ביאור:קדשה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
= קדש/ה = איש/ה המחלל/ת את קדושת גופו/ה ע"י יחסי מין במסגרת קשר ארעי =
 
{{מאמר הגדרה}}
 
השמות קָדֵשׁ וקְדֵשָׁה נזכרים בתנ"ך בשני הקשרים עיקריים:
 
א. יחסי מין, זנות: '''
 
::*בראשית לח כא-כב: " {{צ|וישאל את אנשי מקמה לאמר 'איה '''הקדשה''' הוא בעינים על הדרך?' ויאמרו 'לא היתה בזה '''קדשה'''}} {{צ|'}} {{צ|. וישב אל יהודה ויאמר 'לא מצאתיה, וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה'}} " - בתחילת הפרשה היא נקראת " '''זונה''' " וכאן היא נקראת "קדשה". '''
<ul><li>
::
בראשית לח21-22: "{{צ| וישאל את אנשי מקמה לאמר 'איה <span style="text-decoration:underline">הקדשה</span> הוא בעינים על הדרך?' ויאמרו 'לא היתה בזה <span style="text-decoration:underline">קדשה</span> }} {{צ| '}} {{צ| . וישב אל יהודה ויאמר 'לא מצאתיה, וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה'}} " - בתחילת הפרשה היא נקראת " <span style="text-decoration:underline">זונה</span> " וכאן היא נקראת "קדשה".
 
ב. פולחן, עבודת אלילים - בתיאור חטאי ממלכת יהודה: '''
</li> </ul>
 
::* {{צמ|וגם '''קדש''' היה בארץ, עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל|מלכים א יד כד}}
ב. פולחן, עבודת אלילים - בתיאור חטאי ממלכת יהודה:
::* {{צמ|ויעבר '''הקדשים''' מן הארץ, ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו|מלכים א טו יב}}
::* {{צמ|ויתר '''הקדש''' , אשר נשאר בימי אסא אביו, בער מן הארץ|מלכים א כב מז}}
::* {{צמ|ויתץ את בתי '''הקדשים''' אשר בבית ה', אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה|מלכים ב כג ז}}
 
בשלושה פסוקים נוספים ניתן למצוא את שני ההקשרים או אף אחד מהם: '''
<ul><li>{{ציטוטקצר|מקור=מלכים א יד כד|תוכן= וגם <span style="text-decoration:underline">קדש</span> היה בארץ, עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל}}</li> <li>{{ציטוטקצר|מקור=מלכים א טו12|תוכן= ויעבר <span style="text-decoration:underline">הקדשים</span> מן הארץ, ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו}}</li> <li>{{ציטוטקצר|מקור=מלכים א כב47|תוכן= ויתר <span style="text-decoration:underline">הקדש</span> , אשר נשאר בימי אסא אביו, בער מן הארץ}}</li> <li>{{ציטוטקצר|מקור=מלכים ב כג7|תוכן= ויתץ את בתי <span style="text-decoration:underline">הקדשים</span> אשר בבית ה', אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה}}</li> </ul>
בשלושה פסוקים נוספים ניתן למצוא את שני ההקשרים או אף אחד מהם:
 
::* {{צמ|לא תהיה '''קדשה''' מבנות ישראל, ולא יהיה '''קדש''' מבני ישראל. לא תביא אתנן '''זונה''' ומחיר כלב '''בית ה' אלהיך''' לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם|דברים כג יח}}
<ul><li>
::*הושע ד יד: {{צ|לא אפקוד על בנותיכם כי '''תזנינה''' , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' '''יזבחו''' , ועם לא יבין ילבט}}. '''
[[ביאור:דברים כג יח-19]] : "{{צ| לא תהיה <span style="text-decoration:underline">קדשה</span> מבנות ישראל, ולא יהיה <span style="text-decoration:underline">קדש</span> מבני ישראל. לא תביא אתנן <span style="text-decoration:underline">זונה</span> ומחיר כלב <span style="text-decoration:underline">בית ה' אלהיך</span> לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם}} "</li> <li>
::
הושע ד14: "{{צ| לא אפקוד על בנותיכם כי <span style="text-decoration:underline">תזנינה</span> , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם <span style="text-decoration:underline">הזנות</span> יפרדו, ועם <span style="text-decoration:underline">הקדשות</span> <span style="text-decoration:underline">יזבחו</span> , ועם לא יבין ילבט}} ".
::*איוב לו יד: {{צ|תמת בנער נפשם, וחיתם '''בקדשים'''}}
 
'''
</li> <li>
איוב לו14: "{{צ| תמת בנער נפשם, וחיתם <span style="text-decoration:underline">בקדשים</span> }} "</li> </ul>
 
מכל הפסוקים והמקורות נראה, שמשמעותם של הכינוים הללו התפתחה עם הזמן.
 
