ביאור:הקרב על עגל הזהב ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 2:
כמה פסוקים בתנ"ך מלמדים, שבימי הנביא הושע, [[ביאור:הקרב על עגל הזהב בנבואת הושע|היו בישראל מלחמות אזרחים סביב עגלי הזהב]] ; היו שני מלכים שניסו לבטל את עבודת העגלים, אבל העם מרד בהם, וכתוצאה מכך, המצב הפנימי והחיצוני של עם ישראל התדרדר.
 
הדבר משתקף בנבואה של הושע (הושע י2י ב - י7). בקטע הבא, דברי הנביא מסומנים בכתב בולט, והפירוש (ע"פ מלבי"ם) בכתב רגיל: '''
 
2. <span style="font-weight: bold;"> '''חלק ליבם</span>''' של בני ישראל על המלך ''', עתה יאשמו '''- המחלוקת הזאת תגדיל את אשמתם '''; הוא '''- המלך - <span style="font-weight: bold;"> '''יערוף</span>''' את <span style="font-weight: bold;"> '''מזבחותם</span>''' שעשו לעבודה זרה ''', ישודד מצבותם '''שעשו לעבודה זרה '''. '''
 
'''
 
3.  <span style="font-weight: bold;"> '''כי עתה יאמרו</span> ''' ''': ' ''' <span style="font-weight: bold;"> '''אין מלך לנו</span>''' - אנחנו לא מכירים במלך הזה! '''כי לא יראנו את ה’, ''' <span style="font-weight: bold;"> '''והמלך מה יעשה לנו</span> ''' '''?! - '''הוא רוצה להכריח אותנו לירוא את ה' בניגוד לרצוננו? מי הוא בכלל?! ''''. '''
 
'''
 
4. '''על תלמי שדיי '''– על תלמים בשדה – התאספו בני-ישראל, <span style="font-weight: bold;"> '''דיברו דברים</span>''' רעים על המלך (כמו הדברים שנזכרו בפסוק הקודם), ואז <span style="font-weight: bold;"> '''אלות שוא</span> <span style="font-weight: bold;">''' '''כרות ברית</span>''' נגד המלך '''; ופרח כראש משפט ''' '''-- '''חרצו עליו משפט מר כמו ראש (=עשב מר), כלומר, חרצו את דינו להריגה. '''
 
5. הסיבה לכל המשפט הזה מתוארת בפסוק הבא: <span style="font-weight: bold;"> '''ל</span>''' גורלן של <span style="font-weight: bold;"> '''עגלות בית אוון'''</span> <sup> </sup>
[[ביאור:הקרב על עגל הזהב בנבואת הושע|הקרב על עגל הזהב בנבואת הושע]] </sup>
''', יגורו '''– חששו -- '''שכן שומרון, ''' <span style="font-weight: bold;"> '''כי אבל עליו</span>''' - על בית-אוון - '''עמו, ''' <span style="font-weight: bold;"> '''וכמריו עליו יגילו</span>''' (הכמרים שהיו חוגגים איתו) '''- על כבודו '''- של בית-אוון - '''כי גלה ממנו. '''[למה כתוב "עגלות", הרי בבית-אל היה "עגל" – זכר יחיד?! ייתכן שזה היה מנהגם של עובדי האלילים: כמו שהביאו לעגל אוכל ושתייה – כך גם הביאו לו "עגלות" (כלומר פסלים בצורת עגלות) כדי שיוכל "להשתעשע"... המלך הסיר מבית-אל (=בית-אוון) את 'כבודו', כלומר את עגל-הזהב שהיה בו, ולכן שוכני שומרון התחילו לחשוש לגורלן של העגלות שלו - הם חששו שהמלך יסיר גם אותן]. לכן הם החליטו להלשין על המלך (הושע-בן-אלה) לאשור, אבל זה לא יעזור להם, כי - '''
 
