ביאור:משלי ב ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
= כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך - כמה פירושים =
משלי ב 1א-8ח:
 
{{צ|תוכן=בְּנִי! '''
 
אִם-תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ - '''
 
    תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה. '''
 
כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ; אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה - '''
 
    אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. '''
 
כִּי-ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו, דַּעַת וּתְבוּנָה. '''
 
    וצפן (יִצְפֹּן) לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם. '''
 
    לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט;    וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר.}}
 
הקטע מעורר כמה שאלות: '''
 
::*מדוע נאמר שיש לקרוא לבינה - {{צ|תוכן=כי אם לבינה <span style="text-decoration:underline">'''תקרא</span>''' , לתבונה <span style="text-decoration:underline">'''תתן קולך</span> '''}}? והרי בינה היא כישרון פנימי - [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|הכישרון לחשוב להסיק מסקנות בלב]] ; גם בפרק זה עצמו (כמו גם בפסוקים נוספים) הבינה קשורה ללב - {{צ|תוכן=תטה <span style="text-decoration:underline">'''לבך</span>''' לתבונה}}; אם כך, מדוע נאמר שיש לקרוא לתבונה בקול רם, כמו שקוראים לדבר חיצוני?
::*מדוע נאמר {{צ|תוכן=אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא}}, והרי מי ש{{צ|תוכן=יקרא לבינה}} יוכל להבין דברים רבים, לא רק את יראת ה'?
::*מה הקשר בין {{צ|תוכן=אם לבינה תקרא... אז תבין יראת ה'}} לבין {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''כי</span>''' ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה, יצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם}}? מדוע {{צ|תוכן=ה' יתן חכמה...}} הוא הסיבה ל{{צ|תוכן=אז תבין יראת ה'}}?
 
נראה <span style="font-weight: bold;"> '''שהקריאה</span>''' בפסוק זה היא משל <span style="font-weight: bold;"> '''להשקעה</span>''' - יש להשקיע בהתבוננות ומחשבה כמו שמשקיעים כשקוראים לקרוב-משפחה אהוב {{קטן|(ע"פ רלב"ג)|}} .
 
בפרק הקודם נאמר {{צמ|תוכן=חכמות בחוץ תרנה, ברחבות <span style="text-decoration:underline">'''תתן קולה</span> '''|מקור=משלי א כ}}, כלומר, החכמה  מתאמצת ומשקיעה כדי שימצאו אותה; אבל לגבי בינה המצב הפוך - האדם צריך להתאמץ ולהשקיע כדי לזכות לבינה: {{צ|תוכן=אם לבינה תקרא, לתבונה <span style="text-decoration:underline">תתן קולך</span> }} {{קטן|(אמנם במקום אחר נאמר: {{צמ|תוכן=הלא חכמה תקרא, ותבונה <span style="text-decoration:underline">'''תתן קולה</span> '''|מקור=משלי ח1ח א}}, כלומר, גם התבונה קוראת, כמו החכמה; וכן {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''אמר לחכמה אחתי את</span>''' ומדע לבינה תקרא|מקור=משלי ז4ז ד}}- האדם צריך לפנות גם לחכמה, כמו לבינה)|}} .
 
בפרק הקודם תוארה [[ביאור:מי קורא ברחוב?|קריאתה של החכמה]] - הקוראת לפתיים לעזוב את חבריהם הלצים והכסילים ולבוא ללמוד; בפרק הזה נאמר {{צ|תוכן=בני! אם תקח אמרי, ומצוותי תצפון איתך, להקשיב <span style="text-decoration:underline">לחכמה</span> אזנך - תטה לבך לתבונה}}, כלומר: אם<strong> '''תקשיב''' ותטה '''אזנך''' לדבריה של '''החכמה''' מהפרק הקודם, תוכל להשתמש בהם גם כדי לעורר את כוחות הנפש הפנימיים שלך: גם בתוך הנפש שלך ישנם יצרים של פתיות, ליצנות וכסילות; וכמו שהחכמה קוראת לאנשים, כך אתה יכול לקרוא ולעורר את כוחות הנפש שבתוך '''לבך''' , '''ולהטות''' אותם לכיוון חיובי - '''לתבונה''' (וכבר ראינו [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|שהפתיים, הלצים והכסילים יכולים להיות משל ליצרים בנפש האדם]] ).
תקשיב</strong>
ותטה<strong>
אזנך</strong>
לדבריה של<strong>
החכמה</strong>
מהפרק הקודם, תוכל להשתמש בהם גם כדי לעורר את כוחות הנפש הפנימיים שלך: גם בתוך הנפש שלך ישנם יצרים של פתיות, ליצנות וכסילות; וכמו שהחכמה קוראת לאנשים, כך אתה יכול לקרוא ולעורר את כוחות הנפש שבתוך<strong>
לבך</strong>
,<strong>
ולהטות</strong>
אותם לכיוון חיובי -<strong>
לתבונה</strong>
(וכבר ראינו [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|שהפתיים, הלצים והכסילים יכולים להיות משל ליצרים בנפש האדם]] ).
 