כמו שבלשון ימינו "נערת ליווי" היתה במקור נערה שתפקידה רק ללוות, במשך הזמן התחילו גם לקיים יחסים עמה, עד שבימינו המושג "נערת ליווי" הפך שם נרדף לזונה; כך גם לגבי המושגים "מכון עיסוי" או "מכון בריאות"; כך ייתכן שקרה גם למושגים " <span style="font-weight: bold;"> '''קדש</span>''' " ו" <span'''קדשה''' style="font-weight: bold;"> קדשה</span> ":'''
 
::*במקור הם היו א/נשים שהקדישו את עצמם לשירות במקדש לאל כלשהו (ראו בהמשך פירוש 2);
<ul><li>
במקור::*במשך הםהזמן, היובעקבות המפגש המתמשך עם א/נשים שהקדישורבים אתשבאו עצמםלמקדש, לשירותהתחילו במקדשגם לאללהציע כלשהו"שירותי מין" (ראו בהמשך פירוש 23);</li> <li>
::*עד שהמושג הפך שם נרדף לזנות (ראו בהמשך פירוש 1).
במשך הזמן, בעקבות המפגש המתמשך עם א/נשים רבים שבאו למקדש, התחילו גם להציע "שירותי מין" (ראו בהמשך פירוש 3);</li> <li>
 
עד שהמושג הפך שם נרדף לזנות (ראו בהמשך פירוש 1).</li> </ul>
'''
 
==1. זנות==
על-פי חז"ל והמפרשים המסורתיים, המשמעות העיקרית היא זנות; כך ניתן לראות מפירושיהם לאיסור קדש וקדשה:{{ציטוטקצר|מקור=דברים כג יח|תוכן= לא תהיה <span style="text-decoration:underline">קדשה</span> מבנות ישראל, ולא יהיה <span style="text-decoration:underline">קדש</span> מבני ישראל}}:'''
 
{{צמ|לא תהיה '''קדשה''' מבנות ישראל, ולא יהיה '''קדש''' מבני ישראל|דברים כג יח}}: '''
<ol> <li>
רש"י: "{{צ|class=mfrj| <span style="font-weight: bold;"> קדשה</span> = מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות; <span style="font-weight: bold;"> קדש</span> = מזומן למשכב זכור (סנהדרין נד).}} "</li> <li>
תרגום ירושלמי: "{{צ|class=mfrj|
לא תהוי נפקת ברא מבנתהון דבית ישראל, ולא יהוי נפק בר מן בני ישראל}} " (נפקת ברא = יצאנית).</li> <li>
רמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/4101.htm#4 הלכות אישות א ד] : "{{צ|class=mfrj|
קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא--נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת <span style="font-weight: bold;"> קדשה...</span> }} " חכמי ישראל (ראב"ד, רמב"ן, כסף משנה ועוד רבים) נחלקו לגבי ההגדרה ההלכתית המדוייקת של קדשה, והיחס בינה לבין <span style="font-weight: bold;"> פילגש</span> , אולם לכל הדעות, משמעות המושג קדשה קשורה ליחסי מין בלבד.
 
::#רש"י: " {{צפ|'''קדשה''' = מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות; '''קדש''' = מזומן למשכב זכור (סנהדרין נד).}} "
</li> <li>
::#תרגום ירושלמי: " {{צפ|לא תהוי נפקת ברא מבנתהון דבית ישראל, ולא יהוי נפק בר מן בני ישראל}} " (נפקת ברא = יצאנית).
תרגום אונקלוס (מתורגם חזרה לעברית): "{{צ|class=mfrj|
::#רמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/4101.htm#4 הלכות אישות א ד] : " {{צפ|קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא--נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת '''קדשה...'''}} " חכמי ישראל (ראב"ד, רמב"ן, כסף משנה ועוד רבים) נחלקו לגבי ההגדרה ההלכתית המדוייקת של קדשה, והיחס בינה לבין '''פילגש''' , אולם לכל הדעות, משמעות המושג קדשה קשורה ליחסי מין בלבד. '''
לא תהיה אשה מבנות ישראל לאיש עבד, ולא ייקח איש מבני ישראל אשה אמה}} "; מכיוון שלעבדים ושפחות אין אפשרות להינשא, הרי שהקשר המיני בין אשה לעבד או בין גבר לשפחה הוא מעין זנות (ודבריו, כנראה, נובעים מהסמיכות לפסוקים הקודמים (דברים כג16-17) - "{{צ| לא תסגיר עבד אל אדוניו...}} ").</li> <li>
::
רמב"ן על התורה: "{{צ|class=mfrj|
::#תרגום אונקלוס (מתורגם חזרה לעברית): " {{צפ|לא תהיה אשה מבנות ישראל לאיש עבד, ולא ייקח איש מבני ישראל אשה אמה}} "; מכיוון שלעבדים ושפחות אין אפשרות להינשא, הרי שהקשר המיני בין אשה לעבד או בין גבר לשפחה הוא מעין זנות (ודבריו, כנראה, נובעים מהסמיכות לפסוקים הקודמים (דברים כג טז-יז) - {{צ|לא תסגיר עבד אל אדוניו...}}).
אזהרה לבית-דין שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות בפרשת דרכים... לזימה, או שתתקן לה קובה של זונות... וכן יזהיר לבית דין על הקָדֵש, ועל-דרך הפשט אפילו שישכב עם הנשים בקובה אשר יעשה לו מזומנת לזימה, או שיישב בעיניים על הדרך...}} "</li> </ol>
::#רמב"ן על התורה: " {{צפ|אזהרה לבית-דין שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות בפרשת דרכים... לזימה, או שתתקן לה קובה של זונות... וכן יזהיר לבית דין על הקָדֵש, ועל-דרך הפשט אפילו שישכב עם הנשים בקובה אשר יעשה לו מזומנת לזימה, או שיישב בעיניים על הדרך...}} "
לפי כל הפירושים יש להסביר, שהפסוק הבא - "{{צ| לא תביא אתנן זונה... בית ה' אלהיך...}} " - מטרתו להדגיש עוד יותר עד כמה הזנות שנואה על ה' - עד שאי אפשר לכפר עליה ע"י הבאת האתנן לבית המקדש (ראו גם [[ביאור:אתנן זונה ומחיר כלב|אתנן זונה ומחיר כלב]] ).
 
