ביאור:החובה לקבוע סדר עדיפות בקיום המצוות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
{{מאמר כלל}}
 
בתקופת הנביאים היתה תוכחה מרובה בנוגע לניקוי המצפון ע"י הקרבת קורבנות. למרות שבתורה לא נאמר איזו מצווה עדיפה על האחרת, נראה מתוך דברי הנביאים שה' מעדיף שאנשים יקיימו מצוות מסוימות על חשבון אחרות:   
 
{{צ|תוכן=ויאמר שמואל החפץ לידוד בעלות ו <span style="text-decoration:underline">'''זבח</span>''' ים כשמע בקול ידוד הנה שמע מ <span style="text-decoration:underline">'''זבח</span>''' טוב להקשיב מחלב אילים}} {{צ|תוכן=}} [[t08a15|<spanשמואל style="text-decoration:א none;">טו כב]]{{צ|}}
שמואל א טו22</span> ]] {{צ|תוכן=}}
 
ה' אומר שזה לא מספיק לקיים רק את מצוות הקרבת הקורבנות, אלא עדיף לקיים מצוות אחרות על פני המצווה הזאת.
שורה 21:
בישעיהו פרק א' פסוק ב' נאמר:
 
{{צ|תוכן=שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר [[ביאור:בני אלים = א. בני ישראל; ב. כוחות הטבע; ג. מלאכים|'' <spanבנים'' style="background:]] whiteגדלתי noneורוממתי repeatוהם scroll[[ביאור:פשע 0%= 50%;בגידה, -moz-background-clip:מרד initial;בסמכות, -moz-background-origin:פריקת initial;עול|'' -moz-background-inline-policy:פשעו'' initial;">]] בי}}
בנים</span> '' ]] גדלתי ורוממתי והם [[ביאור:פשע = בגידה, מרד בסמכות, פריקת עול|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
פשעו</span> '' ]] בי}}
 
בהמשך הפרק נאמר:
 
{{צ|תוכן=למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי. כי תבאו לראות פני מי-בקש זאת מידכם רמס חצרי.<span dir="ltr"> </span> לא תוסיפו הביא מנחת-שוא קטרת תועבה היא לי [[ביאור:חודש = א. היום שבו הירח מופיע מחדש, ב. תקופה בין שתי הופעות של הירח|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
''' לא תוסיפו הביא מנחת-שוא קטרת תועבה היא לי [[ביאור:חודש = א. היום שבו הירח מופיע מחדש, ב. תקופה בין שתי הופעות של הירח|'' חדש'' ]] ושבת [[Tnk1/ljon/jorj/qra|'' קרא מקרא'' ]] לא-אוכל און ועצרה. [[ביאור:חודש = א. היום שבו הירח מופיע מחדש, ב. תקופה בין שתי הופעות של הירח|'' חדשיכם'' ]] ומועדיכם שנאה [[ביאור:נפש = הצד החומרי של החיים|'' נפשי'' ]] היו עלי לטרח נלאיתי נשא.<span dir="ltr">
חדש</span> '' ]] ושבת [[Tnk1/ljon/jorj/qra|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
''' ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם [[ביאור:גם = מהשני והלאה|'' גם'' ]] כי-תרבו תפלה אינני [[Tnk1/ljon/jorj/jme|'' שמע'' ]] ידיכם דמים מלאו. רחצו הזכו [[Tnk1/ljon/jorj/swr|'' הסירו'' ]] רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע. למדו היטב [[ביאור:דרש = ייחס חשיבות וחקר היטב|'' דרשו'' ]] משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה}} (יא-יז)<span dir="ltr">
קרא מקרא</span> '' ]] לא-אוכל און ועצרה. [[ביאור:חודש = א. היום שבו הירח מופיע מחדש, ב. תקופה בין שתי הופעות של הירח|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
'''
חדשיכם</span> '' ]] ומועדיכם שנאה [[ביאור:נפש = הצד החומרי של החיים|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
נפשי</span> '' ]] היו עלי לטרח נלאיתי נשא.<span dir="ltr"> </span> ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם [[ביאור:גם = מהשני והלאה|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
גם</span> '' ]] כי-תרבו תפלה אינני [[Tnk1/ljon/jorj/jme|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
שמע</span> '' ]] ידיכם דמים מלאו. רחצו הזכו [[Tnk1/ljon/jorj/swr|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
הסירו</span> '' ]] רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע. למדו היטב [[ביאור:דרש = ייחס חשיבות וחקר היטב|'' <span style="background: white none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;">
דרשו</span> '' ]] משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה}} (יא-יז)<span dir="ltr"> </span>
 
