פתיחת התפריט הראשי

שינויים

בוט טוען עדכון
 
 
{{מאמר כלל}}
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/biqort_mxmaot.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-12-16 10:46:08.
<noinclude>
== תגובות ==
'''
 
מאת: אראל '''
 
כמו מומחים רבים ליחסים בין-אישיים, גם ספר משלי מציע לאנשים שרוצים למתוח ביקורת {{צמ|תוכן=נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אוזן שומעת|מקור=משלי כה יב}}. '''
 
ע"פ מלבי"ם, {{צ|תוכן=נזם}} הוא תכשיט ששמים בתנוך האוזן (או באף), ו {{צ|תוכן=חלי}} הוא תכשיט ששמים מסביב לאוזן;
 
וכמו {{צ|תוכן=נזם זהב וחלי כתם על אוזן}} , כך גם {{צ|תוכן=מוכיח חכם על אוזן שומעת}} ; גם המוכיח [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|''החכם''= המתמחה בדיבור ובשמיעה]] יודע "לקשט" את השומע בדבריו, ולהציג את דברי התוכחה שלו בצורה שמחמיאה לשומע ומשפרת את ההערכה העצמית שלו. '''
 
הביטוי "נזם זהב" נזכר בפסוק נוסף {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''נזם זהב</span>''' באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם|מקור=משלי יא כב}}; שם "נזם זהב" הוא משל ליופי, וגם בפסוק שלנו "נזם זהב" הוא משל ליופי - המוכיח החכם גורם לשומע להרגיש שהוא יפה, ושאם יקבל את התוכחה הוא יהיה יפה עוד יותר. '''
 
'''
==נספח - פירוש אחר '''==
 
ע"פ [[ביאור:Mfrjim/mcwdt_dwyd/mefarsheytanach028-25|מצודת דוד]] ו [[Mfrjim/rlbg/mefarsheytanach028-25|רלב"ג]] , הפסוק בא ללמד שצריך להוכיח רק אדם שמוכן לשמוע - רק כשהצד השני שומע, התוכחה ממלאת את תפקידה : " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=הנה כמו {{צ|תוכן=נזם זהב}} שיאות להשלים קשוט מי שיש לו {{צ|תוכן=חלי}} זהב עד שלא יאות זה בלא זה, כן {{צ|תוכן=התוכחה}} הישרה כשתוכיח {{צ|תוכן=לאזן שומעת,}} כי התוכחה ההיא תשלים קשוט השומע למוסר, ובזולת האזן השומעת לא יאות התוכחת ולא יועיל, כאמרו {{צ|תוכן=אל תוכח לץ פן ישנאך}} }} ". '''
 
לפי זה, המשל בפסוק שלנו הוא הפוך מהמשל בפסוק {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''נזם זהב</span>''' באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם|מקור=משלי יא כב}}: שם מדובר על נזם זהב שאינו מתאים למקום שבו הוא נמצא (אף חזיר), וכאן מדובר על נזם זהב שמתאים למקומו (חלי כתם). '''
 
</div>
'''
 
