ביאור:שמחה לאיד - סיכום הדעות: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 10:
גם בתנ"ך יש פסוקים רבים העוסקים בנושא זה. מעיון בכל הפסוקים, נראה שיש להבחין בין שלושה סוגים של שמחות - שלילית, מותרת, וחיובית: '''
א. השמחה השלילית היא על עצם מפלתו של האויב, על כך שהוא נופל ונכשל, סובל ומושפל, בלי קשר לתוצאות ולהשלכות של הדברים במציאות; שמחה כזו מפתחת באדם מידות רעות של כעס, שנאה ונקמנות, ועליה נאמר [[ביאור:והשיב מעליו אפו|בנפול אויבך אל תשמח... פן יראה ה' ורע בעיניו]] . הדברים נכונים גם לאויב שנראה בעינינו כרשע, כמו שנאמר [[ביאור:שש - השיש: האם ה' שמח כשהרשעים אובדים?|החפץ אחפץ מות רשע... כי אם בשובו מדרכיו וחיה]] ; קל וחומר לגבי אדם שאיננו רשע ומשום-מה יש לנו סכסוך אישי איתו. '''
ב. השמחה המותרת היא על כך
ג. והשמחה החיובית היא שמחה על עשיית הצדק - בין אם הצדק נעשה בידי ה' בניסים גלויים, ובין אם הוא נעשה בידי אדם; זוהי [[ביאור:שמחת הצדיקים - מתי הצדיקים שמחים?|שמחתם של הצדיקים]] , שאצלם העיקר הוא ההתגלות של ה' בעולם, במיוחד כאשר הוא מתגלה כשופט צדק.
שורה 24:
א. אין לשמוח כאשר אויב שלנו (רשע או לא רשע) מת או נפגע כדרך הטבע, שהרי במקרה זה לא חל שום שיפור מהותי בעולם - רשע אחד הלך ורשע אחר יבוא במקומו, וגם משפט צדק לא נעשה בעולם. שמחה על אבדנו של אויב נובעת לא מחכמה ולא מצדיקות אלא רק מרגשות ומידות רעות. יש להצטער שהאויב לא זכה לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו לפני מותו, ולהצטער שלא זכינו להעמידו לדין צדק. '''
(אמנם, כאשר מדובר באדם רשע שאינו אויב שלנו אלא קרוב משפחה שלנו, במקרה זה אין כל חשש שהשמחה נובעת ממידות רעות, ולכן מותר לשמוח, כפי שכתוב במסכת שמחות ב י: " {{
בנוסף לכך, אין לשמוח תוך כדי תהליך הנפילה עצמו, כי יש בכך מידה מוגזמת של אכזריות ושמחה לאיד, מנוגדת למידת הרחמים ( [[ביאור:המרחם על אכזרים - מתאכזר על רחמנים|שיש להשתמש בה כלפי כל אדם]] ), ועל כך נאמר " [[ביאור:החובה להזדהות עם הזולת|שמח לאיד לא ינקה]] " . כאשר אויב שלנו (רשע או לא רשע) נופל ונכשל אך עדיין לא מת - ראוי לקוות שיחיה, כדי שיוכל לתקן את דרכיו (שהרי [[ביאור:שש - השיש: האם ה' שמח כשהרשעים אובדים?|ה' אינו רוצה במיתתם של רשעים אלא בתשובתם]] ) או לעמוד לדין.
