ביאור:משלי טז כח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|תוכן=איש תהפכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף|מקור=משלי טז כח}}.

<span style="font-weight: bold;"> '''איש תהפוכות</span> ''' [[ביאור:תהפוכות = זיג-זג פוליטי|= איש הפכפך, מזגזג, האומר דבר והיפוכו]] ;

<span style="font-weight: bold;"> '''ישלח</span>''' = יצית אש (ראו למשל עמוס א4א ד: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''ושילחתי אש</span>''' בבית חזאל, ואכלה ארמנות בן הדד}}); במקרה זה הכוונה לאש המריבה ( [[ביאור:באפס עצים תכבה אש, ובאין נרגן ישתוק מדון|גם במשלי כו ישנם פסוקים הממשילים את המריבה לאש]] ).

<span style="font-weight: bold;"> '''נרגן</span> ''' [[ביאור:נרגן = האשים את הזולת בכוונה רעה|= החושב שהזולת שונא אותו]] ;

<span style="font-weight: bold;"> '''אלוף</span> ''' [[ביאור:אלוף = א. מפקד בדרגה גבוהה, ב. חבר קרוב|= חבר טוב ואהוב]] .

<span style="font-weight: bold;"> '''מפריד אלוף</span> ''' [[ביאור:איך להיפרד מחבריך|= גורם לחברים טובים להיפרד]] .

ופירוש הפסוק הוא: <span style="font-weight: bold;"> '''איש תהפוכות</span>''' ממציא שקרים, ובכך <span style="font-weight: bold;"> '''משלח</span>''' ומצית את אש <span style="font-weight: bold;"> '''המדון</span>''' והמריבה; אולם, רק <span style="font-weight: bold;"> '''נרגן</span>''' - המייחס לחברו שנאה וכוונה רעה - רק הוא יכול <span style="font-weight: bold;"> '''להפריד אלוף</span>''' - רק הוא יכול לגרום למריבה לבעור עד שתגרום לחברים להיפרד.

גם אם אנחנו מאד רוצים למנוע מריבות - לא הכל בשליטתנו: תמיד יהיו רמאים ואנשי תהפוכות שיציתו את אש המריבה. מה שחשוב הוא לטפל בגורמים שכן נמצאים בשליטתנו, ולדאוג שהמריבה לא תבער לאורך זמן, ואת זה נוכל לעשות אם לא <span style="font-weight: bold;"> '''נֵרָגֵן</span>''' - לא נייחס כוונות רעות לחברינו; נסביר לעצמנו, שגם אם מישהו פגע בנו - הוא בוודאי פעל מתוך כוונה טובה ולא מתוך שנאה. כך, גם אם יהיו מריבות, הן יסתיימו מהר ולא יעכירו את האוירה בינינו: {{צ|תוכן=... ובאין נרגן ישתוק מדון}}.

::* [[ביאור:במדבר יג כז]] : {{צצמ|תוכן=ויספרו לו ויאמרו 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא, וזה פריה.<span style="font-family:'|במדבר sans-serif;">יג כז}}

::* {{צמ|תוכן=אפס, כי עז העם הישב בארץ, והערים בצרות גדלת מאד, וגם ילדי הענק ראינו שם|מקור=במדבר יג כח}}

::* [[ביאור:במדבר יג לב]] : " {{צ|תוכן=ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר 'הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות'}} {{צ|תוכן=}} "

לא ארץ <span style="font-weight: bold;"> '''זבת חלב ודבש</span>''' שאפשר לאכול <span style="font-weight: bold;"> '''מפריה</span>''' , אלא <span style="font-weight: bold;"> '''ארץ אוכלת יושביה</span>''' - בדיוק הפוך ממה שאמרו בהתחלה!

::* {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''ותרגנו</span>''' באהליכם ותאמרו 'בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים, לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו'|מקור=דברים א כז}}

::* {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''וירגנו</span>''' באהליהם, לא שמעו בקול ה'|מקור=תהלים קו כה}}

בני ישראל <span style="font-weight: bold;"> '''נרגנו</span>''' , כלומר, האשימו את ה' שהוא הוציא אותם ממצרים מתוך שנאה.

כתוצאה מכך, ה' עזב את בני ישראל ונפרד מהם למשך כמעט 40 שנה {{קטן|(ראו [[ביאור:במדבר יד מב]] , [[t050142|דברים א42א מב]] , רש"י על [[t050216|דברים ב16ב טז]] )|}} , שבהן בני ישראל נדדו במדבר, עד שכל דור ה"נרגנים" מת במדבר, ורק הדור הבא נכנס לארץ.

::* <span style="font-weight: bold;"> '''איש תהפוכות</span>''' - אלו עשרת המרגלים, ש"זיגזגו" והפכו בדבריהם.

::* <span style="font-weight: bold;"> '''ישלח מדון</span>''' - המרגלים הציתו אש של מריבה בין ה' לבין בני ישראל.

::* <span style="font-weight: bold;"> '''ונרגן</span>''' - אלו בני ישראל, שקיבלו את דברי המרגלים וחשבו שה' שונא אותם.

::* <span style="font-weight: bold;"> '''מפריד אלוף</span>''' - התגובה של בני ישראל היא שגרמה לפרידה הממושכת בין ה' לבין עמו האהוב.

אילולא היינו <span style="font-weight: bold;"> '''נרגנים</span>''' וחושבים שה' שונא אותנו, המריבה בינינו לבין ה' הייתה מסתיימת מהר כמו שהתחילה, ולא היתה <span style="font-weight: bold;"> '''מפרידה</span>''' בינינו לבין ה'... '''

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:איש תהפוכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף]]|ביאור:איש תהפוכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף}}}}