|
יש אנשים (ובמיוחד נשים) שנכנסים לדיכאון כי לדעתם הם לא מספיק יפים, והם חושבים שהדבר מפריע להם להגיע להישגים בחיים, למשל למצוא בן/בת זוג. ספר משלי ממליץ לפעול בכיוון ההפוך - לא לתת למראה החיצוני לפגוע בשמחה, אלא להשתמש בשמחה כדי לשפר את המראה החיצוני: '''
משלי טו13טו יג: {{צ|תוכן=לב שמח - ייטיב פנים, ובעצבת לב - רוח נכאה}} '''
<span style="font-weight: bold;"> '''לב</span>''' = מקום המחשבות, המסמל את האופי (ראו [[ביאור:לב מלא ברוח|לב מלא ברוח]] ).
{{צ|תוכן=}} <span style="font-weight: bold;"> '''ייטיב</span>''' = יעשה טוב, יְיַפֶּה (כמו ב {{צמ|תוכן=והנער <span style="text-decoration:underline">טבת מראה</span> מאד|מקור=בראשית כד טז}}, {{צמ|תוכן=וגם הוא <span style="text-decoration:underline">טוב תאר</span> מאד|מקור=מלכים א א6א ו}}).
<span style="font-weight: bold;"> '''לב שמח ייטיב פנים</span>''' = כשלאדם יש אופי שמח, כשליבו מלא במחשבות שמחות, גם הפנים שלו נראות טובות ויפות.
<span style="font-weight: bold;"> '''רוח נכאה</span> ''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|= מחשבה נֵכָה, שבורה, שאינה יכולה לדמיין מצב טוב יותר; מחשבה מיואשת]] .
<span style="font-weight: bold;"> '''ובעצבת לב רוח נכאה</span>''' = אך כשלאדם יש אופי עצוב ומדוכדך, המחשבות שלו שבורות, ואפילו במחשבות הוא לא מסוגל לדמיין את עצמו נראה טוב יותר, ולכן אין סיכוי שיצליח לשפר את מראהו החיצוני. וכדברי המשורר "כשאת בוכה - את לא יפה"...
<div class="advanced">
==פירושים נוספים==
בקריאה ראשונה נראה שהחצי השני של הפסוק אינו מתאים לחצי הראשון, כי הוא מדבר על <span style="font-weight: bold;"> '''רוח</span>''' ולא על <span style="font-weight: bold;"> '''פנים</span>''' ; לכאורה היה ראוי לכתוב "לב שמח ייטיב פנים, ובעצבת לב - <span style="text-decoration:underline">'''פנים נפולות</span>''' ". ישנן כמה דרכים להסביר את הקשר בין חצאי הפסוק:
1. כפי שפירשנו למעלה, יש להשלים את החצי השני במידת "קל וחומר": כשהלב עצוב, אפילו הדמיון שבור ואינו מסוגל לדמיין מראה חיצוני יפה יותר, ומכאן, קל וחומר שהפנים נפולות ומכוערות.
2. המושג <span style="font-weight: bold;"> '''רוח נכאה</span>''' נזכר בפסוקים נוספים, וביניהם [[ביאור:השמחה משפרת את הבריאות|רוח נכאה תייבש גרם]] - רוח נכאה מייבשת את העצמות ופוגעת בבריאות הגוף; וכאשר אדם לא בריא, הוא נראה רע (ראו נחמיה ב2ב ב: {{צ|תוכן=מדוע <span style="text-decoration:underline">'''פניך רעים</span>''' , ואתה אינך חולה?! אין זה כי אם רע לב!}}). לפי זה, יש להשלים את החצי השני: כשהלב עצוב, הרוח נכאה, הבריאות נפגעת וכתוצאה מכך גם המראה החיצוני {{קטן|(ודומה לזה פירש רבי יונה גירונדי)|}} . '''
3. יש מפרשים, שבפסוקנו המושג " <span style="font-weight: bold;"> '''רוח נכאה</span>''' " מתאר מראה חיצוני - " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=יראה לך... רוח של זעף}} " {{קטן|(רש"י, יסוד מלכות)|}} , ולפי זה הוא אכן מנוגד לביטוי " <span style="font-weight: bold;"> '''ייטיב פנים</span>''' ". '''
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המושג [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|בפסוקים אחרים]] .
4. ויש מפרשים, שהניגוד העיקרי בפסוק הוא בין "פנים" לבין "רוח", ויש לקרוא את החצי השני של הפסוק "ובעצבת לב <span style="text-decoration:underline">'''ייטיב</span>''' רוח נכאה"; כלומר, לב שמח בהנאות החומריות משפר רק את המראה החיצוני, בעוד שלב עצוב המצטער על חטאיו משפר גם את המחשבות הפנימיות {{קטן|(מלבי"ם)|}} . '''
::*אולם, לא ברור לי מניין לו ש"לב שמח" מתייחס דווקא לשמחה בהנאות חומריות ל"עצבת לב" מתייחסת דווקא לעצבות על חטאים.
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-05-26.
<noinclude>
== תגובות ==
'''
'''
==תגובות==
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוני ]]|ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוני}}}}▼
▲הקטגוריות נמצאות ב: [[ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוני]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-13.html}}
| 