לפי כל הפירושים יש להסביר, שהפסוק הבא - {{צ|לא תביא אתנן זונה... בית ה' אלהיך...}} - מטרתו להדגיש עוד יותר עד כמה הזנות שנואה על ה' - עד שאי אפשר לכפר עליה ע"י הבאת האתנן לבית המקדש (ראו גם [[ביאור:אתנן זונה ומחיר כלב|אתנן זונה ומחיר כלב]] ).
לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים שבהם יש הקבלה בין "קדשה" לבין "זונה". אפשר גם לפרש שיש הבדל בין המושגים, למשל:
 
לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים שבהם יש הקבלה בין "קדשה" לבין "זונה". אפשר גם לפרש שיש הבדל בין המושגים, למשל: '''
<ul><li>
ייתכן ש <span style="font-weight: bold;"> זונות</span> הן נשים שמפקירות את גופן רק מדי-פעם, ו <span style="font-weight: bold;"> קדשות</span> הן נשים שמפקירות את גופן באופן קבוע ו"מקצועי"; (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] );</li> <li>
ע"פ ההלכה, <span style="font-weight: bold;"> זונה</span> היא אישה שקיימה יחסים, אפילו פעם אחת, עם אדם שאסור לה להינשא לו (ראה בפירוש השורש [[ביאור:זנות = יחסי מין זולים, במסגרת קשר שניתן לזנוח בקלות|זנה]] ), <span style="font-weight: bold;"> וקדשה</span> היא אישה שמקיימת יחסים באופן מופקר, גם עם אנשים שמותר לה להינשא להם.
 
::*ייתכן ש '''זונות''' הן נשים שמפקירות את גופן רק מדי-פעם, ו '''קדשות''' הן נשים שמפקירות את גופן באופן קבוע ו"מקצועי"; (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] );
</li> </ul>
::*ע"פ ההלכה, '''זונה''' היא אישה שקיימה יחסים, אפילו פעם אחת, עם אדם שאסור לה להינשא לו (ראה בפירוש השורש [[ביאור:זנות = יחסי מין זולים, במסגרת קשר שניתן לזנוח בקלות|זנה]] ), '''וקדשה''' היא אישה שמקיימת יחסים באופן מופקר, גם עם אנשים שמותר לה להינשא להם. '''
בספר איוב, יש לפרש:
::
 
בספר איוב, יש לפרש: '''
<ul><li>
איוב לו14: "{{צ| תמת בנער נפשם, וחיתם <span style="text-decoration:underline">בקדשים</span> }} " - נערים העוסקים בזנות חשופים למחלות ולמוות בביזיון וביסורים, ולכן משמשים כמשל לייסורי הרשעים ( [[ביאור:תמות בנוער נפשם, וחייתם בקדשים|פירוט]] );</li> </ul>
בספר מלכים אמנם נזכר ה"קדש" יחד עם עבודה זרה, אך אפשר לפרש שמדובר בשתי עבירות שונות של בני יהודה, שהקשר ביניהן הוא, ששתיהן מתועבות בעיני ה', ושתיהן מהוות חיקוי של תועבות הכנענים (וראו גם בתלמוד, סנהדרין נד: - ר' ישמעאל מסיק מהביטוי "תועבה" בספר מלכים, שהכוונה למשכב זכר).
 
::*איוב לו יד: {{צ|תמת בנער נפשם, וחיתם '''בקדשים'''}} - נערים העוסקים בזנות חשופים למחלות ולמוות בביזיון וביסורים, ולכן משמשים כמשל לייסורי הרשעים ( [[ביאור:תמות בנוער נפשם, וחייתם בקדשים|פירוט]] );
<ul><li>
אמנם, לפי זה קשה להבין את{{ציטוטקצר|מקור=מלכים ב כג ז|תוכן= ויתץ את בתי <span style="text-decoration:underline">הקדשים</span> אשר בבית ה', אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה}} - לא ברור מדוע יאשיהו נתץ את בתי הקדשים דווקא בבית ה' ולא בשאר הארץ, והרי אין זה סביר שדווקא בבית ה' נשארו בתי זנות.
 
בספר מלכים אמנם נזכר ה"קדש" יחד עם עבודה זרה, אך אפשר לפרש שמדובר בשתי עבירות שונות של בני יהודה, שהקשר ביניהן הוא, ששתיהן מתועבות בעיני ה', ושתיהן מהוות חיקוי של תועבות הכנענים (וראו גם בתלמוד, סנהדרין נד: - ר' ישמעאל מסיק מהביטוי "תועבה" בספר מלכים, שהכוונה למשכב זכר). '''
</li> </ul>
לפי זה, מה הקשר בין קָדֵש ו-קְדֵשָה לבין השורש קדש, שעיקר עניינו [[ביאור:קדוש = מיוחד ומובדל לשם הא-ל|ייחוד והבדלה לשם האל]] ?
 
