ביאור:משלי י יז: הבדלים בין גרסאות בדף

תנועות רבות התחילו את דרכן בערכים יפים, אך לאחר דור או שניים התקלקלו, והערכים היפים התחלפו במדיניות של אלימות ושיעבוד. דוגמאות יש הרבה: "חרות שוויון ואחוה" של המהפכה הצרפתית, "לכל אחד לפי צרכיו" של הקומוניזם, "חרות כלכלית ויוזמה חופשית" של הקפיטליזם, וגם אצלנו - בית המקדש, שנועד להיות מקום להתעלות מעל חיי החומר והתדבקות באינסוף, הפך להיות {{צ|תוכן=מאורת פריצים}}, מקום שבו מנקים את המצפון לאחר ביצוע פשעים חמורים (ראו ירמיהו ז).

כך בעולם החקלאות - ''' פעולה''' היא החרישה, הזריעה והקצירה, ''' ותבואה''' היא התוצאה ''' שמביאים''' הביתה;

כך גם בעולם הרוח, כפי שפירש רש"י בשם מדרש אגדה: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=שלמה עשה ''' פעולת''' המקדש ''' לחייהם''' של ישראל לכפרתן... ''' ותבואתו''' של מנשה, שהכניס בו הסמל, היא היתה ''' לחטאת''' }} ": שלמה בנה את המקדש בכוונה טובה, להחיות את עם ישראל ולכפר עליהם; אך לאחר מספר דורות הגיע מנשה, שהשתמש בו כאמצעי לחטאיו;

וכך גם בכל התנועות האידיאולוגיות - בדור הראשון, דור ''' הפעולות''' , התנועות מוקמות על-ידי ''' צדיקים''' בעלי ערכים נשגבים שמטרתם להביא ''' לחיים''' , אך בדור הבא, דור ''' התבואה''' , באים ''' רשעים''' המשתלטים על התנועה ומנצלים אותה לאינטרסים האישיים שלהם, ''' לחטאת''' .

הפסוק שלנו מתאר את הבעיה; הפסוק הבא, פסוק יז, מתאר את הדרך לפתרון: '''

{{צמ|תוכן=ארח '''לחיים''' שומר מוסר, ועוזב תוכחת מתעה|מקור=משלי י יז}}

המילה "לחיים" מקשרת בין הפסוקים: כדי להמשיך וללכת בדרך הנכונה, ''' אורח לחיים''' , צריך ''' לשמור מוסר''' , כלומר, לשמוע ולהתייחס ברצינות לדברי ביקורת ( [[ביאור:מוסר = א. צרות, ב. ביקורת|מוסר = ביקורת]] ); כל עוד התנועה פתוחה לקבל ביקורת מבחוץ, הביקורת עוזרת לה לשמור על ערכיה המקוריים; ברגע שהתנועה ''' עוזבת תוכחה''' , נעשית בטוחה בעצמה ומפסיקה לקבל ביקורת ( [[ביאור:הוכחה = א. בירור המציאות; ב. ביקורת; ג. ייסורים|תוכחה = ביקורת]] ), מתחיל תהליך ההסתאבות, והתנועה תועה מהדרך ''' ומתעה''' את אנשיה.

1. ר' יונה גירונדי, הגר"א ומלבי"ם פירשו את פסוק טז, לא כתיאור של תהליך מתמשך לאורך דורות, אלא כתיאור ניגודי של התנהגות הצדיק והרשע באותו זמן: אצל ''' הצדיק''' , גם ''' הפעולות''' , כלומר האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, הן צודקות ומביאות ''' לחיים''' ; ואצל ''' הרשע''' , גם ''' התבואות''' , כלומר המטרות, הן רעות ''' וחוטאות''' (ראו למשל [[ביאור:פעולת צדיק לחיים - תבואת רשע לחטאת|פירוש מלבי"ם]] ).

2. מצודת דוד פירש את הפסוק, לא כתיאור של התנהגות הצדיק והרשע, אלא כתיאור הגמול על התנהגותם: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=מעשה הצדיק הוא סיבה לחיים, אבל פרי מעשה הרשע הוא סיבה להחסיר ימי חייו}} " (ויש כאן רמז, שמידת השכר מרובה ממידת העונש - ה' נותן שכר לצדיק גם על מעשים טובים ללא תוצאות, אבל שופט את הרשע רק על מעשים רעים שיש להם תוצאות רעות).

::*משלי יא19יא יט: {{צ|תוכן=כן צדקה '''לחיים,''' ומרדף רעה למותו}} ( [[ביאור:בסיס לצדק|פירוט]] ) '''

::*משלי יט23יט כג: {{צ|תוכן=יראת ה' '''לחיים,''' ושבע ילין בל יפקד רע}} ( [[ביאור:יראת ה' לחיים, ושבע ילין בל יפקד רע|פירוט]] ) '''

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:למה תנועות מהפכניות מתקלקלות]]|ביאור:למה תנועות מהפכניות מתקלקלות}}}}