ביאור:משלי יא טו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|תוכן=רַע יֵרוֹע כִּי עָרַב זָר, ושנא תקעים בוטח|מקור=משלי יא טו}}

1. יש אומרים שנושא הפסוק הוא {{צ|תוכן=כי ערב זר}} והנשוא הוא {{צ|תוכן=רע ירוע}}, ופירוש הפסוק הוא "מי שערב זר - רע ירוע"; "מי שחתם על ערבות לזר - שבור יישבר" (מהשורש "רעע" שמשמעו כמו "רצץ", "שבר"; {{קטן|מצודות, דעת מקרא|}} ), או "מי שחתם על ערבות לזר - מצבו הכלכלי יהיה רעוע" כי כל רגע יכולים לבוא אליו הביתה ולקחת את רכושו; ורק מי ש"שונא תוקעים", שונא [[ביאור:תקע כף = לקח אחריות מלאה|תקיעת-כף לצורך ערבות]] , הוא יחיה בבטחון כלכלי.

2. ויש אומרים שנושא הפסוק הוא {{צ|תוכן=רַע}}, והנשוא הוא {{צ|תוכן=ירוע כי ערב זר}}, ופירוש הפסוק הוא "איש רע שחתם על ערבות לזר - יישבר וירוצץ, כי הרע מלכתחילה אינו מתכוון לשלם את הסכום שערב עבורו, אלא לריב עם הלווה ועם המלווה" {{קטן|(ע"פ רבי יונה גירונדי)|}} . לפי זה, הפסוק לא אוסר לגמרי להיות ערב, אלא רק מזהיר את הערב שיהיה מוכן מלכתחילה לשלם הכל - מקרה שרוב הערבים אינם לוקחים בחשבון.

1. ע"פ רבי יצחק {{קטן|(תלמוד בבלי, יבמות קט:)|}} : " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> '''רעה</span>''' אחר <span style="font-weight: bold;"> '''רעה</span>''' תבוא למקבלי גרים... <span style="font-weight: bold;"> '''ולתוקע</span>''' עצמו לדבר הלכה}} ": דיין המקבל גר לעם ישראל למעשה מקבל על עצמו אחריות להתנהגותו של הגר לאחר הצטרפותו לעם ישראל, ואדם הפוסק הלכה מקבל על עצמו אחריות להשפעות של פסיקתו על הציבור - בשני המקרים יש להיות מודע לגודל האחריות ולשבר שהיא עלולה לגרום (ראו גם [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/35-2.htm ירושת הארץ והפקעת מקרקעין] ). הגר"א פירש באופן דומה אך יותר כללי - <span style="font-weight: bold;"> '''ערב</span>''' הוא המלמד תורה, <span style="font-weight: bold;"> '''ותוקע כף</span>''' הוא הדיין.

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:רע ירוע כי ערב זר, ושונא תוקעים בוטח]]|ביאור:רע ירוע כי ערב זר, ושונא תוקעים בוטח}}}}