::*אמנם, לפי זה קשה להבין את {{צמ|ויתץ את בתי '''הקדשים''' אשר בבית ה', אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה|מלכים ב כג ז}}- לא ברור מדוע יאשיהו נתץ את בתי הקדשים דווקא בבית ה' ולא בשאר הארץ, והרי אין זה סביר שדווקא בבית ה' נשארו בתי זנות. '''
<ol> <li>
::
ע"פ רש"י ומפרשים נוספים, לשורש קדש ישנה משמעות שניה, בלתי תלויה במשמעות העיקרית, שהיא הזמנה והכנה, כמו בפסוקים "{{צ| קדשו עליה מלחמה}} ", "{{צ| הכין ה' זבח הקדיש קרואיו}} ", "{{צ| אני צויתי למקודשי}} "; לפי זה, הקדש/ה הם אנשים שמכינים ומזמנים את עצמם לקיום יחסים עם כל עובר/ת.</li> <li>
 
ע"פ רמב"ן, במילים אלו המשמעות הפוכה ממשמעות השורש (כמו במילים נוספות כגון סיקל, בירא, שירש, עקר ועוד - ראו [[ביאור:פעלים במשמעות הפוכה|http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/mjmaut_hfuka.html]] ); לפי זה, הקדש/ה הם א/נשים שמחללים את קדושת גופם: "{{צ|class=mfrj|
לפי זה, מה הקשר בין קָדֵש ו-קְדֵשָה לבין השורש קדש, שעיקר עניינו [[ביאור:קדוש = מיוחד ומובדל לשם הא-ל|ייחוד והבדלה לשם האל]] ? '''
הפורש מן הזנות נקרא <span style="font-weight: bold;"> קדוֹש</span> ... והנפרדת מן הערוה והזימה נקראת <span style="font-weight: bold;"> קדוֹשה</span> ... והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזימה נקראת <span style="font-weight: bold;"> קדֵשה</span> ... שאין לה שעת הכושר וקדושה כלל...}} "; ראו גם בפסוק [[ביאור:אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ|אל תחלל את בתך להזנותה]] - ממנו נובע שזנות היא חילול, ההיפך מקדושה</li> <li>
 
וע"פ רש"ר הירש, הקשר בין <span style="font-weight: bold;"> קָדוֹש</span> לבין <span style="font-weight: bold;"> קָדֵש</span> הוא כמו הקשר בין <span style="font-weight: bold;"> כָבוֹד</span> לבין <span style="font-weight: bold;"> כבֵד</span> - קשר של רוח לעומת חומר: <span style="font-weight: bold;"> קדוֹש</span> הוא אדם שמתמסר כולו לרוחניות, <span style="font-weight: bold;"> וקדֵש</span> הוא אדם שמתמסר כולו לחומריות.</li> </ol>
::#ע"פ רש"י ומפרשים נוספים, לשורש קדש ישנה משמעות שניה, בלתי תלויה במשמעות העיקרית, שהיא הזמנה והכנה, כמו בפסוקים {{צ|קדשו עליה מלחמה}}, {{צ|הכין ה' זבח הקדיש קרואיו}}, {{צ|אני צויתי למקודשי}}; לפי זה, הקדש/ה הם אנשים שמכינים ומזמנים את עצמם לקיום יחסים עם כל עובר/ת.
::#ע"פ רמב"ן, במילים אלו המשמעות הפוכה ממשמעות השורש (כמו במילים נוספות כגון סיקל, בירא, שירש, עקר ועוד - ראו [[ביאור:פעלים במשמעות הפוכה|http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/mjmaut_hfuka.html]] ); לפי זה, הקדש/ה הם א/נשים שמחללים את קדושת גופם: " {{צפ|הפורש מן הזנות נקרא '''קדוֹש''' ... והנפרדת מן הערוה והזימה נקראת '''קדוֹשה''' ... והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזימה נקראת '''קדֵשה''' ... שאין לה שעת הכושר וקדושה כלל...}} "; ראו גם בפסוק [[ביאור:אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ|אל תחלל את בתך להזנותה]] - ממנו נובע שזנות היא חילול, ההיפך מקדושה
::#וע"פ רש"ר הירש, הקשר בין '''קָדוֹש''' לבין '''קָדֵש''' הוא כמו הקשר בין '''כָבוֹד''' לבין '''כבֵד''' - קשר של רוח לעומת חומר: '''קדוֹש''' הוא אדם שמתמסר כולו לרוחניות, '''וקדֵש''' הוא אדם שמתמסר כולו לחומריות.
 
==2. פולחן==
יש מפרשים ש"קדשה" היא כל אישה שעובדת במקדש אלילי, ו"קדש" הוא כינוי לגבר העובד במקדש אלילי (כומר). פירוש זה מתאים לפסוקים בספר מלכים, שבהם ה"קדש" נזכר יחד עם סוגים אחרים של עבודת אלילים, ואין רמז לזנות (ראו [[ביאור:ה"קדש" בימי מלכי יהודה|הקדש בימי מלכי יהודה]] ). הפירוש יכול גם להתאים לפסוק : '''
 
::*הושע ד יד: {{צ|לא אפקוד על בנותיכם כי '''תזנינה''' , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' '''יזבחו''' , ועם לא יבין ילבט}} - הגברים עוזבים את נשותיהם ומבלים עם הכוהנות הזובחות לאלילים (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] ). '''
<ul><li>
::
הושע ד14: "{{צ| לא אפקוד על בנותיכם כי <span style="text-decoration:underline">תזנינה</span> , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם <span style="text-decoration:underline">הזנות</span> יפרדו, ועם <span style="text-decoration:underline">הקדשות</span> <span style="text-decoration:underline">יזבחו</span> , ועם לא יבין ילבט}} " - הגברים עוזבים את נשותיהם ומבלים עם הכוהנות הזובחות לאלילים (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] ).
 