==תגובות==
'''
::מאת: אראל '''
:: [[משלי כד 24-26 כד]]: " {{צ|תוכן=אמר לרשׁעלרשע 'צדיק אתה' - יקבהו עמים, יזעמוהו לאמים.}} {{צ|ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת- טוב. שפתים ישק משיב דברים נכחים}} ":
::
::תגובה ל: [[ביאור:לא להתחנף לרשעים|לא להתחנף לרשעים]] שנכתבה ב15:04:58  06.12.2004
::
::מי {{צ|תוכן=שאומר לרשע שהוא צדיק}} , מעודד את הרשעים ומחזק את כוחם בעולם, ובכך גורם נזק ממשי לעולם (ע"עראו [[ביאור:ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים|נזקי ממשלת הרשעים]] ), {{צ|תוכן=והעמים יקללו אותו}} .
::משלי כד 24-26: {{צ|תוכן=אמר לרשׁע 'צדיק אתה' - יקבהו עמים, יזעמוהו לאמים. ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת-טוב. שפתים ישק משיב דברים נכחים}}:
::
::האם בכל-זאת יש הצדקה, לפעמים, להגיד לרשע שהוא צדיק? התשובה לשאלה זו תלויה בפירוש המילים {{צ|תוכן=ולמוכיחים ינעם}}:
::
::
::מי {{צ|תוכן=שאומר לרשע שהוא צדיק}} , מעודד את הרשעים ומחזק את כוחם בעולם, ובכך גורם נזק ממשי לעולם (ע"ע [[ביאור:ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים|נזקי ממשלת הרשעים]] ), {{צ|תוכן=והעמים יקללו אותו}} .
::
::::*לפי פירוש אחד - {{צ|תוכן=מי שמוכיח}} את הרשעים ומציג בפניהם את המעשים הרעים שהם עושים, יזכה לחיים {{צ|תוכן=נעימים}} , כי כל העמים {{צ|תוכן=יברכו}} אותו על התועלת הרבה שהוא מביא לעולם בכך שהוא נלחם ברשע. וכל {{צ|תוכן=השפתיים}} ירצו {{צ|תוכן=לנשק}} אותו על כך שהוא {{צ|תוכן=עונה}} לרשעים {{צ|תוכן=תשובות}} אמיתיות בצורה ברורה {{צ|תוכן=וגלויה לעין}} .
::האם בכל-זאת יש הצדקה, לפעמים, להגיד לרשע שהוא צדיק? התשובה לשאלה זו תלויה בפירוש המילים {{צ|תוכן=ולמוכיחים ינעם}}:
::::*לפי פירוש שני (של מצודת דוד ועוד) - למי שמוכיח את הרשעים, יהיה נעים ומועיל להגיד לרשעים שהם "צדיקים", [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|כי כך הם יקשיבו לו יותר]] , ואז הרשעים יחשקו את שפתיהם ולא יתנגדו לתוכחות: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם: 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו... ועל המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו}} ". {{צ|תוכן=שפתיים יישק משיב דברים נכוחים}}: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם}} ".
::
::
::
::::*לפי פירוש אחד - {{צ|תוכן=מי שמוכיח}} את הרשעים ומציג בפניהם את המעשים הרעים שהם עושים, יזכה לחיים {{צ|תוכן=נעימים}} , כי כל העמים {{צ|תוכן=יברכו}} אותו על התועלת הרבה שהוא מביא לעולם בכך שהוא נלחם ברשע. וכל {{צ|תוכן=השפתיים}} ירצו {{צ|תוכן=לנשק}} אותו על כך שהוא {{צ|תוכן=עונה}} לרשעים {{צ|תוכן=תשובות}} אמיתיות בצורה ברורה {{צ|תוכן=וגלויה לעין}} .
::::*לפי פירוש שני (של מצודת דוד ועוד) - למי שמוכיח את הרשעים, יהיה נעים ומועיל להגיד לרשעים שהם "צדיקים", [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|כי כך הם יקשיבו לו יותר]] , ואז הרשעים יחשקו את שפתיהם ולא יתנגדו לתוכחות: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם: 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו... ועל המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו}}. {{צ|תוכן=שפתיים יישק משיב דברים נכוחים}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם}}.
 
::
::
::
 