בפסוקים אלו ה' יוצא נגד הקרבת הקורבנות, טקסי החגים והשבתות ונגד התפילות המרובות, למרות שכל אלו הן מצוות מהתורה. למה ה' מקשר בכלל בין המצוות הללו לחטאים של אותו דור שעליהם לתקן? לא היה מספיק לכתוב מה עליהם לשפר?
 
בפסוק א' נאמר: {{צ|תוכן=פשעו בי}} ולא נאמר "פשעו לי", אולי ה' רוצה לומר לבני ישראל "אתם השתמשתם בתורה שנתתי לכם כדי לעשות פשעים", התורה מזוהה עם רצון ה'. ההתרכזות המוגזמת בקורבנות, תפילות, וטקסים, גרמה לאנשים לזלזל במצוות אחרות שבין אדם לחברו. '''
 
איך זה יתכן? הלא אומרים ש"מצווה גוררת מצווה"? איך יתכן שקיום מצוות גרר ביצוע עברות?
 
ה' אינו יוצא לגמרי נגד הקרבת הקורבנות, אלא נגד המידה המוגזמת שבה הציבור עושה אותם: {{צ|תוכן=למה-לי <span style="text-decoration:underline">רב</span> -זבחיכם}}, " {{צ|תוכן=גם [[ביאור:גם = מהשני והלאה|'' '' ]] כי- <span style="text-decoration:underline">תרבו</span> תפלה אינני שמע}} [[Tnk1/ljon/jorj/jme|Tnk1/ljon/jorj/jme]] "
 
אותו דור הקריב קורבנות רבים ויקרים, מתוך רצון לתת לה' את הטוב ביותר, מתוך פחד. באותו דור אנשים התפללו הרבה כדי לחזק את הקשר עם ה', ונראה, שההתעסקות המוגזמת במצוות האלו לקחה מהם את כוחות הנפש לעשות צדק ומשפט, ולדאוג לחלשים. יכול להיות שמרוב חולשה אותם אנשים נעשו עצבניים ואפילו פגעו אחד בשני: {{צ|תוכן=רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע}}.
 
אולי יש שיגידו, שזה מוגזם לומר, שקיום המצוות יהפוך את האנשים לעצבניים ורעים; אך אם מסתכלים על הסמיכות של הפסוקים היוצאים נגד ההגזמה בתפילות וקורבנות, לבין הפסוקים היוצאים נגד מעשיהם הרעים, נראה שה' כן רוצה שנשים לב, לא רק מה עלינו לעשות או לא לעשות, אלא גם {{צ|תוכן=מה גורם למה}} .
 
לדעתי הנבואה הזאת איננה יוצאת רק נגד הקרבת קורבנות בצורה מוגזמת, על חשבון מצוות אחרות, אלא לכך שאנשים מקיימים את המצוות ללא סדר עדיפות ובצורה לא מאוזנת, ובכך הם ממאיסים על ה' גם את המצוות שהם עושים בהקפדה יתרה.
שורה 55 ⟵ 48:
סדר העדיפות הזה קיים במישור האישי והחברתי: '''
 