6. <span style="font-weight: bold;"> '''גם אותו</span>''' - את העגל - '''לאשור יובל, ''' <span style="font-weight: bold;"> '''מנחה למלך ירב;</span> ''' ''' '''- גם את העגל הם ייאלצו להסגיר לאשור כשהוא ישתלט על הארץ; '''בושנה אפריים ייקח, ''' <span style="font-weight: bold;"> '''ויבוש ישראל מעצתו</span>''' - ישראל יבושו ויתאכזבו מהעצה להלשין על המלך ולמרוד בו, כי - '''
 
7. העצה הזאת תביא מוות גם על שומרון עצמה: '''נדמה '''ונכרתה <span style="font-weight: bold;"> '''שומרון</span>''' , כי <span style="font-weight: bold;"> '''מלכה</span>''' היה '''כקצף על פני מים. ''' '''
 
'''
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/ho-10-0207.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-03-25 01:06:34.
<noinclude>
== תגובות ==
'''
 
שורה 33 ⟵ 34:
בסוף ימי מלכות שומרון, היו בה רציחות פוליטיות רבות (ע' מלכים ב טו; ע' גם [[ביאור:הקרב על עגל הזהב ב|הקרב על עגל הזהב]] ). הנביא הושע, שחי באותה תקופה, תיאר את המצב במילים:
 
{{צמ|תוכן=נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים|מקור=הושע י ז}}.
 
" <span style="font-weight: bold;"> '''נדמה</span>''' " = הרגה או נהרגה, מהשורש "דמה", כמו בפסוק {{צ|תוכן=לא <span style="text-decoration:underline">'''המתים</span>''' יהללו יה ולא כל יורדי <span style="text-decoration:underline">'''דומה</span>''' }};
 
" <span style="font-weight: bold;"> '''נדמה שומרון מלכה</span>''' " = שומרון רצחה את המלך שלה, או: שומרון נהרגה עם המלך שלה;
 
" <span style="font-weight: bold;"> '''קצף</span>''' " [[ביאור:קצף = כעס ורוגז|= כעס]] ;
 
" <span style="font-weight: bold;"> '''כקצף</span>''' " = כאשר היה כעס על המלך;
 
הכעס הזה גרם להם למרוד במלך ולרצוח אותו, כמו שקרה (כמעט) במגילת אסתר: '''
 
::* {{צמ|תוכן=בימים ההם, ומרדכי יושב בשער המלך, <span style="text-decoration:underline">'''קצף</span>''' בגתן ותרש, שני סריסי המלך משמרי הסף; ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש|מקור=אסתר ב כא}}.
 
גם כאן, כאשר בני שומרון כעסו על המלך ( [[ביאור:הקרב על עגל הזהב ב|שביטל את עבודת העגלים]] ), הם רצחו אותו, ו-
 
" <span style="font-weight: bold;"> '''על פני מים</span>''' " = שם מצאו את גופתו.
 
ופירוש הפסוק כולו: "שומרון הרגה את מלכה כאשר כעסה עליו, וזרקה את גופתו על פני המים"; או "שומרון נהרגה ונהרסה במלחמות פנימיות, ומלכה - כאשר כעסו עליו - הושלך על פני המים".
שורה 55 ⟵ 56:
 
==פירוש אחר==
המפרשים פירשו כאן <span style="font-weight: bold;"> '''קצף</span>''' כמו בלשון ימינו - בועות שעולות על פני המים, למשל כשיש גלים בים; הקצף נוצר במהירות ונעלם במהירות, וכך גם מלכי שומרון באותה תקופה - עלו לשלטון במהירות כשמרדו במלך הקודם, ונפלו במהירות כשהמלך הבא מרד בהם...
 
לפי זה יש להסביר, מה הקשר בין שתי המשמעויות השונות של המילה "קצף"?
שורה 63 ⟵ 64:
</div>
'''
 
==תגובות==
 
::*