==תגובות==
'''
::::מאת: אראל '''
'''
::::אבל אותם אנשים לא יגידו מילה אחת טובה - אצלם כל אירוע הוא הזדמנות למתוח ביקורת.
::::אדם מסוג זה נקרא, בספר משלי, " <span style="font-weight: bold;"> '''איש תוכחות</span>''' " - איש שכל מהותו היא תוכחה וביקורת:
::::
::::משלי כט 1א: {{צ|תוכן=איש תוכחות מקשה עורף - פתע יישבר ואין מרפא}}.
::::
:::: <span style="font-weight: bold;"> '''איש</span>''' שכל דבריו הם <span style="font-weight: bold;"> '''תוכחות</span>''' - איש שיודע רק להוכיח ולמתוח ביקורת על אחרים - <span style="font-weight: bold;"> '''מקשה</span>''' את <span style="font-weight: bold;"> '''עורפם</span>''' של השומעים, גורם לשומעים להתעלם מדברי הביקורת שלו ואולי אף מדברי ביקורת בכלל, כי הם רואים שלביקורת שלו אין סוף - לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה בזה משהו רע, ולכן אין טעם להתאמץ ולשפר (רוב האנשים מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק במידה מתונה - [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|כדי שהביקורת תועיל, צריך לשלב בה גם מחמאות]] ).
::::
::::מעבר לנזק שהוא גורם לשומעים, <span style="font-weight: bold;"> '''איש תוכחות</span>''' גורם נזק גם לעצמו: מכיוון שהוא רואה בכל אירוע את הצד השלילי, הרגשות השליליים מצטברים בליבו, אין לו שמחת חיים, והוא יכול פתאום להישבר וליפול לדיכאון שממנו לא יוכל לצאת - <span style="font-weight: bold;"> '''פתע יישבר ואין מרפא</span>''' . '''
<div class="advanced">
::::
==פירושים נוספים '''==
 
::::1. מקובל לפרש: " <span style="font-weight: bold;"> '''איש תוכחות</span>''' " = "איש שמוכיחים אותו" או "איש שצריך שיוכיחו אותו" (מצודת דוד); " <span style="font-weight: bold;"> '''איש תוכחות מקשה עורף</span>''' " = "איש שמוכיחים אותו והוא מקשה את עורפו ואינו משנה את התנהגותו". ועונשו יהיה, שיבוא עליו אסון פתאומי, והוא לא יוכל להירפא ממנו (וכדברי [[ביאור:Mfrjim/rlbg/mefarsheytanach028-29|רלב"ג]] : " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=מדה כנגד מדה - הוא לא רצה לרפא וכל מה שהוכה עוד הוסיף סרה, ולזה יבא לו רע לא יוכל להרפא ממנו}} "). '''
::::
::::
::::::
 
::::2. יש מפרשים, שהנושא של הפסוק הוא " <span style="font-weight: bold;"> '''איש</span>''' ", והנשוא הוא " <span style="font-weight: bold;"> '''תוכחות מקשה עורף</span>''' ", כלומר, הפסוק מדבר על כל איש שמקשה עורפו לתוכחות. '''
::::
::::
::::::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לטעמים ולמשקל של הפסוק.
 
3. ומלבי"ם פירש: <span style="font-weight: bold;"> '''איש תוכחות</span>''' = איש שמתווכח עם המוכיחים וסותר את ראיותיהם; <span style="font-weight: bold;"> '''מקשה עורף</span>''' = מקשה את עורפו לייסורים ואינו נכנע. '''
::::</div>
:::: '''
::::
::::
 
