|
כדי להתפתח שכלית ורוחנית, האדם צריך שקט - לא רק שקט מאחרים אלא קודם-כל שקט מעצמו; הוא צריך לנוח מדיבורים ולהקשיב - לא רק לאחרים אלא גם לעצמו:
{{צמ|תוכן=חושך אמריו - יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה|מקור=משלי יז כז}}
<span style="font-weight: bold;"> '''חושך</span>''' (קרא: חוסך) [[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|= מונע, לא נותן]] ;
<span style="font-weight: bold;"> '''חושך אמריו</span>''' = לא נותן את אמריו, כלומר שותק;
<span style="font-weight: bold;"> '''חושך אמריו יודע דעת</span>''' = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לשמוע אחרים וכך הוא <span style="font-weight: bold;"> '''יודע</span>''' יותר. '''
<span style="font-weight: bold;"> '''יקר</span> ''' [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= נכבד וחשוב]] ;
<span style="font-weight: bold;"> '''רוח</span> ''' [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|= מחשבה]] ;
<span style="font-weight: bold;"> '''יקר רוח</span>''' = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לחשוב מחשבות בעלות ערך רב; הוא לא עסוק בדיבורים ולכן פנוי לפתח את עולמו הרוחני הפנימי.
<span style="font-weight: bold;"> '''תבונה</span>''' = כישרון להסיק מסקנות`
<span style="font-weight: bold;"> '''איש תבונה</span>''' = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לפתח את המחשבה ואת כישרון הסקת מסקנות, [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|ולדלות את העצות העמוקות שבלב איש]] .
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".
===חושך אמריו יודע דעת===
1. פירשנו ש"חושך אמריו" הוא הנושא: מי <span style="font-weight: bold;"> '''שחושך אמריו</span>''' זוכה להיות <span style="font-weight: bold;"> '''יודע דעת</span>''' {{קטן|(וכך פירשו הגר"א ומצודת דוד)|}} .
2. אך יש מפרשים ש"יודע דעת" הוא הנושא: מי <span style="font-weight: bold;"> '''שיודע דעת</span>''' , אינו ממהר להגיד את מה שהוא יודע, אלא <span style="font-weight: bold;"> '''חושך</span>''' ומונע את <span style="font-weight: bold;"> '''אמירותיו</span>''' , ומדבר רק בזמן המתאים ובמקום המתאים {{קטן|(רש"י, רבי יונה)|}} . '''
===יקר רוח===
1 פירשנו <span style="font-weight: bold;"> '''יקר רוח</span>''' = שמחשבותיו חשובות ובעלות-ערך.
2. ויש שפירשו: <span style="font-weight: bold;"> '''יקר</span>''' = נדיר, <span style="font-weight: bold;"> '''רוח</span>''' = דיבור, כמו בפסוק "וברוח שפתיו ימית רשע"; לפי זה: <span style="font-weight: bold;"> '''יקר רוח</span>''' = שדבריו נדירים {{קטן|(רש"י, רבי יונה, מצודות)|}} '''
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הנפוצה יותר של המילים: [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|יקר = בעל-ערך]] , [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|רוח = מחשבה]] (רק "רוח פה" או "רוח שפתיים" משמען דיבור). '''
1. פירשנו שהחצי השני של הפסוק ממשיך לתאר את היתרונות של מי שחושך אמריו - הוא גם יודע דעת, גם יקר רוח, וגם איש תבונה. לפי זה הפסוק בנוי במבנה ייחודי - לא כשני משפטים מקבילים, אלא כמשפט אחד שיש לו נושא אחד ושלושה נשואים. [[ביאור:אוהב פשע אוהב מצה, מגביה פתחו מבקש שבר|ניתן לפרש באופן דומה את פסוק יט בפרקנו]] . '''
2. אך רוב המפרשים פירשו שהחצי השני של הפסוק הוא משפט בפני עצמו: <span style="font-weight: bold;"> '''יקר רוח</span>''' זוכה להיות <span style="font-weight: bold;"> '''איש תבונה</span>''' {{קטן|(מצודות, הגר"א)|}} , או <span style="font-weight: bold;"> '''איש תבונה</span>''' רגיל להיות <span style="font-weight: bold;"> '''יקר רוח</span>''' {{קטן|(רבי יונה)|}} . '''
::*אולם, אם מפרשים <span style="font-weight: bold;"> '''יקר רוח</span>''' = שמחשבותיו בעלות ערך רב, קשה להבין כך את המשפט "יקר רוח איש תבונה" - לא ברור מה הוא בא ללמדנו ומה הקשר בינו לבין החצי הראשון של הפסוק. '''
::
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-2728.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2001-01-01.
<noinclude>
==תגובות==
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר]]|ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר}}}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-2728.html}}
| 