שורה 39:
1. "מותר לשמוח במפלתם של גויים, אסור לשמוח במפלתם של בני ישראל" [ מגילה, טז, א, פרקי דר' אליעזר, מט; [http://www.nfc.co.il/archive/003-d-10031-00.html ניסן יואלי] ; [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/47937.html הרב רצון ערוסי בשו"ת מורשת] ; [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=47995 הרב יובל שרלו בשו"ת מורשת] ]; '''
::*אולם, לדעה זו אין בסיס בפסוקים - רוב הפסוקים העוסקים בנושא זה, גם ע"פ פשוטם וגם ע"פ הפירושים המקובלים, אינם מבחינים בין בני ישראל לבין גויים; הם מתייחסים ל"אויב" או ל"רשע" באופן כללי. ראו גם במאמר [[ביאור:מרדכי בועט בהמן|מרדכי בועט בהמן]] ו [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/692daf.htm במאמרו של יוסי גליס] , שהוכיח שדעה זו מנוגדת להלכה. '''
::
2. "מותר לשמוח במפלתם של רשעים, אסור לשמוח במפלתם של אויבים אישיים שאינם רשעים"; '''
::*אולם, הגבול בין שתי הקבוצות מטושטש למדי: מצד אחד, כל רשע ראוי להיות אויב אישי שלנו, שהרי אחד מתפקידנו בעולם הוא לעשות צדק וזה כולל גם מאבק ברשעים; וכל אדם שאינו רשע, ראוי שלא יהיה אויב שלנו, שהרי נאמר {{צ|
::*בנוסף לכך, דעה זו אינה מתאימה [[ביאור:שש - השיש: האם ה' שמח כשהרשעים אובדים?|לפסוקים שמראים שה' אינו רוצה במפלתם של רשעים]] , ואינה מתאימה [[ביאור:מלחמת הרשעים בצדיקים|לפירוש הפסוק "בנפול אויבך אל תשמח" בהקשרו]] . '''
::
שורה 52:
::*אולם, קשה מאד להפריד בין הפעולות החיצוניות לבין הרגשות הפנימיים, שהרי "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".
::*<span id="text_to_copy">
::קשה גם להפריד בין הודיה לה' לבין שמחה: האם מישהו יכול לתאר לעצמו סעודת הודיה או תפילת "הלל" חגיגית, שבה מודים ומשבחים את ה' על אבדנו של אדם רשע, כאשר כל המסובים והמתפללים מזילים דמעות?!
::*<span id="text_to_copy">
::בנוסף לכך, שני הפירושים לא מתאימים לפסוק "<strong>
::בפשע איש רע מוקש, וצדיק
::" שמדבר גם על שמחה חיצונית (ּרינה) וגם על שמחה פנימית. '''
::
4. "הצדיק שמח כי אצלו העיקר הוא עשיית הצדק, אך החכם אינו שמח כי הוא חושב על האפשרות הטובה יותר - שהרשע היה חוזר בתשובה - ומצטער שהיא לא התממשה"; '''
שורה 76:
::*אולם מלשון הכתוב "<strong>
::פן יראה ה' ורע בעיניו</strong>
::" נראה שהסיבה לאיסור היא עקרונית ולא רק פרקטית - השמחה היא רעה ופסולה ולא רק מוקדמת מדי [ {{קטן|גם מלבי"ם עצמו כתב בהמשך דבריו: "שע"י שיראה אכזריותך ומידת הנקמה שבך, ידמה מעשהו מול מעשיך, ומעשיך ירע בעיניו..."; כלומר, ע"פ המלבי"ם, הסיבה לכך אינה פרקטית אלא דווקא סיבה של "יפיפות נפש"|}} {{קטן|;|}} {{קטן|מלבי"ם גם מסביר ש"בנפול אויבך אל תשמח" מתייחס למפלה התמידית, ו"בכשלו אל יגל לבך" מתייחס לתחילת המפלה. כלומר, ע"פ המלבי"ם, בשניהם אסור לשמוח|}} {{קטן|, ואני תמה על דברי הרב|}} {{קטן|נויגרשל|}} ].
8. "צריך לשמוח כשנעשה משפט-צדק ברשע, אך לא צריך לשמוח כשהרשע מת מוות טבעי" [מהר"ל, הובאו דבריו [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1771578 במאמר של הרב משה צוריאל] ]
שורה 101:
::*"באבוד רשעים רינה או קינה?" / ד"ר דניאל מלאך -> תחומין כב, ה'תשס"ב
::*<font size="4"> [http://news.walla.co.il/?w=/76/626794/@placation זירת פיוס - דיון בין משה פייגלין לבין הרב פרומן על מות ערפאת] </font>
::*<font size="4"> [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=728472&whichpage=1 שמחה על מפלת סדאם ב"עצור כאן חושבים"] </font>
::*<font size="4"> [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=803870&whichpage=1 "בנפול אויבך" ב"עצור כאן חושבים"] </font>
::*<font size="4"> [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1771578&whichpage=1 "באבוד רשעים רינה" ב"עצור כאן חושבים" - מתחיל ממאמר של הרב משה צוריאל] </font>
::*<font size="4"> [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1166534&whichpage=1 "בנפול אויבך" ב"חרדים ברשת"] </font>
שורה 120:
על-פי מאמר של מחברים שונים (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/smxa_woyvim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-07-11.
<noinclude>
[[קטגוריה:שמחה לאיד|שמחה לאיד - סיכום הדעות]]
| |||