==תגובות==
'''
::::::מאת: אראל (הגהה: יעל) '''
::::::יש אנשים שבוחרים לעצמם חברים רעים, מתוך אשליה ש"אני אצליח להחזיר אותם למוטב". החכמה מתייחסת לאשליה זו [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?|במשלי פרק ט]] , שבו החכמה פונהקוראת אללנערי-רחוב לבוא לבית הספר שבנתה (ראו [[ביאור:פתישמות =עצם אדםשמתחילים שמשתכנעבאות בקלות רבה מדימj-09|פתיים = אנשים שמתפתיםמבנה בקלותהפרק]] , וגם אל [[ביאור:חסר לב = שאינו מסוגל לחשובTnk1/kma/qjrim1/qriot|חסרי-לבהחכמה = אנשים שאינם חושביםקוראת]] ,); ומנסה לשכנע אותם להתרחק מחברים רעים (טפסוקים 6-9)10: '''
:::::: '''
:::::::: {{צ|תוכן=עזבו פתיים וחיו; ואשרו בדרך בינה -}} עזבו, פתיים, את חבריכם הלצים, וצעדו בדרך של אנשים נבונים, כי -
:::::::: {{צ|עזבו פתיים וחיו; ואשרו בדרך בינה - }} ''' עזבו''' את חבריכם '''הפתיים''' , שאינם רוצים לבוא ללמוד, ולכו בדרך שתקדם אתכם '''בחיים''' - דרך של לימוד '''ובינה''' ; '''
::::::::
:::::::: {{צ|תוכן=יוסר לץ - לוקח לו קלון; ומוכיח לרשע מומו}} {{צ|תוכן=}} - מי שמטיף {{צ|תוכן=מוסר}} [[ביאור:לץ = אדם רע שלועג לטוב|ללץ]] - זוכה ממנו {{צ|תוכן=לקלונות}} ועלבונות; מי {{צ|תוכן=שמוכיח}} את הלץ - נחשב בעיניו {{צ|תוכן=לרשע}} , ובכך גורם לעצמו {{צ|תוכן=מום}} ונזק; לא כדאי לכם להיות בחברתם של לצים - אי אפשר להתווכח איתם  (ראו [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|לצים וביקורת]] ).
::::::::
:::::::: {{צ|תוכן=יוסר לץ - לוקח לו קלון; ומוכיח - לרשע מומו}} {{צ|תוכן=}} - עזבו את חבריכם הלצים, כי מי שמטיף {{צ|תוכן='''מוסר}}''' '''ללץ''' ( [[ביאור:לץ = אדם רע שלועג לטוב|ללץ=אדם הלועג לחכמה]] -) זוכה ממנו {{צ|תוכן=לקלונות}} ועלבונות; מי {{צ|תוכן='''שמוכיח}}''' את הלץ - נחשב בעיניו {{צ|תוכן='''לרשע}}''' , ובכך גורם לעצמו {{צ|תוכן='''מום}}''' ונזק; לא כדאי לכם להיות בחברתם של לצים - אי אפשר להתווכח איתם  (ראו [[ביאור:שמות עצם שמתחילים באות מj-09-07|פירושים שונים לפסוק]] , [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|פסוקים נוספים על לצים וביקורת]] ).
:::::::: {{צ|תוכן=אל תוכח לץ, פן ישנאך; הוכח לחכם, ויאהבך}} - אל תנסו {{צ|תוכן=להתווכח}} עם {{צ|תוכן=לצים}} ולהחזיר אותם למוטב, כי הם רק {{צ|תוכן=ישנאו}} אתכם על כך; לדבר עם [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד| {{צ|תוכן=חכמים}} ]] זה הרבה יותר נעים, אתם יכולים {{צ|תוכן=להתווכח}} איתם והם {{צ|תוכן=יאהבו}} אתכם.
::::::::
:::::::: {{צ|אל תוכח לץ, פן ישנאך; הוכח לחכם, ויאהבך}} - '''אל''' תנסו '''להתווכח''' עם '''לצים''' ולהחזיר אותם למוטב, כי הם רק '''ישנאו''' אתכם על כך; עדיף שתבואו לבית החכמה, שם תוכלו לדבר עם '''חכמים''' ואף '''להוכיח''' אותם, והם יקשיבו לכם '''ויאהבו''' אתכם (ראו [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|מותר לפתי להוכיח את החכם]] ) '''
:::::::: {{צ|תוכן=תן לחכם, ויחכם עוד; הודע לצדיק, ויוסף לקח}} - עדיף שתהיו בחברתם של {{צ|תוכן=החכמים}} {{צ|תוכן=והצדיקים}} , איתם תוכלו לדבר בנחת, והם ירצו לשמוע {{צ|תוכן=עוד}} ועוד.
::::::::
::::::::
 