אולם, לפי פירוש זה: '''
</li> </ul>
אולם, לפי פירוש זה:
 
[[ביאור:ה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים|Tnk1/ljon/qdj/grubrה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים]] <ul><li>
::*לא ברור מדוע יש צורך, בספר דברים, לאסור על כך בפירוש, לאחר שהתורה כבר אסרה כל צורה של עבודה-זרה.</li> <li>
::*מכיוון שעיקר האיסור הוא על עבודה זרה, היה צריך להדגיש שהכוונה לאדם שמוקדש לעבודה זרה, ולא סתם " <span style="font-weight: bold;"> '''קדש</span>''' ".</li> <li>
::*קשה להבין את משמעות המילה קדשה בפרשת יהודה ותמר.</li> </ul>
 
'''
ע"פ [[ביאור:ה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים|מאיר גרובר]] , קדֵש הוא כומר אלילי, וקדֵשה היא זונה שאינה קשורה דווקא למקדש; כך הוא מסביר גם את הפסוקים בספר מלכים (שבהם נזכר <span style="font-weight: bold;"> קדש</span> ) וגם את הפסוקים בפרשת יהודה ותמר (שבהם נזכרת <span style="font-weight: bold;"> קדשה</span> );
 
ע"פ [[ביאור:ה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים|מאיר גרובר]] , קדֵש הוא כומר אלילי, וקדֵשה היא זונה שאינה קשורה דווקא למקדש; כך הוא מסביר גם את הפסוקים בספר מלכים (שבהם נזכר '''קדש''' ) וגם את הפסוקים בפרשת יהודה ותמר (שבהם נזכרת '''קדשה''' ); '''
<ul><li>
אולם, קשה לקבל את ההנחה שיש שתי משמעויות כה שונות לשתי מילים כמעט זהות.
 
::*אולם, קשה לקבל את ההנחה שיש שתי משמעויות כה שונות לשתי מילים כמעט זהות. '''
</li> </ul>
::
 
'''
==3. זנות פולחנית==
בתרבויות אליליות שונות ישנם נשים וגברים שמספקים שירותי-מין למקדש, כדי למשוך אנשים למקדש, או כחלק מהפולחן הדתי.<span class="wikiwyg_section" id="wikiwyg_section_1"> <span class="wikiwyg_section" id="wikiwyg_section_3">
ישנן דעות שהפולחן היה נפוץ ביותר, ובמיוחד בעבודת אשרה ועשתורת. יש דעות אף שהייתה כהנת של עשתורת וכהן של בעל שקיימו ביחס יחסי מין כסימולציה לזיווג של האלים שלהם. גם בסיפור בנות מואב ובעל פעור (במדבר כה) יש המפרשים שיחסי המין היו פולחניים.</span> </span>
 
==3. זנות פולחנית '''==
מובן מאליו שאסור שתהיה זונה המקודשת לאל אחר, כי זה נכלל באיסורי עבודה זרה שנזכרו פעמים רבות בתורה; אבל היה אפשר לחשוב, שמותר לקיים בישראל זונה המקודשת לשם ה', כדי שתפתה אנשים לבוא לבית המקדש / תעזור להגדיל את תקציב המקדש, ולכן נאמר בפירוש:
בתרבויות אליליות שונות ישנם נשים וגברים שמספקים שירותי-מין למקדש, כדי למשוך אנשים למקדש, או כחלק מהפולחן הדתי.<span class="wikiwyg_section" id="wikiwyg_section_1">
ישנן דעות שהפולחן היה נפוץ ביותר, ובמיוחד בעבודת אשרה ועשתורת. יש דעות אף שהייתה כהנת של עשתורת וכהן של בעל שקיימו ביחס יחסי מין כסימולציה לזיווג של האלים שלהם. גם בסיפור בנות מואב ובעל פעור (במדבר כה) יש המפרשים שיחסי המין היו פולחניים.'''
 
מובן מאליו שאסור שתהיה זונה המקודשת לאל אחר, כי זה נכלל באיסורי עבודה זרה שנזכרו פעמים רבות בתורה; אבל היה אפשר לחשוב, שמותר לקיים בישראל זונה המקודשת לשם ה', כדי שתפתה אנשים לבוא לבית המקדש / תעזור להגדיל את תקציב המקדש, ולכן נאמר בפירוש: '''
<ul><li>
[[ביאור:דברים כג יח-19]] : "{{צ| לא תהיה <span style="text-decoration:underline">קדשה</span> מבנות ישראל, ולא יהיה <span style="text-decoration:underline">קדש</span> מבני ישראל. לא תביא אתנן <span style="text-decoration:underline">זונה</span> ומחיר כלב <span style="text-decoration:underline">בית ה' אלהיך</span> לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם}} ", כלומר: לא יהיו כאלו שיעסקו ביחסי מין פולחנים או בטקסים של "חתונה קדושה" בעם ישראל (גם לא לשם ה'), וכדי להרחיק עוד יותר את התועבה הזאת, נאסר אף לתרום את הכסף של זונה כלשהי (גם לא פולחנית), ו"כלב" כלשהו (= אדם שעוסק במשכב זכר), לבית המקדש. וכך ישנה הקבלה בין <span style="font-weight: bold;"> קדשה</span> ל <span style="font-weight: bold;"> זונה</span> ובין <span style="font-weight: bold;"> קדש</span> ל <span style="font-weight: bold;"> כלב</span> (ראו גם [[ביאור:אתנן זונה ומחיר כלב|אתנן זונה ומחיר כלב]] ).</li> </ul>
כך גם בפסוק:
 
