ביאור:משלי יא כב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|תוכן=נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם|מקור=משלי יא כב}}

לפי זה, הפסוק בא ללמד שהפנימיות קודמת לחיצוניות - כמו שהיופי והניקיון של הגוף חשוב יותר מהתכשיטים ששמים עליו (כי "נזם זהב באף חזיר" אינו מייפה את החזיר אלא רק מדגיש את כיעורו), כך היופי הפנימי והשכל חשובים יותר מהיופי החיצוני של הגוף (ולכן, ל{{צ|תוכן=אשה יפה וסרת טעם}}, היופי אינו מייפה את נפשה אלא רק מדגיש את חוסר-טעמה).

וכך כתב ר' יונה גירונדי: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=הודיענו המקרא הזה, כי כאשר העדיים}} [התכשיטים] {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=טפלה לגופים, כן הגוף טפל לנפש החכמה. וכאשר לא יתייפה הגוף המשוקץ בעדיים, כן לא תתייפה נעדרת השכל ביופי הגוף. ואמר 'אשה יפה', מפני שיבחנו בני האדם היופי מן הנשים}} [אנשים בדרך-כלל מייחסים חשיבות רבה יותר לתכונת היופי כאשר הם מסתכלים על נשים] {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=, על כן הודיע, כי אישה <span style="font-weight: bold;"> '''סרת טעם</span>''' לא תתייפה <span style="font-weight: bold;"> '''ביופי</span>''' המראה והתואר, כאשר לא יתייפה גוף <span style="font-weight: bold;"> '''החזיר</span> <span style="font-weight: bold;">''' '''בנזם הזהב</span>''' . כי כשהעיקר גרוע ופחות, לא יתעלה בטפלה...}} ".

פסוק נוסף שבו הגוף נחשב כתכשיט לנפש {{צמ|תוכן=המשביע בטוב <span style="text-decoration:underline">'''עדיך</span>''' , תתחדש כנשר נעוריכי|מקור=תהלים קג ה}}.

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם]]|ביאור:נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם}}}}