ביאור:שושן - שושן הבירה: הבדלים בין גרסאות בדף

== {{צ|תוכן=שאלות}} ==

{{צ|תוכן=}}

{{צ|תוכן=ב)}} "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים {{צ|תוכן=בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶך}} " (א,ה). שושן היתה עיר הבירה, גרו בה רבבות אנשים, אם לא מאות אלפים, הניתן לערוך משתה לקהל עצום כזה? הייתכן להכניסם לגינת ביתן המלך?

ר' {{צ|תוכן=יצחק עראמה}} (1420-1494) בסיפרו "עקדת יצחק" אומר:

איש לא נעדר, שהם עם כבד מאוד, ולזה אמר: שעשאו בחצר גינת ביתן המלך, כי בית המלכות אשר שם שושן הבירה קטן מהכיל אותם (פירושו על המגילה הופיע בדפוס ראשון של "עקדת יצחק", קושטא רע"ח/1518; ההדיר והעיר את הפירוש הרב {{צ|תוכן=חיים זוננפלד}} בתש"ן).

{{צ|תוכן=}}

{{צ|תוכן=ו)}} "אִישׁ {{צ|תוכן=יְהוּדִי}} הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (ב,ה). האם רק {{צ|תוכן=יהודי אחד}} היה גר שם?

== {{צ|תוכן=}} ==

{{צ|תוכן=י"ג)}} לאחר חליפת דברים עם אסתר בתיכנון ההצלה נאמר: "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (ד,יז). חכמי התלמוד כבר שאלו "מאי ויעבור? רב אמר: שהעביר יום ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר: {{צ|תוכן=שעבר ערקומא דמיא}} " (מגילה טו,א). "ויעבור" אמנם מתאים למעבר במים, כמו "ויעברו את הירדן" ועוד. אך מה זה שייך לבעיה עצמה?

{{צ|תוכן=ט"ז)}} " וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם... {{צ|תוכן=וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה}} הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ" (ט, ה-ו). אסתר לא הסתפקה בזה וביקשה "יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר {{צ|תוכן=בְּשׁוּשָׁן}} לַעֲשֹוֹת כְּדַת הַיּוֹם... וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשֹוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת {{צ|תוכן=בְּשׁוּשָׁן}} ... וַיַּהַרְגוּ {{צ|תוכן=בְשׁוּשָׁן}} שְׁלשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם" (ט, יג-טו). הרי אתמול עשו בשושן הבירה מה שרצו, מי מנע מיהודים להרוג עוד 300 איש? מדוע לפני כן נאמר {{צ|תוכן=בשושן}} הבירה וכאן נאמר תמיד בשושן ללא תוספת הבירה. אין זו הפעם היחידה שהמגילה מבדילה בין שושן לשושן הבירה.

== {{צ|תוכן=פתרונות}} ==

(1) הרב ד"ר {{צ|תוכן=שלמה ימפל}} (1874-1934) פירסם סדרת מאמרים, על סמך המימצאים הארכיאולוגיים שהחלו להתפרסם, כדי לערער את שיטתו של ולהויזן וחסידיו, שהוצגה כ"שיטה מדעית". הוא הוכיח, שחג הפורים הוא עתיק יומין, מקורו יהודי ולא ניתן היה לכתוב את המגילה, אלא בעת התרחשות המעשה, כי לאחר מכן איש כבר לא ידע את סודות שושן שנקברה באדמה זמן קצר לאחר המאורע המסופר במגילה ( DAS BUCH ESthER NACH SEINEN GESZICHLHCHKEIT UNTERSUCHT ). עד היום מצטטים רבים מדבריו, מבלי להזכיר את שמו. ר' {{צ|תוכן=ראובן מרגליות}} העיר את תשומת הלב בהבנת השינוים לסירוגין בשם שושן לשושן הבירה לאור החפירות הארכיאולוגיות שבשושן ("המקרא והמסורה" פ"ח). לאמיתו של דבר , ר' {{צ|תוכן=אברהם אבן עזרא}} כבר הרגיש בעינו החדה , שאכן העיר שושן אינה זהה עם שושן הבירה (בפירושו לאסתר א,ב). הר"ר {{צ|תוכן=יהונתן אייבשיץ}} סבור ש"עורקמא דמיא" זהה עם נהר אובל שדניאל הזכיר: "ואני בשושן הבירה על נהר אובל" ("יערות דבש" ח"ב, עמ' ס).

מפליאים ביותר הם דברי ר' {{צ|תוכן=משה אלשיך}} (במאה ה-16), שהבין את התיאור שבמגילה, כפי שניתן היה להבין לאחר החפירות: "הנה שתי עירות סמוכות זו לזו ועורקמא דמיא היה עובר ביניהם ומפרידן, אחת נקראת שושן הבירה, שם מושב המלך והשרים ואין רשות ליהודי לדור שם והשניה נקראת עיר שושן ושם דרים יהודים רבים. רק למרדכי לבדו ניתנה הרשות להיות בשושן הבירה..." (אלשיך למגילת אסתר ב,ה). הרב {{צ|תוכן=מאיר מאזוז}} שליט"א הסב את תשומת לבי לכך, שיש אף שוני בניקוד בין שושן לשושן הבירה. שושן תופיע תמיד בקמץ, ואילו שושן הבירה תופיע בפתח (מופיע בסיפרו "סנסן ליאיר").

על-פי מאמר של הרב קורמן שפורסם לראשונה בתכלת אברהם וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jujn.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-03-18 13:40:02.