ביאור:משלי יג כג: הבדלים בין גרסאות בדף

= רב אוכל ניר ראשים, ויש נספה בלא משפט - כמה פירושים =

{{צמ|תוכן=רב אכל ניר ראשים, ויש נספה בלא משפט|מקור=משלי יג כג}}

::*ע"פ הרב דוד קליר, שאר הפסוקים מתייחסים למצב הרגיל, והפסוק הזה מתייחס למצב מיוחד - " <span style="text-decoration:underline">יש</span> נספה בלא משפט" (יש = מעט).

::* [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Www.tanach/ktuvim/mishley13 ע"פ פרופ' יהודה אייזנברג] , הפסוק מוסבר ע"י פסוק אחר - שמ"שמואל א כו 10י: {{צ|תוכן=חי ה', כי ה' יגופנו, או יומו יבוא ומת, או במלחמה ירד <span style="text-decoration:underline">ונספה</span> }}; כשאדם מכניס את עצמו, מרצונו החופשי, למצב של סכנה, כמו במלחמה - הוא עלול להיספות בלא עתו; אך לא כאשר הוא שומר על עצמו כראוי.

::* [http://www.havabooks.co.il/shut/shutinside.asp?qid=1499 וע"פ הרב שלמה אבינר] , " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=אמנם אין זה משפט של שכר ועונש, אבל זה לפי סדר ההנהגה האלוהית. אין זה משפט, אך זה צדק, אומר הגאון מוילנא}} ". '''

::*ע"פ  [[ביאור:Mfrjim/mcwdt_dwyd/mefarsheytanach028-13|מצודות]] ''',''' <span style="font-weight: bold;"> ,</span> {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> '''הרבה</span> <span style="font-weight: bold;">''' '''מאכל</span>''' בא לעולם ע"י <span style="font-weight: bold;"> '''חרישת העניים</span>''' החורשים בשדה תבואה, והנה, העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו כן, <span style="font-weight: bold;"> '''יש</span>''' מי אשר <span style="font-weight: bold;"> '''נאסף</span>''' מכל העולם <span style="font-weight: bold;"> '''בלא משפט</span>''' מות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו, ונתפס הוא בעון אחר}} "; החצי הראשון של הפסוק מתאר את המצב שאנחנו מכירים היטב - <span style="font-weight: bold;"> '''רוב האוכל</span>''' בעולם מיוצר ע"י <span style="font-weight: bold;"> '''הניר</span>''' = העבודה הקשה של האנשים <span style="font-weight: bold;"> '''הראשים</span>''' = העניים; הם עובדים קשה, ואחרים נהנים מפירות העבודה שלהם - שלא על-פי הצדק. אך עדיין לא ברור מדוע נבחרה דווקא דוגמה זו.

::*ע"פ מלבי"ם, " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=רוב}} {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> '''אוכל</span>''' בא ע"י <span style="font-weight: bold;"> '''ניר ראשים</span>''' , שדלת העם הרשים נרים את האדמה להסיר משם הקוצים והדרדרים, שזה עבודה קשה יעשו אותה הרשים ועל ידם בא אוכל רב, ובכל-זאת <span style="font-weight: bold;"> '''יש</span>''' מן הרשים <span style="font-weight: bold;"> '''שנספה בלא משפט</span>''' , שימות ברעב ואין אוכל למו, הגם שכל האוכל בא על-ידי עבודתם; וכן, הגם שרוב אוכל בא על-ידי הצדיקים וזכותם, שמסירים את הקוצים המעכבים את השפע, בכל-זאת ימצא ביניהם שנספה ברעב, ודי לו בקב חרובין, וזה מפני שה' יודע שאם יהיה לו עושר לא תספיק זכותו כל-כך להוריד השפע, כמו שאם הרשים יהיה להם לחם לא ישכירו את עצמם לחרוש ולנור ניר, וזה מפלאי ההנהגה...}} " - אך פירוש זה אינו מתאים למילה "נספה" שמשמעה כלה ואובד. אם העני כלה - איך יעבוד את האדמה?! ואם הצדיק כלה - איך יוריד את השפע?!

ייתכן שהמסקנה המעשית נמצאת שני פסוקים קדימה, בפסוק 25כה, שגם הוא מדבר על אוכל ועל צדק: " {{צ|תוכן=צדיק אכל לשבע נפשו, ובטן רשעים תחסר}} {{צ|תוכן=}} {{צ|תוכן=}} ". הצדיק אינו רוצה ליהנות מאוכל שיצירתו כרוכה באי-צדק, ולכן הוא אוכל רק כמה שהוא צריך ולא יותר - " <span style="font-weight: bold;"> '''צדיק אוכל לשובע נפשו</span>''' "; אבל לרשעים לא אכפת מצדק, ולכן הם אוכלים בלי הגבלה, עד שחסר להם מקום בבטן - " <span style="font-weight: bold;"> '''ובטן רשעים תחסר</span>''' " ( [[ביאור:צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר|פירושים נוספים]] ).

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:רב אוכל ניר ראשים, ויש נספה בלא משפט|ביאור:רב -אוכל כמהניר פירושים]]ראשים, ויש נספה בלא משפט}}}}