|
= נעקש דרכיים יפול באחת =
[[ביאור:משלי כח יח]] : " {{צ|תוכן=הולך תמים יושע, ונעקש דְּרָכַיִם יפול באחת}} {{צ|תוכן=}} " '''
המילה "דרכים" מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה <span style="font-weight: bold;"> '''דרכיים</span>''' = שתי דרכים (כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים...). מה הן שתי הדרכים הללו?
1. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כל אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [http://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי <span style="font-weight: bold;"> '''שהולך</span>''' בדרך <span style="font-weight: bold;"> '''תמימה</span>''' ( [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמה, ללא פגם]] ) - גם אם יבואו עליו צרות רבות - <span style="font-weight: bold;"> '''ייוושע</span>''' ויינצל מכולן; אך מי שהולך <span style="font-weight: bold;"> '''בדרך</span> <span style="font-weight: bold;">''' '''עקומה</span>''' - אם תבוא עליו צרה <span style="font-weight: bold;"> '''אחת</span>''' - ייפול בה ולא יקום" (בדומה לפסוק [[משלי כד טז]] : " {{צ|תוכן=כי}} {{צ|תוכן=שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה}} "). '''
'''
2. הגר"א פירש, ש"נעקש דרכיים" הוא מי שחטא פעמיים באותה עבירה - " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, <span style="font-weight: bold;"> '''יפול באחת</span>''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר (תלמוד בבלי, יומא פו:)}} ": מי שחוטא פעם אחת, עדיין יכול להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי <span style="font-weight: bold;"> '''וליפול</span>''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי]] ). '''
'''
3. ומלבי"ם פירש, ש"דרכיים" הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פיה חכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם; ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך <span style="font-weight: bold;"> '''בתמימות</span>''' ואז <span style="font-weight: bold;"> '''ייוושע</span>''' ; אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא <span style="font-weight: bold;"> '''נעקש</span>''' , למשל ענו דרך הרשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז <span style="font-weight: bold;"> '''יפול באחת</span>''' , רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש...}} ".
<div class="advanced">
מלבי"ם ממשיך ומסביר את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה, ממידת החריצות והמידה ההפוכה - מידת העצלות: '''
פסוק 19יט: {{צ|תוכן=עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים ישבע ריש}}
{{צ|תוכן=מרדף ריקים}} = אדם שרודף אחרי מעשים חסרי-ערך במקום לעבוד.
בזמן שצריך לעבוד את האדמה, הדרך ה'תמימה' היא דרך החריצות, כי רק מי ש {{צ|תוכן=עובד את אדמתו}} יזכה {{צ|תוכן=לשבוע לחם}} (כאמור למעלה "הולך תמים יוושע").
מי שהולך בזמן זה בדרך העצלות, ובמקום לעבוד הוא {{צ|תוכן=מרדף ריקים}} , ייכשל ("ייפול באחת") ו {{צ|תוכן=ישבע}} רק {{צ|תוכן=ריש}} ועוני. '''
פסוק 20כ: {{צ|תוכן=איש אמונות רב ברכות, ואץ להעשיר לא ינקה}}
לאחר שאדם עבד את אדמתו כנדרש, הוא צריך רק להאמין בה' שיברך את היבולים, ולא לעשות מעשה מעבר לכך. בזמן זה הדרך ה'תמימה' היא דרך העצלות. כי {{צ|תוכן=איש שמאמין}} בה' יזכה ל {{צ|תוכן=הרבה ברכות}} ("הולך תמים ייוושע").
מי שהולך בזמן זה בדרך החריצות, ובמקום להאמין הוא {{צ|תוכן=אץ להעשיר}} בעזרת מעשים לא-כשרים (רמאות, מלאכה בשבת וכו'), ייכשל ("ייפול באחת") ו {{צ|תוכן=לא יינקה}} מעונש. '''
</div>
'''
4. ואפשר לפרש, בדומה לפירוש הקודם: "נעקש דרכיים" הוא מי שמעקם את התנהגותו ודרכיו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא {{צ|תוכן=ייפול באחת}} - ייפול באחד משני הקצוות. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים שמדברים על חשיבות האיזון - ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] .
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-28-18.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-20.
<noinclude>
==תגובות==
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:נעקש דרכיים יפול באחת]]|ביאור:נעקש דרכיים יפול באחת}}}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-28-18.html}}
| 