ויקיטקסט

ביאור:שם = כינוי: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
{{מאמר הגדרה}}
 
<span lang="he">
[מתוך [[Tnk1/messages/1497_0|תגובה ב"כפית של נחת", שבט-אדר ה'תשס"ג]] ]</span> '''
 
מקובל לומר ששמו של האדם מבטא את מהותו. אבל למעשה, שמו של האדם הוא קודם-כל אמצעי תקשורת בין האדם לבין סביבתו, ולכן הוא מבטא יותר את היחסים ביניהם</span> <span– lang="he">בין האדם לבין מי שנותן לו את השם או משתמש בו.▼
<span lang="he">
▲מקובל לומר ששמו של האדם מבטא את מהותו. אבל למעשה, שמו של האדם הוא קודם-כל אמצעי תקשורת בין האדם לבין סביבתו, ולכן הוא מבטא יותר את היחסים ביניהם</span> <span lang="he">
–</span> <span lang="he">
בין האדם לבין מי שנותן לו את השם או משתמש בו.</span>
 
כלומר, הוא לא מבטא את המהות האובייקטיבית של האדם, אלא את התפקיד הסובייקטיבי שלו בעולמו של מי שנתן לו את השם.</span> ▼
<span lang="he">
▲כלומר, הוא לא מבטא את המהות האובייקטיבית של האדם, אלא את התפקיד הסובייקטיבי שלו בעולמו של מי שנתן לו את השם.</span>
 
