ביאור:תהלים ל ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ביאור:תהלים ל ו]] : " {{צ|תוכן=כי <span style="text-decoration:underline">'''רגע באפו</span>''' , חיים ברצונו; בערב ילין בכי, ולבקר רנה}} {{צ|תוכן=}} "

1. <span style="font-weight: bold;"> '''רֶגַע</span>''' = זמן קצר; ה' כועס רק רגע אחד בכל פעם. לפי זה, מותר לאדם לכעוס רגע אחד, שניה אחת, ומייד לחזור לשפיות: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=וכמה זעמו? <span style="font-weight: bold;"> '''רגע</span>''' ולא יותר, דהיינו, משעה שהכעס מתעורר בו בטבע, עד שגם התבונה תתעורר כנגדו. והוא מה שאמרו חכמים ז"ל: "קשה לכעוס ונוח לרצות".}}

ואמרו ז"ל: "תולה ארץ על בלימה, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה", והיינו, שכבר נתעורר טבעו בכעס, והוא בהתגברותו בולם פיו " {{קטן|( [http://he.wikisource.org/wiki/[%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%90 |מסילת ישרים יא]] )|}} .

2. <span style="font-weight: bold;"> '''רגע</span>''' = רגיעה, שלוה; ה', גם כאשר הוא מראה את כעסו כלפי חוץ, נשאר רגוע. לפי זה, מותר לאדם להראות כעס כלפי חוץ, לדוגמה, כאשר הוא רוצה למתוח ביקורת על מעשה חמור שעשה אדם אחר באופן שידגיש את חומרת המעשה, אבל בתוך ליבו הוא צריך להישאר רגוע: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=מדתו של הלל הזקן עולה על כל אלה, שכבר לא היה מקפיד על שום דבר ואפילו התעוררות של כעס לא נעשה בו. זה הוא ודאי הנקי מן הכעס מכל וכל. והנה אפילו לדבר מצוה הזהירונו ז"ל:שלא לכעוס, ואפילו הרב על תלמידו והאב על בנו, ולא שלא ייסרם, אלא ייסרם וייסרם אך מבלי כעס, כי אם להדריך אותם בדרך הישרה, והכעס שיראה להם יהיה כעס הפנים, לא כעס הלב.}} " {{קטן|(שם)|}} . '''

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:לכעוס רגע ומייד להירגע]]|ביאור:לכעוס רגע ומייד להירגע}}}}