::* במישור האישי, כל אדם צריך לחשוב עד כמה הוא מסוגל לקחת על עצמו ועדיין להשאר מאוזן נפשית ופיזית עם הכוחות שלו, ולזה כל אדם יכול לעשות את חשבון הנפש בינו לבין עצמו, חשוב לשים-לב מתי קיום של מצווה מסוימת הופכת לאובססיה, ולשאוף לקיים את המצוות מתוך שמחה וטוב-לבב.
::*אך במישור החברתי, אפשר לראות שיש תופעות מעוותות שכל הציבור מבצע מצוות מסוימות על-חשבון אחרות ובכך מבזה את ה', פושע בו. '''
::
שורה 61 ⟵ 54:
וגם היום יש תופעות חברתיות מעוותות, שאם אני לא אזכיר אותן כאן אני ארגיש שכל הלימוד תורה שלי נועד להתפלספות בלבד:
 
::*בנושא הכשרות, אוכל שיש עליו הכשר בד"ץ , מהדרין וכו', נחשב לאוכל שבו יש סבירות נמוכה למצוא חרקים או להיתקל בבעיות של תבל, עורלה ושביעית, אבל אין שום הקפדה שהאוכל הזה יהיה בריא יותר לגוף.   אין הקפדה שלא יהיו שם חומרים משמרים, צבעי מאכל אשר נחשבים למסרטנים.   בכל הסיפור הזה צריך לזכור ש "ובחרתם בחיים" היא גם מצווה חשובה, שצריך לקחת אותה בחשבון, ולא להיכנס לאובססיות בנוגע לחרקים.  
::*לא פעם אחת, שמתי-לב לכך שדווקא לבנות המתלבשות בצניעות יש יחס ביקורתי יותר כלפי לבוש של נשים פחות צנועות,   דבר שמתבטא ברכילות עם הרבה שנאה לציבור החילוני, למרות שנאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך". אולי עדיף לאותם נשים שיתלבשו קצת פחות צנוע (שזו לא מצווה מפורשת מהתורה), וכתוצאה מכך יקנאו פחות באחרות, ויפתחו רגשי אהבה לזולת.  
::*מקובל היום שאנשים לומדים תורה בישיבות ומתפרנסים הם ומשפחתם מתרומות, וכשזה לא מספיק, לפעמים האישה נאלצת לקחת על עצמה בנוסף לנטל הטיפול בילדים, גם את נטל השלמת ההכנסה.   בהיסטוריה של עם-ישראל לא היה מקובל מצב שכזה בכל מהלך ההיסטוריה, תמיד לחכמים הגדולים ביותר היתה עבודה משלהם. אפילו משה רבינו היה רועה צאן. '''
::בנוסף לפגיעה במשפחה, כאשר אדם יושב רוב היום ולומד תורה, ללא מלאכה, הוא בסופו של דבר נשאר רק עם ההתפלספות, ולא יכול לראות דרכים מעשיות ליישם את הלימוד שלו לחיים שמהם הוא מנותק.  
 
לסיכום, התוכחה נגד הקורבנות המרובים היא משל לקיום מצוות בצורה מוגזמת ומעוותת אשר יכולה להוציא את האדם מחיי התורה. ה' נתן לנו תורת חיים ומצוות, אבל אנחנו לא מלאכים ולא רובוטים, ה' מצפה מאיתנו שנפעיל שיקול דעת ונעשה סדר עדיפות באופן קיום המצוות ונחיה באיזון ושמחה.
 
==מקורות==
על-פי מאמר של יעל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/msr_1avoda_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-09-10 22:40:39.
<noinclude>
== תגובות ==
'''
 
שורה 80 ⟵ 73:
'''
 
'''
==תגובות==
::מאת: יעל '''
::ולא עד כדי-כך שנשתגע ונחיה לפי סדר עדיפות מעוות שנובע מפחדים. אלא עלינו לקיים את המצוות מתוך מחשבה הגיונית, ולקיים סדר עדיפות מתוך חיפוש אמת. ומתישהו בחיים מגלים שגם הנוחות שלנו היא חלק מהאמת, שאי-אפשר להתעלם ממנה לגמרי, התורה, לדעתי, לא נועדה להפוך אותנו לסגפנים. '''
:: '''
::
 
 
שורה 91 ⟵ 88:
[[קטגוריה:ישעיהו א ב|החובה לקבוע סדר עדיפות בקיום המצוות]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/msr_1avoda_0.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/messages/msr_1avoda_0}}
 
</noinclude>