::* {{צמ|לא תהיה '''קדשה''' מבנות ישראל, ולא יהיה '''קדש''' מבני ישראל. לא תביא אתנן '''זונה''' ומחיר כלב '''בית ה' אלהיך''' לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם|דברים כג יח}}, כלומר: לא יהיו כאלו שיעסקו ביחסי מין פולחנים או בטקסים של "חתונה קדושה" בעם ישראל (גם לא לשם ה'), וכדי להרחיק עוד יותר את התועבה הזאת, נאסר אף לתרום את הכסף של זונה כלשהי (גם לא פולחנית), ו"כלב" כלשהו (= אדם שעוסק במשכב זכר), לבית המקדש. וכך ישנה הקבלה בין '''קדשה''' ל '''זונה''' ובין '''קדש''' ל '''כלב''' (ראו גם [[ביאור:אתנן זונה ומחיר כלב|אתנן זונה ומחיר כלב]] ).
<ul><li>
הושע ד14: "{{צ| לא אפקוד על בנותיכם כי <span style="text-decoration:underline">תזנינה</span> , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם <span style="text-decoration:underline">הזנות</span> יפרדו, ועם <span style="text-decoration:underline">הקדשות</span> <span style="text-decoration:underline">יזבחו</span> , ועם לא יבין ילבט}} " - הנביא מאשים את הגברים על כך שהם שוכבים עם "{{צ| זונות}} " כאשר הם עוסקים בענייני חול, ועם "{{צ| קדשות}} " כאשר הם זובחים במקדש (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] ).
 
כך גם בפסוק: '''
</li> </ul>
לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים בספר מלכים, וברור מדוע בני יהודה החוטאים שמו <span style="font-weight: bold;"> בתי קדשים</span> דווקא <span style="font-weight: bold;"> בבית ה'</span> .
 
::*הושע ד יד: {{צ|לא אפקוד על בנותיכם כי '''תזנינה''' , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' '''יזבחו''' , ועם לא יבין ילבט}} - הנביא מאשים את הגברים על כך שהם שוכבים עם {{צ|זונות}} כאשר הם עוסקים בענייני חול, ועם {{צ|קדשות}} כאשר הם זובחים במקדש (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] ). '''
לפי פירוש זה, יש הבדל בין <span style="font-weight: bold;"> זונה</span> רגילה, שאנשים מתביישים להשתמש בשירותיה, לבין <span style="font-weight: bold;"> קדשה</span> , שהיא זונה מקודשת והיחסים עמה נחשבו ל"מצוה"; זה יכול להסביר את [[ביאור:מושגי זנות בפרשת יהודה ותמר|מושגי הזנות בפרשת יהודה ותמר]] ; וראו גם [[ביאור:זנות פולחנית בתוכחת עמוס|ואיש ואביו ילכו אל הנערה]] .
::
 
לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים בספר מלכים, וברור מדוע בני יהודה החוטאים שמו '''בתי קדשים''' דווקא '''בבית ה'''' .
<ul><li>
אמנם, [[ביאור:ה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים|מאיר גרובר]] טוען, שלא נמצאו ראיות למנהג הזנות הפולחנית באזור שלנו, ולכן לא מסתבר שהתורה תטרח לאסור אותו; אך ייתכן שמאז פרסום המאמר נמצאו ראיות חדשות.
 
לפי פירוש זה, יש הבדל בין '''זונה''' רגילה, שאנשים מתביישים להשתמש בשירותיה, לבין '''קדשה''' , שהיא זונה מקודשת והיחסים עמה נחשבו ל"מצוה"; זה יכול להסביר את [[ביאור:מושגי זנות בפרשת יהודה ותמר|מושגי הזנות בפרשת יהודה ותמר]] ; וראו גם [[ביאור:זנות פולחנית בתוכחת עמוס|ואיש ואביו ילכו אל הנערה]] . '''
</li> </ul> <div class="advanced">
 
::*אמנם, [[ביאור:ה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים|מאיר גרובר]] טוען, שלא נמצאו ראיות למנהג הזנות הפולחנית באזור שלנו, ולכן לא מסתבר שהתורה תטרח לאסור אותו; אך ייתכן שמאז פרסום המאמר נמצאו ראיות חדשות. '''
<div class="advanced">
 
==נספח - המשמעות המעשית של איסור קדשה ע"פ חז"ל==
 
כעת ננתח את המשמעות המעשית של המצוה, ע"פ פירוש חז"ל. '''
 
כולם מסכימים שהאיסור קשור לזנות, אבל יש הרבה [[ביאור:הלכות קידושין|דעות שונות בין הפוסקים לגבי ההגדרה המדוייקת של זנות זאת]] . במסגרת המאמר הזה, שמטרתו העיקרית היא לפרש את המושג "קדשה" בלשון המקרא, לא אתייחס בפירוט לכל הדעות, אלא רק נבחן את הדעות העיקריות וננסה למצוא את הדעה המתקבלת ביותר על הדעת. '''
 
1. קודם כל יש לציין את הדעה המקובלת בימינו, שלפיה "זנות" משמעה "מין תמורת כסף". לענ"ד, ע"פ ההלכה לא ייתכן שזה היסוד החשוב בהגדרת הזנות, משתי סיבות: '''
 
::*ע"פ ההלכה, אישה שמתחתנת ומתגרשת, או מתאלמנת, זכאית לתשלום (כתובה), וזה אינו הופך אותה, כמובן, לזונה.
<ul><li>
::*ע"פ ההלכה, מותר לאיש לשלם לאשתו כדי שתסכים לשכב איתו. זה אמנם לא מקובל, אבל אין בכך כל איסור של זנות. '''
ע"פ ההלכה, אישה שמתחתנת ומתגרשת, או מתאלמנת, זכאית לתשלום (כתובה), וזה אינו הופך אותה, כמובן, לזונה.</li> <li>
::
ע"פ ההלכה, מותר לאיש לשלם לאשתו כדי שתסכים לשכב איתו. זה אמנם לא מקובל, אבל אין בכך כל איסור של זנות.
 
