ויקיטקסט

ביאור:הברכה הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
{{מאמר הבדלים}}
שורה 7 ⟵ 8:
 
::#<div>
::בדברים כז 04ד ציווה משה את בני ישראל לקיים טקס מיוחד לאחר שייכנסו לארץ: {{צ|תוכן=והיה בעברכם את הירדן, תקימו את האבנים האלה, אשר אנוכי מצווה אתכם היום, בהר עיבל; ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' אלוהיך; מזבח אבנים, לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלוהיך; והעלית עליו עולות לה' אלוהיך. וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת לפני ה' אלהיך. וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת - באר היטב.}}</div>
::
::#<div>
::המשך הטקס מתואר בהמשך הפרק (כז 11): {{צ|תוכן=ויצו משה את העם ביום ההוא לאמור: אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים בעוברכם את הירדן: שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל: ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי.}} '''
::עד כאן הכל ברור: בנ"י צריכים לבנות מזבח בהר עיבל, לעשות שם חגיגה גדולה לפני ה', לכתוב את התורה על האבנים ואז להתחלק לשני חצאים - 6 שבטים יעמדו לברך את העם על הר גריזים, ו6 השבטים האחרים יעמדו על הקללה בהר עיבל.</div>
::
::#אבל המשך הטקס (כז 14) כבר הרבה פחות ברור: " {{צ|תוכן=וענו הלויים, ואמרו אל כל איש ישראל קול רם:
::::*'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה', מעשה ידי חרש - ושם בסתר!'; וענו כל העם ואמרו 'אמן'.
::::*'ארור מקלה אביו ואימו!'; ואמר כל העם 'אמן'.
שורה 28 ⟵ 29:
 
}} משה מצווה את הלויים שיקללו 11 קללות, על 11 עבירות שונות. לא ברור למה נבחרו דווקא העבירות האלו. לא ברור גם למה דווקא הלויים צריכים לקלל - הרי לפי הקטע הקודם (סעיף 2 למעלה) שבט לוי הוא אחד מהשבטים שצריכים לברך!
::*בהמשך (כח1 - כח14) נאמר: {{צ|תוכן=והיה, אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום - ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ. ובאו עליך כל <span style="text-decoration:underline">'''הברכות</span>''' האלה, והשיגוך; כי תשמע בקול ה' אלוהיך...}}: נראה שהקטע הזה הוא הברכה שצריכים 6 השבטים הראשונים (מסעיף 2) לברך את ישראל. בהמשך (כח15-כח69) נאמר: {{צ|תוכן=והיה, אם לא תשמע בקול ה' אלהיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו אשר אנוכי מצווך היום - ובאו עליך כל הקללות האלה, והשיגוך...}}: נראה שהקטע הזה הוא הקללה שצריכים 6 השבטים האחרים (מסעיף 2) לקלל את ישראל. לפי זה, שוב לא ברור למה הקטע של סעיף 3 'תקוע' לפני הברכה - הרי הוא שייך לקללה!
 
===העם ישראל (יהושע ח)===
שורה 34 ⟵ 35:
כדי לענות לשאלות, נראה איך פירשו את הפסוקים שקראנו עכשיו האנשים שחיו בדור הבא - אותם אנשים שעברו את הירדן והיו צריכים לקיים את המצוות הנ"ל.
 
יהושע ח 30ל: "
 
::#אז יבנה יהושוע מזבח לה' אלהי ישראל, בהר עיבל; כאשר ציווה משה עבד ה' את בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה - מזבח אבנים שלמות, אשר לא הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עולות לה', ויזבחו שלמים. ויכתוב שם, על האבנים, את משנה תורת משה, אשר כתב לפני בני ישראל.
שורה 50 ⟵ 51:
::#<div>
::סעיף 2 בביצוע מתאים לסעיף 2 בציווי: בני ישראל התחלקו לשני חצאים - חצי אל מול הר גריזים וחצי אל מול הר עיבל {<span style="font-size: smaller;">
::בציווי נאמר שהם צריכים להיות {{צ|תוכן=על}} ההרים ולא {{צ|תוכן=אל מול}} ההרים; להסבר השינוי הזה ע' במאמר ' [[ביאור:ההרים רקדו כאילים|ההרים רקדו כאילים]] '</span>''' }.</div>
::
::#<div>
שורה 59 ⟵ 60:
::
 
ובכן, כל הסעיפים מתאימים חוץ מסעיף 3. במקום הרשימה הארוכה של {{צ|תוכן=ארור האיש...}} כתוב {{צ|תוכן=לברך את העם ישראל בראשונה}}. איך הפכה הקללה לברכה?!
 
כדי לענות על כל השאלות נשים לב לפרט אחד קטן בפסוק הנ"ל. לא כתוב בו "לברך את ישראל" אלא {{צ|תוכן=לברך את <span style="text-decoration:underline">'''העם</span>''' ישראל}}. כלומר, הפסוק מדגיש שהברכה מכוונת לעם - ולא ליחידים. קללה ליחידים יכולה להיות ברכה לעם.
 
[[ביאור:שכר ועונש בתנך|כי הברכות והקללות שמובטחות לעם ישראל תלויות במעשים של כלל העם]] : אם העם ילך לפי חוקי התורה הוא יזכה לברכות, ואם יעבור על חוקי התורה - הוא יסבול מהקללות. כשאנשים יחידים עוברים על חוקי התורה - שאר העם צריך לשפוט אותם ולהעניש אותם (באמצעות בתי-הדין), ואם לא ישפוט אותם - האחריות תחול על כל העם (ע' יהושע כב20כב כ).
 
אבל מה קורה כאשר אדם חוטא בסתר? מצד אחד - אי אפשר לתפוס אותו ולהעניש אותו, כי אין מספיק עדים. ומצד שני - אדם כזה עלול להקים 'מחתרת' שתלך ותגדל, ובסופו של דבר תהרוס את כל קיום התורה בעם ישראל!
 
הפתרון לזה הוא הברכה הראשונה. הברכה הראשונה שמובטחת לעם ישראל היא - שה' יקלל ויעניש את אותם אנשים החוטאים בסתר. הפסוקים מדגישים פעמיים שהכוונה לעבירות שנעשות בסתר: {{צ|תוכן=ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה', מעשה ידי חרש - ושם בסתר!}}, {{צ|תוכן=ארור מכה ריעהו בסתר!}}, וגם שאר ה"ארור"ים מתייחסים לעבירות שמקובל לעשותם בסתר (וכן פירש ראב"ע). ה"ארור" האחרון {{צ|תוכן=ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת - לעשות אותם!}} לא מתייחס לאדם שעובר עבירה, אלא לאדם שאינו מקיים מצוות-עשה, שהוא חטא שבדרך-כלל הרבה יותר קל להסתיר (כי אין בו מעשה).
 
פירוט נוסף בנושא זה ניתן למצוא במאמר [[ביאור:למען ספות הרוה את הצמאה|ספות הרוה את הצמאה]] .
 
==מקורות==
על-פי מאמר של ע"פ שד"ל שפורסם לראשונה בשיעור נח"ת חיפה נ"ג וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/brka_rijona.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 1993-01-01 00:00:00.
<noinclude>
==תגובות==
 
[[קטגוריה:פרשות משלימות|הברכה הראשונה]]
שורה 81:
[[קטגוריה:יהושע ח לה|הברכה הראשונה]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/brka_rijona.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim2/brka_rijona}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:הברכה_הראשונה"