ביאור:משלי ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף

''' נר מצוה''' = המצוה, שהיא מעשה מוחשי-חומרי, נמשלת לנר, שהוא אמצעי מוחשי-חומרי להפצת אור; הנר מפיץ אור באיזור מצומצם, אך הוא מאפשר לראות היטב את המכשולים והסכנות הנמצאים באיזור זה, גם אם הם נסתרים בחורים ובסדקים.

''' ותורה אור''' = התורה, שהיא מופשטת-רוחנית, נמשלת לאור היום, שהוא מופשט יותר; אור היום מאיר בכל הארץ, אבל רק מבחוץ.

''' ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות שהאדם מקבל ממוסר הכליות שלו, ממצפונו האישי, נמשלים לשלט על פרשת דרכים - שלט שמראה לאדם באיזו דרך עליו לצעוד.

הנמשל מוסבר בפסוק הבא {{צמ|תוכן=לשמרך מאשת רע, מחלקת לשון נכריה|מקור=משלי ו כד}}: המצוה והתורה שומרים על האדם מאישה מפתה, שהיא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:

''' נר מצוה''' = המצוות מגבילות את המעשים, וכך מאירות את דרכו של האדם בתוך יער הפיתויים, כמו נר שהאדם מחזיק כאשר הוא הולך ביער חשוך. אדם שמקיים מצוה, ניצל מפיתוי ספציפי שקשור לאותה מצוה, כמו שאדם המחזיק נר ניצל ממכשולים ספציפיים העומדים בדרכו, לדוגמה: '''

::*המצוה {{צ|תוכן=לא תלך רכיל בעמך}}, האיסור לרכל על הזולת, מצילה את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים. '''

''' ותורה אור''' = התורה נותנת לאדם ראיה כללית של המציאות, וכך מאפשרת לאדם לראות את כל הפיתויים בגודלם הטבעי ובמקומם הטבעי, כמו אור יום שמאפשר לאדם לראות את כל העולם במבט אחד. אדם שלומד תורה, ניצל גם מסיכונים שאולי כלל לא ידע על קיומם, כמו שאור היום מציל את האדם מחיות טרף ושודדים, למשל: '''

''' ודרך חיים תוכחות מוסר''' = המשל הוא אדם שעומד במקום חשוך, ויש לפניו דרך להגיע לביתו, אבל בגלל החושך הוא לא רואה אותה; ואז, כשהוא מדליק נר, הנר מפיץ אור והוא רואה את הדרך הביתה. כך גם בחיים - לכל אדם יש דרך שהוא צריך ללכת בה בחייו כדי למלא את תפקידו ולעבור את העולם בשלום; ה' נטע באדם מצפון, שמייסר אותו ב{{צ|תוכן=תוכחות מוסר}} ומכוון אותו לדרך זו. אבל בעולם יש הרבה עניינים שמסיחים את דעתו של האדם מ{{צ|תוכן=תוכחות המוסר}} שלו - לא תמיד האדם שומע את {{צ|תוכן=תוכחות המוסר}} שאמורות להדריך אותו בחייו, ולכן הרבה פעמים האדם מרגיש שהוא לא יודע מה לעשות - מה תפקידו ואיך להתקדם בחיים. לאחר שהאדם קיים מצוות ולמד תורה, הפיתויים כבר לא שולטים בו, והוא יכול לשמוע את מצפונו הפנימי, את ''' מוסר''' הכליות שלו, המוכיח אותו ''' בתוכחות מוסר''' . הדברים שהוא שומע נמשלים לשלט על פרשת דרכים, כי הם מכוונים את האדם לדרך הנכונה לממש את חייו - ''' דרך חיים''' , למשל: '''

::*כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה רבדים הרבה יותר עמוקים בקשר שבין איש לאשה, קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה ''' דרך חיים''' משותפת; '''

את חציו הראשון של הפסוק פירשנו, על-פי [[ביאור:חשוב לקחת שיעורים פרטיים בענייני תורה ומצוות|דברי חז"ל]] {{קטן|(בתלמוד בבלי, סוטה כא.)|}} , שהנר והאור הם שני דברים נפרדים - ''' המצוה''' נמשלת ''' לנר''' כי היא מצילה את האדם מסכנות רוחניות מקומיות, ''' והתורה''' נמשלת ''' לאור''' היום כי היא מצילה את האדם מסכנות רוחניות כלליות יותר.

אפשר גם לפרש, שהנר והאור קשורים - ''' נר''' הוא אמצעי מוחשי ליצירת ''' אור''' , וגם ''' מצוה''' היא אמצעי מוחשי ל"יצירת" ''' תורה''' : כשאדם מקיים מצוה מעשית הוא מפגין בגלוי את חשיבות התורה, וזה משפיע גם על האדם עצמו וגם על סביבתו. לדוגמה:

::*כשאנשים מדברים ביניהם דברי רכילות, ואחד מהחבורה אומר "לפי התורה אסור לשמוע דברי רכילות - אני פורש", זה משפיע - גם אם אנשים לא יפסיקו מייד את השיחה, הם יקלטו שיש משהו פגום בשיחה הזאת; הם יקלטו את היחס של התורה לדברים אלה. גם כאן, ''' המצוה''' שקיים האדם הפיצה את אור ''' התורה''' בסביבתו.

ישנם פסוקים נוספים בספר משלי שאפשר לפרש על-פי ההקבלה ''' נר=מצוה ותורה=אור''' ; ראו למשל [[ביאור:המקלל את הוריו מפסיד את מצוותיו|מקלל אביו ואמו - ידעך נרו באשון חשך]] . '''

את חציו השני של הפסוק פירשנו, על-פי מלבי"ם, על מוסר הכליות של האדם: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=מי המוליך אותו ''' בדרך חיים''' ? - ''' תוכחות מוסר''' , שעל-ידי שיקבל ''' תוכחת''' השכל מן ''' המוסר''' ויראת ה', על-ידי-כך יילך ''' בדרך חיים''' , ואז יועילו לו נר מצוה ותורה אור לשמרו מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים...}} ".

וחז"ל פירשו ( [[ביאור:חשוב לקחת שיעורים פרטיים בענייני תורה ומצוות|שם]] ) על דברי ביקורת שהאדם מקבל ממורה פרטי - תלמיד חכם - שמלמד אותו תורה ומצוות, בהתאם להנחיה הכללית " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=עשה לך רב}} ".

::* ''' המצוה''' המעשית מצילה ''' מֵאֵשֶׁת רָע''' = אישה שמעשיה רעים ורוצה לפתות גם אותך לעשות רע; למשל - איסור נגיעה, בין איש לאשה שאינה אשתו, מקטין מאד את הסיכויים שהם יחטאו, גם אם האישה היא רעה ובוגדנית.

::* ''' והתורה''' הקשורה לדיבור ולשמיעה מצילה ''' מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה''' = אישה נכריה היודעת לפתות בדיבוריה. התורה מראה לאדם מה הערך האמיתי של הנוכריה הזאת, עד כמה בזויה וטמאה האשה הבוגדנית, ועד כמה אהובה וטהורה האשה הצדיקה. אדם שלומד תורה וקולט את הגישה הזאת, באופן טבעי פחות נמשך לפיתוייהן של נשים בוגדניות. '''

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים]]|ביאור:המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים}}}}