לאויב, התוקף את ישראל כמו סופה: '''

 

 

הרוח העדינה והנעימה של נביאי השקר, המנבאים "שלום יהיה לכם", אינה מועילה לנקות את הרע מעם ישראל; רוח הנבואה של ירמיהו היא קשה וכואבת ומנבאת פורענות; אך אם גם הרוח הזאת לא תועיל, תבוא רוח חזקה עוד יותר - רוח מלחמה של אויב אכזר.

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-04-11.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-06-06.

<noinclude>

 

 

{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-04-11.html}}