ביאור:מלאכי ב ז: הבדלים בין גרסאות בדף

רוב האנשים לא אמורים להיות מלאכים. על הפסוק ( [[ביאור:<font color="#0000ff">שמות כב ל</font> ]] ): "<font color="#000000"> {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''ואנשי קדש</span>''' תהיון לי...}} " פירש הרב מנחם מנדל מקוצק (נדמה לי) "אנשי קודש - ולא מלאכי קודש...".</font>

<font color="#000000">אבל יש תפקיד אחד, שמי שממלא אותו חייב להיות דומה למלאך, והוא - הוראת תורה. כך אמר הנביא ( [[ביאור:<font color="#800080">מלאכי ב ז</font> ]] ): "</font> <font color="#000000"> {{צ|תוכן=כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו - כי מלאך ה' צבאות הוא}} ". '''

<font color="#000000">אולם, חז"ל פירשו בכמה מקומות ( [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2b02_015b.htm <font color="#800080">בבלי - חגיגה דף טו:</font> ] , [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2a03_017a.htm <font color="#800080">מועד קטן יז.</font> ] ; [http://kodesh.snunit.k12.il/i/1304.htm#2 <font color="#800080">משנה תורה - תלמוד תורה ד ב</font> ] ) שהפסוק מתייחס לכל אדם שמלמד תורה: "</font> ו {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=כן הרב שאינו הולך בדרך טובה--אף על פי שחכם גדול הוא, וכל העם צריכין לו--אין מתלמדין ממנו, עד שיחזור למוטב: שנאמר " <span style="font-weight: bold;"> '''כי שפתי כוהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו: כי מלאך ה' צבאות הוא</span>''' " (מלאכי ב,ז). אמרו חכמים, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, תורה יבקשו מפיהו; ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיהו}} ".

 א. התאמה בין המילים לבין המעשים: כמו שמלאך מתנהג ע"פ החוקים שה' קבע לו, ואינו מתיר לעצמו לסטות מהם במאומה, כך גם המורה חייב להתנהג בדיוק על-פי העקרונות שהוא מורה לתלמידיו, ולא להתיר לעצמו דברים שהוא מלמד את תלמידיו שאסור לעשות; כשהתלמידים רואים שהמורה מתיר לעצמו בדבר קטן, הם עושים "קל וחומר" ומתירים לעצמם דברים הרבה יותר גדולים.

 ב. עקביות ויציבות: כמו שמלאך מתנהג תמיד באותו אופן ואין לו "מצבי רוח" מתחלפים, כך גם המורה חייב להיות יציב ועקבי בהתנהגותו, לא להיות מושפע ממצבי רוח; לדבר ולהתנהג באותו אופן, בין אם הוא עייף או רענן, רגוע או מתוח, עצוב או שמח. כשמורה לא עקבי, התלמידים מסיקים מכאן שגם התורה שהוא מלמד אינה עקבית, ויכולה להשתנות ע"פ הזמן.

 ג. שליטה עצמית: כמו שלמלאך אין יצרים, והוא לא מתפתה לעשות דברים מתוך דחף רגעי, כך גם המורה צריך להתנהג בצורה שקולה ומבוקרת, לא "לצאת מכליו", לא להתעצבן; וגם כשצריך לכעוס על התלמידים - לכעוס רק מבחוץ, בלי לאבד את השלוה הפנימית.

 ד. מלאך אמיתי אינו אוכל ואינו שותה, ומורה בשר-ודם חייב לאכול ולשתות, אבל הוא יכול לפחות להשתדל שלא לעשות זאת בפני תלמידיו, כדי שלא לקלקל את דמותו המלאכית; וכך כתב רמב"ם ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/1304.htm#2 <font color="#800080">תלמוד תורה ד ט</font> ] ): " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש בפני התלמידים, ולא לשחוק בפניהם, ולא לאכול ולשתות עימהם--כדי שתהא אימתו עליהן, וילמדו ממנו במהרה}} ".

בהמשך הנבואה (מלאכי ב 8ח) נאמר: "<span class="tur1">

{{צ|תוכן=ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שחתם ברית הלוי, אמר ה' צ'}} </span>''' ", כלומר: <span style="font-weight: bold;"> '''אתם</span>''' , הכהנים, שאמורים להתנהג כמו מלאכים כדי שאנשים ילמדו מכם תורה, <span style="font-weight: bold;"> '''סרתם מן הדרך</span>''' , התנהגתם בצורה "אנושית" מדי, וכך <span style="font-weight: bold;"> '''הכשלתם רבים בתורה</span>''' - גרמתם לבני ישראל, שראו אתכם בקלקלתכם, להתרחק מהתורה, ובזה <span style="font-weight: bold;"> '''שיחתתם</span>''' והפרתם את הברית שכרתתי עם שבט לוי - הברית שמינתה אותו כשליח להוראת התורה בעם ישראל (ע"ע [[ביאור:ברית הלוי|ברית הלוי]] , [[ביאור:שלוש בריתות בספר מלאכי - ברית הלוי, ברית אבותינו, אשת בריתך|שלוש בריתות בספר מלאכי]] ).

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:דרוש מלאך]]|ביאור:דרוש מלאך}}}}