2. דעה שניה המקובלת בימינו היא, ש"זנות" משמעה "מין ללא מערכת-יחסים רגשית". גם כאן, לא נראה לי שהרגש יכול להיות גורם רלבנטי, משתי סיבות: '''
</li> </ul>
2. דעה שניה המקובלת בימינו היא, ש"זנות" משמעה "מין ללא מערכת-יחסים רגשית". גם כאן, לא נראה לי שהרגש יכול להיות גורם רלבנטי, משתי סיבות:
 
::*הרגש אינו ניתן לבחינה בבית-דין; אילו הרגש היה הגורם העיקרי, כל זונה היתה יכולה להגיד שיש לה רגשות כלפי הלקוח, וכך לא היינו מוצאים זונה שלוקה בבית-דין.
<ul><li>
::*גם בין איש לאישה לא תמיד יש רגש, ובכל זאת לא מצאנו שאסור להם לקיים יחסים במצב כזה (אמנם חז"ל אמרו שבמקרה כזה הילדים עלולים להיות בעייתיים - "בני שנואה", "בני גרושת הלב", וכו'... אבל איסור זנות לא מצאנו). '''
הרגש אינו ניתן לבחינה בבית-דין; אילו הרגש היה הגורם העיקרי, כל זונה היתה יכולה להגיד שיש לה רגשות כלפי הלקוח, וכך לא היינו מוצאים זונה שלוקה בבית-דין.</li> <li>
::
גם בין איש לאישה לא תמיד יש רגש, ובכל זאת לא מצאנו שאסור להם לקיים יחסים במצב כזה (אמנם חז"ל אמרו שבמקרה כזה הילדים עלולים להיות בעייתיים - "בני שנואה", "בני גרושת הלב", וכו'... אבל איסור זנות לא מצאנו).
 
3. דעה שלישית היא, ש"זנות" משמעה "הצעת שירותי-מין לכל דורש". '''
</li> </ul>
3. דעה שלישית היא, ש"זנות" משמעה "הצעת שירותי-מין לכל דורש".
 
::*גם קריטריון זה הוא בעייתי, כי בסופו של דבר, כל זונה צריכה לבחור את הלקוחות, בד"כ בנושא זה הביקוש גדול מההיצע; כך שהיא לא ממש מציעה שירותים "לכל דורש".
<ul><li>
גם קריטריון זה הוא בעייתי, כי בסופו של דבר, כל זונה צריכה לבחור את הלקוחות, בד"כ בנושא זה הביקוש גדול מההיצע; כך שהיא לא ממש מציעה שירותים "לכל דורש".</li> </ul>
4. יש שהסיקו, מלשון הרמב"ם בהלכות אישות א ד, ש"זנות" משמעה "מין ללא נישואין פורמליים". לענ"ד, קשה להניח שזה הגורם העיקרי בהגדרה, כי:
 
4. יש שהסיקו, מלשון הרמב"ם בהלכות אישות א ד, ש"זנות" משמעה "מין ללא נישואין פורמליים". לענ"ד, קשה להניח שזה הגורם העיקרי בהגדרה, כי: '''
<ul><li>
טקס הנישואין המינימלי המותר, ע"פ התורה, הוא טקס מאד קל וקצר - כל מה שצריך כדי לקיים אותו הוא שני עדים וחפץ כלשהו (טבעת); קשה להניח שההבדל בין מצוה לבין "קדשה" תלוי בטקס כל-כך קצר; נראה שצריך למצוא הגדרה עקרונית יותר.</li> <li>
בתורה (שמות כב 15-16) נאמר, שמי שמפתה נערה בתולה לשכב איתו, צריך לשלם לה פיצויים ולקחתה לאישה; לא נאמר שהוא לוקה משום שעשה מעשה של זנות. מכאן, שלא כל יחסי מין מחוץ לנישואין נחשבים לזנות.</li> </ul>
5. נראה לי שהקריטריון העיקרי נזכר דווקא במקום אחר - בדברי חז"ל בקשר לכתובה, המובאים, למשל, ברמב"ם (
 
::*טקס הנישואין המינימלי המותר, ע"פ התורה, הוא טקס מאד קל וקצר - כל מה שצריך כדי לקיים אותו הוא שני עדים וחפץ כלשהו (טבעת); קשה להניח שההבדל בין מצוה לבין "קדשה" תלוי בטקס כל-כך קצר; נראה שצריך למצוא הגדרה עקרונית יותר.
[http://www.mechon-mamre.org/i/4110.htm הלכות אישות י] ): "{{צ|class=mfrj|
::*בתורה (שמות כב טו-טז) נאמר, שמי שמפתה נערה בתולה לשכב איתו, צריך לשלם לה פיצויים ולקחתה לאישה; לא נאמר שהוא לוקה משום שעשה מעשה של זנות. מכאן, שלא כל יחסי מין מחוץ לנישואין נחשבים לזנות.
וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואחר כך יהיה מותר באשתו... וחכמים הם שתיקנו כתובה לאישה, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה.... אין פוחתין לבתולה ממאתיים, ולבעולה ממאה; וכל הפוחת, בעילתו בעילת זנות}} ". מכאן, שההגדרה של "זנות" על פי חז"ל היא "קיום יחסי-מין, כאשר האישה קלה בעיניו להוציאה", או "מין במסגרת קשר שאפשר לנתק אותו בקלות". זה דומה לקריטריון של "רגש" שהזכרנו קודם, אלא שכאן אפשר לקבוע מנגנונים אובייקטיביים שמוודאים שהאישה לא תהיה "קלה בעיניו להוציאה": קודם כל, עצם התהליך של כתיבת גט - "ספר כריתות" - הוא תהליך שרוב האנשים לא בקיאים בו (בפרט לא בזמן התנ"ך, כשרק מעטים ידעו בכלל לכתוב); מעבר לכך יש תקנת הכתובה שתיקנו חז"ל "כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה".
 
