ביאור:קהלת יא ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ביאור:קהלת יא ב]] : {{צ|תוכן=תן חלק לשבעה וגם לשמונה, כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ. '''

לפי רוב הדעות, פסוק 2ב ותחילת פסוק 3ג הם המשך של [[ביאור:שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו|העצה הקודמת]] , וגם הם עוסקת בחשיבות הנדיבות והעזרה לזולת: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> '''תן חלק</span>''' מרכושך וזמנך <span style="font-weight: bold;"> '''לשבעה</span>''' אנשים וגם <span style="font-weight: bold;"> '''לשמונה</span>''' אנשים הנזקקים לעזרתך, אל תחסוך, <span style="font-weight: bold;"> '''כי לא תדע</span>''' איזו צרה <span style="font-weight: bold;"> '''רעה</span>''' תבוא <span style="font-weight: bold;"> '''על הארץ</span>''' , וייתכן שבעתיד תזדקק לאחד מהם. כמו <span style="font-weight: bold;"> '''שהעננים</span>''' , <span style="font-weight: bold;"> '''שיתמלאו</span>''' באדי <span style="font-weight: bold;"> '''מים</span>''' שעלו מהארץ, אינם מחזיקים את המים לעצמם אלא <span style="font-weight: bold;"> '''מריקים</span>''' ונותנים אותם בחזרה <span style="font-weight: bold;"> '''לארץ</span>''' , כך העשיר, שהתמלא ברכוש, לא צריך להחזיק את השפע לעצמו אלא להשפיע אותו לאחרים, ובסופו של דבר השפע יחזור אליו}} " {{קטן|(ראו ראב"ע, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/perush11.htm רשב"ם] , מצודת דוד)|}} .

ייתכן שגם סוף פסוק 3ג עוסק באותו רעיון:

1. " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=עץ פרי, עודו נטוע ותקוע בארץ, בעבור שייתן פרי ישקוהו ויעבדוהו, ובשעה שייפול העץ... בכל מקום שייפול שם יהיה, כי מעתה עזבוהו במקומו ואין מי מטפל עמו עוד, הואיל ואינו נותן פרי. וכאומר: מי שאינו משפיע לזולת, כשיבוא עת שיצטרך הוא לאחרים, לא יפנו אליו}} " {{קטן|(מצודת דוד; ראב"ע)|}} . {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן= '''

}}

2. " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=כשם ש... מקום שייפול העץ שם יהיה הוא, כך אי אפשר שלא תיהנה מאותם שתיתן להם חלקים משלך}} " {{קטן|( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/perush11.htm רשב"ם] )|}} : כל דבר שעולה למעלה - בסוף נופל ויורד בחזרה; וכל חסד שאתה נותן לאחרים - בסוף יחזור אליך.

3. ייתכן שפסוק 3ג מזהיר את האדם, שגם אם הוא צדיק בעניינים שבין אדם למקום, עדיין ייתכן שתבוא עליו רעה ודווקא זולתו יצליח, ולכן הוא צריך לעזור לזולת כדי שגם הם יעזרו לו בעת צרתו: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=כמו שיקרה, כאשר <span style="font-weight: bold;"> '''יימלאו</span> <span style="font-weight: bold;">''' '''העבים גשם</span>''' , שהם <span style="font-weight: bold;"> '''יריקו על הארץ</span>''' אפילו מקום שמקבל היזק בהם... שבגללם <span style="font-weight: bold;"> '''יפול עץ בדרום או בצפון</span>''' , לא יימנעו מי הגשם באותו המקום... וכן המערכת, לפעמים תנשא אנשי רשע במצוות בוראם, להרע לרשעים ולהיפרע מהם, אף על פי שתזיק גם לקצת בלתי ראויים לכך}} " {{קטן|(ספורנו; ראו גם תעלומות חכמה)|}} ; " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=זה משל, מי שגוזר הבורא להעשיר - ייעשר,}} {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=לפיכך, שמא היום ומחר יעשיר חברך ואתה תצטרך לו, תקדים ותתן לו חלק משלך ותהנהו}} " {{קטן|( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/kohelet11-4.htm רבי ישעיהו מטראני] )|}} .

ייתכן שהפסוקים מתייחסים לחלק שהאדם צריך לתת, מתוך חייו, לעבודת ה': " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> '''תן חלק לשבעה</span>''' - שבעת ימי בראשית - תן אחד מהן חלק ליוצרך לנוח בשבת... <span style="font-weight: bold;"> '''וגם לשמונה</span>''' - שמונת ימי המילה; דבר אחר: תן חלק לשבעה - קרבנות ציבור של שבעת ימי פסח, וגם לשמונה - של שמונת ימי החג}} [סוכות]" {{קטן|(רש"י בשם חז"ל)|}} ;

וייתכן שהפסוקים מדגישים דווקא את האיזון בין עבודת ה' לבין חיי החומר: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> '''תן חלק לשבעה</span>''' - ... אלו שבעת ימי בראשית... כי תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטלה... וצריך הוא להנהגה הטבעית שנברא בשבעת ימי בראשית... <span style="font-weight: bold;"> '''וגם לשמונה</span>''' - הם שמונה ימי מילה, כלומר שתזכור שאתה מחותם באות ברית קודש, שעל-ידה נקשרת להיות מעובדי עבודת השם יתברך. כלומר שצריך ליתן מקום להטבע ולהתורה}} " {{קטן|(תעלומות חכמה)|}} .

ולי נראה, שהפסוקים מלמדים על הסכנות ועל היציבות - מצד אחד, {{צ|תוכן=לא תדע מה יהיה רעה על הארץ}}, ייתכן שתבוא צרה לא צפויה; מצד שני, הארץ עצמה היא יציבה (כמו שנאמר בפרק א - {{צ|תוכן=והארץ לעולם עומדת}}), ולכן תמיד יש גבול לנפילה: המים מהעננים תמיד נופלים על הארץ, והעץ שנופל תמיד נופל על הארץ ונשאר באותו מקום שבו נפל; ולכן, גם אם באה עליך צרה לא צפויה, אל תתייאש, לא תוכל ליפול יותר נמוך מהארץ; אחרי שתגיע לרצפה, תקום ותמשיך ללכת (ראו [[ביאור:התמודדות עם שיעמום בספר קהלת|שיעמום בספר קהלת]] ).

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:רעה על הארץ]]|ביאור:רעה על הארץ}}}}