הפסוק {{צ|אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא}} מלמד, שפסגת התבונה והדעת היא '''להבין''' את '''יראת ה' ולמצוא''' את '''דעת אלהים''' , כלומר לזהות את מעשי ה' בכל דבר שקורה בעולם. בפרק הקודם נאמר "יראת ה' ראשית דעת", כלומר, תנאי מקדים לרכישת ידיעות נכונות הוא יראת ה'; בשלב הראשון יראת ה' היא ללא הבנה, אבל לאחר שהאדם זוכה לתבונה, הוא יכול גם להבין את אותה יראת ה', למשל, כשהוא מבין איך בנוי הטבע ואיך כל חלקיו מתאימים ומשתלבים זה לזה, הוא מתמלא ביראת-כבוד כלפי ה' שברא את הכל (ראו גם [[ביאור:כדי להגיע ליראת ה' צריך להשקיע|אם אין יראה אין חכמה, אם אין חכמה אין יראה]] ).
הפסוק {{צ|תוכן=אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא}} מלמד, שפסגת התבונה והדעת היא<strong>
להבין</strong>
את<strong>
יראת ה' ולמצוא</strong>
את<strong>
דעת אלהים</strong>
, כלומר לזהות את מעשי ה' בכל דבר שקורה בעולם. בפרק הקודם נאמר "יראת ה' ראשית דעת", כלומר, תנאי מקדים לרכישת ידיעות נכונות הוא יראת ה'; בשלב הראשון יראת ה' היא ללא הבנה, אבל לאחר שהאדם זוכה לתבונה, הוא יכול גם להבין את אותה יראת ה', למשל, כשהוא מבין איך בנוי הטבע ואיך כל חלקיו מתאימים ומשתלבים זה לזה, הוא מתמלא ביראת-כבוד כלפי ה' שברא את הכל (ראו גם [[ביאור:כדי להגיע ליראת ה' צריך להשקיע|אם אין יראה אין חכמה, אם אין חכמה אין יראה]] ).
 
הפסוק {{צ|כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה}} רומז ליצירת האדם - לרגע שה' נופח נשמת חיים '''מפיו''' לתוך גוף האדם; באותו רגע, ה' גם '''נותן''' לאדם את הכישורים היסודיים של '''חכמה''' , '''דעת ותבונה''' ; והוא ממשיך לתת לו כשרונות אלו בכל רגע ורגע. כל שנשאר לאדם לעשות הוא, לעורר את אותם כוחות רדומים, ולהתגבר על הכוחות האחרים (של [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|פתיות, ליצנות וכסילות]] ). וכדברי חז"ל (שנאמרו בעיקר על לימוד תורה בתבונה): " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=יגעת ומצאת - תאמין!}} ".
הפסוק {{צ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, <span style="text-decoration:underline">מפיו</span> דעת ותבונה}} רומז ליצירת האדם - לרגע שה' נופח נשמת חיים<strong>
מפיו</strong>
לתוך גוף האדם; באותו רגע, ה' גם<strong>
נותן</strong>
לאדם את הכישורים היסודיים של<strong>
חכמה</strong>
,<strong>
דעת ותבונה</strong>
; והוא ממשיך לתת לו כשרונות אלו בכל רגע ורגע. כל שנשאר לאדם לעשות הוא, לעורר את אותם כוחות רדומים, ולהתגבר על הכוחות האחרים (של [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|פתיות, ליצנות וכסילות]] ). וכדברי חז"ל (שנאמרו בעיקר על לימוד תורה בתבונה): {{צ|סוג=mfrj|תוכן=יגעת ומצאת - תאמין!}}.
 
