|
מדי פעם מתפרסמת בעיתון כתבה שמנסה לעזור לאנשים לברר "במה הכי כדאי להשקיע?". פעם זה הדולר ופעם זה היורו; פעם זה נדל"ן ופעם זה נפט.
לשלמה המלך יש תשובה אחרת (משלי טז 16טז): '''
{{צ|תוכן=קנה חכמה - מה טוב מחרוץ, '''
וקנות בינה - נבחר מכסף}}. '''
<span style="font-weight: bold;"> '''כסף</span>''' ו <span style="font-weight: bold;"> '''חרוץ</span>''' (סוג של זהב) הם שתי מתכות יקרות - שניים מבין אפיקי ההשקעה שהיו מקובלים בעבר (ומקובלים במידה מסויימת גם היום). היינו מצפים ששלמה המלך ייתן לנו המלצה - באיזה מבין שני האפיקים לבחור; האם ערך הכסף יעלה, או דווקא ערך הזהב? אבל הוא נתן תשובה אחרת - "לא זה ולא זה" - עדיף לקנות חכמה ובינה, מאשר לקנות זהב וכסף. האפיקים הטובים ביותר להשקעה הם האופקים הרחבים; הם נותנים את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.
רעיון דומה נמצא בפסוקים: '''
::*משלי ג 13יג-14יד: {{צ|תוכן=אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה. כי טוב סחרה מסחר כסף, ומחרוץ תבואתה}}.
::*משלי ח19ח יט: {{צ|תוכן=טוב פריי מחרוץ ומפז}}
::*תהלים קיט72קיט עב: {{צ|תוכן=טוב לי תורת פיך, מאלפי זהב וכסף}}
כך היה בזמן שלמה המלך; ומה המצב בימינו? '''
פירשנו את הפסוקים כהמלצה להשקעה, שניתן להפיק ממנה תשואה כספית כמותית. אולם, ניתן גם לפרש שהיתרון של החכמה והתבונה על-פני כסף וזהב הוא יתרון איכותי ומהותי, כך שהחכמה טובה יותר מכל השקעה, בלי קשר לתשואה שמפיקים ממנה:
1. ע"פ רש"י משלי ג 14יד: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=כל חליפין שאדם מחליף בסחורה - זה נוטל זה, וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו 'שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי', נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד}} "; בלימוד חכמה, אף אחד לא מפסיד, אפשר רק להרוויח (זוהי סיבה נוספת שיש לתמוה על אנשים הלוקחים לעצמם זכויות יוצרים על דברי תורה, וטוענים שאם ילמדו את דברי תורתם בחינם, ייגרם להם הפסד; ראו [[ביאור:זכויות יוצרים על דברי תורה?|זכויות יוצרים על דברי תורה?]] ).
2. ע"פ מלבי"ם שם: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=כסף... וחרוץ... אלה הם קניינים אובדים ובלתי מתעצמים בנפש, והחכמה והתבונה המה קניינים קיימים נצחיים מתעצמים בנפש האדם}} ": הכסף והזהב הם חיצוניים ואינם מתקנים את נפשו של האדם, בעוד שהחכמה ותבונה הן פנימיות ומשפיעות על עצם הנפש. '''
3. רבי נהוראי אומר (תלמוד בבלי, קידושין פב): " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=מניח אני כל אומנויות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב, אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו}} ".
4. בתלמוד מסופר על חכם אחד שנסע באוניה עם סוחרים. כל אחד מהסוחרים התפאר בסחורתו. שאלו את החכם "ומה הסחורה שלך?" אמר להם "הסחורה שלי היא החכמה שלי". צחקו עליו הסוחרים. לאחר זמן מה התחוללה סערה, והנוסעים נדרשו להשליך לים את כל רכושם. הסוחרים נשארו חסרי כל, ורק החכם נשאר עם "סחורתו" ללא כל מחסור. '''
רעיון דומה נמצא במשלי ט10ט י: {{צ|תוכן=אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא}} ( [[ביאור:אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא|פירוט]] ) '''
גם בעולם הרוח ישנם "אפיקי השקעה" שונים, צריך להחליט במה להשקיע את הזמן - ראו [[ביאור:לימוד תורה לעומת מצוות אחרות|לימוד לעומת מעשה]] .
'''
</span>''' </font>
==מקורות==
על-פי מאמר של ע"פ מלבי"ם שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים משלי א וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wmtkot.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2002-09-20.
<noinclude>
==תגובות==
[[קטגוריה:מה טוב בספר משלי|חכמה בינה כסף וזהב]]
| 