5. נראה לי שהקריטריון העיקרי נזכר דווקא במקום אחר - בדברי חז"ל בקשר לכתובה, המובאים, למשל, ברמב"ם ( '''
ראו גם:
 
[http://www.mechon-mamre.org/i/4110.htm הלכות אישות י] ): " {{צפ|וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואחר כך יהיה מותר באשתו... וחכמים הם שתיקנו כתובה לאישה, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה.... אין פוחתין לבתולה ממאתיים, ולבעולה ממאה; וכל הפוחת, בעילתו בעילת זנות}} ". מכאן, שההגדרה של "זנות" על פי חז"ל היא "קיום יחסי-מין, כאשר האישה קלה בעיניו להוציאה", או "מין במסגרת קשר שאפשר לנתק אותו בקלות". זה דומה לקריטריון של "רגש" שהזכרנו קודם, אלא שכאן אפשר לקבוע מנגנונים אובייקטיביים שמוודאים שהאישה לא תהיה "קלה בעיניו להוציאה": קודם כל, עצם התהליך של כתיבת גט - "ספר כריתות" - הוא תהליך שרוב האנשים לא בקיאים בו (בפרט לא בזמן התנ"ך, כשרק מעטים ידעו בכלל לכתוב); מעבר לכך יש תקנת הכתובה שתיקנו חז"ל "כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה".  '''
<ul><li>
 
[[ביאור:זנות = יחסי מין זולים, במסגרת קשר שניתן לזנוח בקלות|משמעות השורש זנה]] .</li> <li>
ראו גם: '''
[[ביאור:התנגדותה של התורה להפקרות מינית|מצוות נוספות הקשורות לאיסור זנות]] </li> </ul>
 
::* [[ביאור:זנות = יחסי מין זולים, במסגרת קשר שניתן לזנוח בקלות|משמעות השורש זנה]] .
::* [[ביאור:התנגדותה של התורה להפקרות מינית|מצוות נוספות הקשורות לאיסור זנות]]
 
</div>
  '''
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qdja.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-02-06 13:51:47.
<noinclude>
==תגובות==
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:קדש/ה %3D איש/ה המחלל/ת את קדושת גופו/ה ע"י יחסי מין במסגרת קשר ארעי|ביאור:קדש/ה - איש/ה המחלל/ת את קדושת גופו/ה ע"י יחסי מין במסגרת קשר ארעי}}}}
מאת: רמי ניר
 
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|קדשה]]
דברים כג18-19: " לא תהיה קדשה מבנות ישראל, ולא יהיה קדש מבני ישראל. לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם "...
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qdja.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/qdja}}
כלומר...יהיו...רק לא מבנות ישראל...ו/או מבני ישראל...יהיו...
 
כי...לא תחדל מן הארץ...זונה ממין נקבה...קדשה...
 
כך...לא יחדל מן הארץ...זונה ממין זכר...קדש...
 
***
 
גם לפני ירידת אברם למצרים...במעיין..."עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ"...(בראשית יד' 7)...היו נערכים פסטיבלים ואורגיות שאירגנו המצרים...ולכן כבר אז המקום נקרא "קָדֵשׁ"...גם בשפה מצרית עתיקה...
 
----
 
בשירה האוגריתית מעונו של הבעל נקרא קודש. ומעניין שבמקור באוגריתית כתוב '''קדש'''. ובעצם כל השורה באוגריתית נהגת כמו בעברית "בקדש בער נחלתי".
 
:"בואי נא, ואנכי אספרהו / בתוך מערתי אל צפון
:'''בקודש''' בהר נחלתי / בנועם בגבעת גבורה."
(בתרגומו של קאסוטו, "האלה ענת" עמ' 67, לוח אב"ה בקטלוג של קאסוטו).
 
כוסו של בעל, אחד מסממני שלטונו, נקראת "כוס קודש"
:"כלי רב ועצום למראה / ספל גיבורי שמים
:כוס קודש תראה הגבירה/ גביע תחזהו אשרה"
(בתרגומו של קאסוטו, "האלה ענת" עמ' 63, תחילת לוח אב"ה בקטלוג של קאסוטו).
 
--[[משתמש:Effib|Effib]] 13:24, 19 ביולי 2007 (UTC)
 
==תגובות==
<ul><li> </li> </ul>
 
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qdja.html}}
[[קטגוריה:קְדֵשָה|קדשה]]
[[קטגוריה:קָדֵש|קדשה]]
[[קטגוריה:קדש|קדשה]]
[[קטגוריה:אלילות|קדשה]]
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|קדשה]]
[[קטגוריה:פיתוי ואונס|קדשה]]
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/qdja}}
</noinclude>