'''
שורה 68 ⟵ 42:
===2. החובה להתבונן בתבונתם של אחרים===
 
יש אומרים שמטרת הקטע היא ללמד את האדם להתבונן <span style="font-weight: bold;"> '''בתבונתם של אחרים</span>''' ; לא רק להפעיל את התבונה הפרטית שלו ולהגיע למסקנות עצמאיות ומקוריות משלו, אלא לשתף פעולה על חוקרים אחרים, ולשמוע לאיזה מסקנות הם הגיעו (בדומה לפסוק  {{צמ|תוכן=בני, לחכמתי הקשיבה, <span style="text-decoration:underline">'''לתבונתי הט אזנך</span> '''|מקור=משלי ה א}}- הטה אזנך לשמוע את המסקנות שהגעתי אליהן בעצמי).
 
כשאדם שומע את המסקנות של אנשים נבונים אחרים, הוא נוכח בנפלאות התבונה האנושית, ומתוך כך מגיע <span style="font-weight: bold;"> '''ליראת ה'</span>''' ול <span style="font-weight: bold;"> '''דעת אלהים</span>''' - לאהבת הבורא שנתן לאדם את הכישרון הזה - {{צ|תוכן=אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא, כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה}}: אז תבין מדוע צריך לירוא את ה', שהרי ה' הוא שנותן לאדם את כישרון התבונה.
 
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב, איזה תבונה בדיוק ראוי ללמוד - מאיזה אנשים? והרי יש גם רשעים שמשתמשים בכוח התבונה שלהם כדי להסיק מסקנות רעות, ומי<strong> '''שיקרא לתבונתם''' עלול להיות מושפע לרעה! לכן נראה לי הגיוני יותר, שהכוונה כאן לבינה ולתבונה שנמצאים בתוך האדם עצמו, כפי שכתבתי למעלה. '''
::שיקרא לתבונתם</strong>
::עלול להיות מושפע לרעה! לכן נראה לי הגיוני יותר, שהכוונה כאן לבינה ולתבונה שנמצאים בתוך האדם עצמו, כפי שכתבתי למעלה. '''
::
 
שורה 80 ⟵ 52:
יש אומרים, שהקריאה בפסוק זה היא קריאה אל ה':
 
'''אם לבינה תקרא''' = אם תקרא אל ה' כדי שייתן לך בינה;
<strong>
אם לבינה תקרא</strong>
= אם תקרא אל ה' כדי שייתן לך בינה;
 
'''לתבונה תתן קולך''' = אם תתן קולך אל ה' כדי שייתן לך תבונה. '''
<strong>
לתבונה תתן קולך</strong>
= אם תתן קולך אל ה' כדי שייתן לך תבונה. '''
 
<span style="font-weight: bold;"> '''אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה...</span>''' = כי ה' ישמע את תפילתך וייתן לך את בקשתך {{קטן|(ע"פ רבי יונה גירונדי)|}} . '''
 
::*אולם, לפי זה היה ראוי להזכיר את שם ה' בפסוק (למשל "אם לבינה תקרא אל ה'..."), שהרי בשאר הפסוקים שבהם נזכרת "קריאה" או "נתינת קול" אין הכוונה לתפילה אל ה'.
שורה 94 ⟵ 62:
===4. אֵם לבינה===
 
יש אומרים, שיש לנקד את הפסוק אחרת: {{צ|תוכן=כי אֵם לבינה תקרא}}, כלומר, יש להתייחס אל הבינה בכבוד ואהבה כאל אֵם {{קטן|(לפי חלק ממדרשי חז"ל וחלק מהתרגומים; ראו פירוט ב"דעת מקרא" לפסוק 3ג)|}} ; בדומה לפסוק {{צמ|תוכן=אמר לחכמה 'אחתי את', ו'מדע' <span style="text-decoration:underline">'''לבינה</span>''' <span style="text-decoration:underline">'''תקרא</span> '''|מקור=משלי ז ד}}(מודע = קרוב משפחה). '''
 
::*אולם, ההקבלה לחצי השני של הפסוק {{צ|תוכן=לתבונה תתן קולך}} מוכיחה שהמילה "תקרא" מציינת קריאה בקול רם ( [[ביאור:נתן קול = קרא בקול רם|נתן קול = קרא בקול רם]] ) ולא קריאה בשם.
 
'''
 
ראו גם: [[ביאור:וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים|וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים {{קטן|/ אראל|}} ]]
 
</div>
שורה 108 ⟵ 76:
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-02-0108.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-04-04.
<noinclude>
==תגובות==
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|ביאור:כי -אם כמהלבינה פירושים]]תקרא, לתבונה תתן קולך}}}}
 
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-02-0108.html}}