הנה כמה דוגמאות:</span> ▼
<span lang="he">
▲הנה כמה דוגמאות:</span>
 
::*<span lang="he">
::ה' אמר (בראשית ב'): " {{צ|לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו}} ''' ", ומייד הביא אל האדם את כל החיות כדי שיקרא להן בשמות. אם הכוונה היא שהאדם ייתן להן שמות לפי מהותן הביולוגית – לא ברור מה הקשר בין נתינת השמות לבין העובדה שהאדם בודד. אבל לפי שיטתי זה ברור: המטרה היא לראות מהו יחסו הסובייקטיבי של האדם אל החיות, והאם יש חיה שהאדם מרגיש שהיא מתאימה להיות בת-זוגו. ואכן, לאחר שהאדם מצא את בת-זוגו, הוא ביטא את שמחתו בשם: "</span> {{צ|זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי, לזאת ייקרא '''אישה'''}} {{צ|תוכן=כי}} {{צ|מ '''איש'''}} {{צ|לוקחה זאת}} <span dirlang="ltrhe">▼
::ה' אמר (בראשית ב'): " {{צ|תוכן=לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו}} </span> <span lang="he">
::". ולאחר פרשת גן-עדן, כשהיחסים ביניהם השתנו והם כבר לא היו שווים זה לזה, השינוי ביחסים התבטא גם בשינוי שם – מ"אישה" ל{{צ|תוכן=חווה}} (בראשית ג', כ). (</span>''' [[ביאור:ה' בודק את יחסו הנפשי של האדם אל החיות|פירוט]] <span lang="he">)▼
▲::", ומייד הביא אל האדם את כל החיות כדי שיקרא להן בשמות. אם הכוונה היא שהאדם ייתן להן שמות לפי מהותן הביולוגית – לא ברור מה הקשר בין נתינת השמות לבין העובדה שהאדם בודד. אבל לפי שיטתי זה ברור: המטרה היא לראות מהו יחסו הסובייקטיבי של האדם אל החיות, והאם יש חיה שהאדם מרגיש שהיא מתאימה להיות בת-זוגו. ואכן, לאחר שהאדם מצא את בת-זוגו, הוא ביטא את שמחתו בשם: "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::*רחל ולאה נתנו שמות לילדיהם – לא על-פי מהותם האובייקטיבית, אלא על-פי תפקידם של הילדים בעולמן של האמהות. למשל (בראשית כ"ט, לד): {{צ|ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר 'עתה הפעם '''יילווה''' אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים'; על כן קרא שמו '''לוי'''}} – לאה מקווה, שבזכות הבן השלישי שלה בעלה יילווה אליה, ולכן קוראת לו "לוי". או (בראשית ל', ח): {{צ|ותאמר רחל: ''''נפתולי''' אלוהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי'; ותקרא שמו '''נפתלי'''}}: הילד ממלא תפקיד במאבק הנפתל שבין רחל לאחותה, ולכן היא קוראת לו "נפתלי". והדוגמה הטובה ביותר היא (בראשית ל"ה, יח): הילד שאמו רחל קראה לו {{צ|בן אוני}} (מלשון אנינות וצער, כי הלידה היתה כואבת עד מוות), ואביו יעקב קרא לו {{צ|בנימין}} (בן ימים, כי הוא נולד כשאביו היה בא בימים).
::זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי, לזאת ייקרא <span style="text-decoration:underline">אישה</span> </span> }} {{צ|תוכן=<span lang="he">
::*גם לגבי נבל הכרמלי אפשר לפרש כך – אשתו ונעריו קראו לו "</span>{{צ|נבל}} כי {{צ|תוכן=<spanנבלה עמו}} – שוב, השם מבטא את יחסה של הסביבה אל dir="ltr">האדם.▼
::כי</span> }} {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::*נחזור לנושא שהתחלנו ממנו – יעקב ועשו (בראשית כ"ה, כה): ההורים קראו לבן שיצא ראשון {{צ|עשו}}, כלומר – הוא כבר "עשוי", גמור, מוכן, מושלם. הוא הבן העיקרי. ולבן שיצא שני קראו {{צ|יעקב}}, כלומר – כל תפקידו הוא רק ללכת בעקבות אחיו, לעקוב אחריו. הוא הבן המשני. אבל ה' שינה את שמו של יעקב וקרא לו {{צ|ישראל}}, {{צ|כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל}}, כלומר, בעיני אתה השר, אתה הבן העיקרי. השם מבטא את היחס של נותן השם אל בעל השם.
::מ <span style="text-decoration:underline">איש</span> </span> }} {{צ|תוכן=<span lang="he">
::לוקחה זאת</span> }} <span lang="he">
▲::". ולאחר פרשת גן-עדן, כשהיחסים ביניהם השתנו והם כבר לא היו שווים זה לזה, השינוי ביחסים התבטא גם בשינוי שם – מ"אישה" ל{{צ|תוכן=חווה}} (בראשית ג', כ). (</span> [[ביאור:ה' בודק את יחסו הנפשי של האדם אל החיות|פירוט]] <span lang="he">
::)</span>
::*<span lang="he">
::עיקרון זה יכול להסביר גם את השיחה בין משה לבין ה', [[ביאור:מה שמו?|לגבי השם שבו ה' מתכוון להתגלות אל בני ישראל]] .</span> ''' ▼
::רחל ולאה נתנו שמות לילדיהם – לא על-פי מהותם האובייקטיבית, אלא על-פי תפקידם של הילדים בעולמן של האמהות. למשל (בראשית כ"ט, לד): "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר 'עתה הפעם <span style="text-decoration:underline">יילווה</span> אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים'; על כן קרא שמו <span style="text-decoration:underline">לוי</span> </span> }} <span lang="he">
::" – לאה מקווה, שבזכות הבן השלישי שלה בעלה יילווה אליה, ולכן קוראת לו "לוי". או (בראשית ל', ח): "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::ותאמר רחל: <span style="text-decoration:underline">'נפתולי</span> אלוהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי'; ותקרא שמו <span style="text-decoration:underline">נפתלי</span> </span> }} <span lang="he">
::": הילד ממלא תפקיד במאבק הנפתל שבין רחל לאחותה, ולכן היא קוראת לו "נפתלי". והדוגמה הטובה ביותר היא (בראשית ל"ה, יח): הילד שאמו רחל קראה לו "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::בן אוני</span> }} <span lang="he">
::" (מלשון אנינות וצער, כי הלידה היתה כואבת עד מוות), ואביו יעקב קרא לו "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::בנימין</span> }} <span lang="he">
::" (בן ימים, כי הוא נולד כשאביו היה בא בימים).</span>
::*<span lang="he">
▲::גם לגבי נבל הכרמלי אפשר לפרש כך – אשתו ונעריו קראו לו "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::נבל</span> }} <span lang="he">
::" כי "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::נבלה עמו</span> }} <span lang="he">
::"</span> <span lang="he">
::–</span> <span lang="he">
::שוב, השם מבטא את יחסה של הסביבה אל האדם.</span>
::*<span lang="he">
::נחזור לנושא שהתחלנו ממנו – יעקב ועשו (בראשית כ"ה, כה): ההורים קראו לבן שיצא ראשון "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::עשו</span> }} <span lang="he">
::", כלומר – הוא כבר "עשוי", גמור, מוכן, מושלם. הוא הבן העיקרי. ולבן שיצא שני קראו "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::יעקב</span> }} <span lang="he">
::", כלומר – כל תפקידו הוא רק ללכת בעקבות אחיו, לעקוב אחריו. הוא הבן המשני. אבל ה' שינה את שמו של יעקב וקרא לו "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::ישראל</span> }} <span lang="he">
::", "</span> {{צ|תוכן=<span dir="ltr">
::כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל</span> }} <span lang="he">
::", כלומר, בעיני אתה השר, אתה הבן העיקרי. השם מבטא את היחס של נותן השם אל בעל השם.</span>
::*<span lang="he">
▲::עיקרון זה יכול להסביר גם את השיחה בין משה לבין ה', [[ביאור:מה שמו?|לגבי השם שבו ה' מתכוון להתגלות אל בני ישראל]] .</span>
 
  לסיכום, גם שמו של האדם אינו מבטא גזירה קדומה שקובעת אם האדם יהיה טוב או רע, אלא רק אופן שבו מתייחסים אליו אנשים מסוימים.   שמו של האדם יכול להשתנות, בהתאם ליחסיו עם אנשים שונים, מעשיו המשתנים, ותפקידו המשתנה של האדם במהלך חייו.</span> ▼
<span lang="he"> </span> <span lang="he">
▲לסיכום, גם שמו של האדם אינו מבטא גזירה קדומה שקובעת אם האדם יהיה טוב או רע, אלא רק אופן שבו מתייחסים אליו אנשים מסוימים.   שמו של האדם יכול להשתנות, בהתאם ליחסיו עם אנשים שונים, מעשיו המשתנים, ותפקידו המשתנה של האדם במהלך חייו.</span>
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/jm.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-08-30 17:07:18.
<noinclude>
==תגובות==
 
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|שם = כינוי]]
[[קטגוריה:משמעויות של שמות|שם = כינוי]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/jm.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/jm}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:שם_%3D_כינוי"