:::::::: {{צ|תוכן=תן לחכם, ויחכם עוד; הודע לצדיק, ויוסף לקח}} - עדיףכדאי שתהיולכם להיות בחברתם של {{צ|תוכן='''החכמים}} {{צ|תוכן=והצדיקים}} ,''' איתם תוכלו לדבר בנחת, והם ירצו לשמוע {{צ|תוכן='''עוד}} ועוד.'''
:::::: '''
::::::::
:::::::: {{צ|תחילת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה}} : תנאי מקדים לחכמה ובינה הוא יראת ה' ואהבת ה' (ראו [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמדa_bina_yraa_wahva|חכמה, בינה, יראה ואהבה]] ), וללצים ולרשעים אין תכונות אלו, ולכן אינם יכולים ללמוד חכמה {{קטן|(דעת מקרא)|}} .
<div class="advanced">
::::::
==פירושים נוספים==
==פירוש אחר==
1. פירשנו למעלה, שכל הפסוקים 6-10 הם דבריה של החכמה אל נערים המסתובבים בחבורות רחוב, במטרה להוציא אותם מהחבורה.
::::::2. אולם, רוב המפרשים פירשו, שרק פסוק ו הוא דבריה של החכמה אל הנערים: '''
::::::
::::::
:::::::: {{צ|תוכן=עזבו פתיים וחיו; ואשרו בדרך בינה - }}   '''עזבו, פתיים,''' את חבריכםדרך '''הפתיות''' '''וחיו''' הלצים, '''וצעדו בדרך''' שלאל אנשיםבית נבוניםהספר, כישם -תלמדו '''בינה''' ; '''
::::::::
::::::::
 
לפי פירושים אלה, הפסוקים 7-9 הם דבריה של החכמה אל הקוראים, שבו החכמה מסבירה מדוע היא פונה דווקא אל הפתיים ואל חסרי-הלב, ולא אל הלצים והרשעים: '''
::::::פירוש שראיתי בספר "איש לרעהו" בשם השל"ה: {{צ|תוכן=אל תוכח}} אדם בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא {{צ|תוכן=לץ}} , כי ביקורת גלויה כזאת עלולה לגרום לו {{צ|תוכן=לשנוא אותך}} . עדיף שתוכיח אותו בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא {{צ|תוכן=חכם}} (בכך שתיתן לו מחמאות לפני דברי הביקורת), כי אז הוא {{צ|תוכן=יאהב אותך}} וישמח על המחמאות שנתת לו ואולי אפילו יקבל את הביקורת. '''
::::::
:::::::: {{צ|יוסר לץ - לוקח לו קלון; ומוכיח לרשע מומו}} {{צ|}} - אני לא פונה אל הלצים, כי אין טעם, מי '''שמייסר''' את '''הלץ''' גורם לכך שהלץ '''מקלה''' ומבזה אותו, ומי '''שמוכיח''' את '''הרשע''' גורם לכך שהרשע מקלל אותו ומטיל בו '''מום''' בדיבורו, או גרוע יותר - מטיל בו '''מום''' פיסי ע"י מכות... (ראו [[ביאור:שמות עצם שמתחילים באות מj-09-07|פירושים שונים לפסוק]] ) '''
::::::::
::::::::
:::::::: {{צ|אל תוכח לץ, פן ישנאך; הוכח לחכם, ויאהבך}} - אני לא פונה אל '''הלצים''' כי הדבר רק יגרום להם '''לשנוא''' את החכמה; אבל אני כן פונה '''לחכמים''' : " {{צפ|ועל פי זה יאמר, שנערות החכמה, אשר נשלחו להזמין את הפתי ואת החסר לב לסעודת החכמה, הם יקראו גם אל החכמים להיות מקרואי המשתה, והגם שהחכמים כבר קיבלו חוקי החכמה ויודעים אותם, בכל-זאת -}} " {{קטן|(מלבי"ם)|}}
::::::::
:::::::: {{צ|תן לחכם, ויחכם עוד; הודע לצדיק, ויוסף לקח}} - גם את החכמים והצדיקים כדאי להזמין לבית הספר, כך שיהיו יותר חכמים ויותר צדיקים. '''
::::::::
::::::::
:::::::: {{צ|תחילת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה}} : כפי שהסברנו קודם, תנאי מקדים לחכמה ובינה הוא יראת ה' ואהבת ה', וללצים ולרשעים אין תכונות אלו, ולכן אין טעם להזמינם לבית הספר {{קטן|(דעת מקרא)|}} ; וייתכן גם שבפסוק זה החכמה חוזרת לדבר אל הנערים שכבר הגיעו לבית הספר, ומוסרת להם את השיעור הראשון. '''
::::::::
::::::::
 
::::::::
::::::::
 
אולם, לפי פירוש זה, חסרות בקטע הרבה "מילות קישור", למשל: '''
::::::
::::::::*חסר משפט שאומר "החכמה לא קוראת ללצים כי...";
::::::::*רעיון זה, שצריך להגיד מחמאות לפני שמותחים ביקורת, [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|נזכר גם בפסוקים אחרים]] ; אולם, בפסוק זה, פירוש זה אינו מתאים להקשר - הפסוק נמצא בפרשה שמטרתה לשכנע את הפתיים להתרחק מחברים רעים, ולא בפרשה שמלמדת איך למתוח ביקורת (ע"ע [[Tnk1/kma/qjrim1/qriot|החכמה קוראת]] ).
::::::::*חסר משפט שאומר "החכמה מזמינה גם את החכמים והצדיקים כי..." '''
::::::::
 
'''
</div>
::::::3. וייתכן שהפסוקים הם דברי הנחיה של החכמה אל '''נערותיה''' (שנזכרו בפסוק ג - {{צ|שלחה נערותיה תקרא...}}) - היא אומרת להן את מי להזמין לבית הספר, ואת מי אין טעם להזמין; ולפי פירוש השל"ה, היא אומרת להן '''איך''' בדיוק צריך להוכיח (ראו [[ביאור:שמות עצם שמתחילים באות מj-09-07|פירושים שונים לפסוק]] , [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|פסוקים נוספים על מחמאות לפני ביקורת]] ). '''
::::::
::::::::*אולם, לפי פירוש זה, הקטע היה צריך להיות כתוב בלשון נקבה - "אל תוכיחי לץ... הודיעי לצדיק..." או בלשון רבים (אל נערות) "אל תוכיחו לץ... הודיעו לצדיק...".
 
'''
::::::</div>
:::::: '''
::::::
 
==תגובות==
'''
::::::::מאת: אראל '''
::::::::הסיפור מתחיל בספר דברי הימים ב, פרק יט, ע"פ פירוש רש"י.
::::::::
::::::::יהושפט מלך יהודה שיתף פעולה עם אחאב מלך ישראל במלחמתו נגד ארם, וכשחזר – יצא אל פניו יהוא-בן-חנני החוזה והוכיח אותו: {{צ|תוכן=הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב?! ובזאת עליך קצף מלפני ה'!}}.
::::::::
::::::::הוא היה יכול להסתפק בתוכחה, אבל הוא ידע [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|שכדאי להגיד גם דברים טובים]] כדי לשמח את יהושפט, ולכן הוסיף ואמר: {{צ|תוכן=אבל <span style="text-decoration:underline">'''דברים</span>''' טובים נמצאו עמך, כי ביערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרוש הא-להים}}.
::::::::
::::::::ואכן הדברים השיגו את מטרתם, כמו שכתוב בהמשך: {{צ|תוכן=וישב יהושפט בירושלים}} – הוא קיבל את הביקורת ולא יצא לעזור למלך ישראל (בינתיים);
::::::::
::::::::יותר מזה – הוא כל-כך שמח על הדברים הטובים שאמר לו החוזה {{צ|תוכן=כי ביערת האשרות מן הארץ}}, שמייד פתח ספר תורה כדי לקרוא על האשרות, ומצא את הפסוק ב <span style="text-decoration:underline">'''דברים</span>''' טז21: {{צ|תוכן=לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' א-להיך אשר תעשה לך}}.
::::::::
::::::::ומכיוון שהחוזה גם אמר לו {{צ|תוכן=והכינות לבבך לדרוש הא-להים}} – הוא רצה גם לדרוש וללמוד את כל הפרשה הזאת ולא רק פסוק אחד, וראה בתחילת הפרשה (שלושה פסוקים קודם): {{צ|תוכן=שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' א-להיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק...}}, ולאחר שקרא התעורר בו גם רצון עז ליישם את זה, ולכן מייד אחר-כך (דה"דברי הימים ב יט 5 ה- 11יא): {{צ|תוכן=ויעמד <span style="text-decoration:underline">'''שופטים</span>''' בארץ בכל ערי יהודה הבצורות... <span style="text-decoration:underline">'''ושוטרים</span>''' הלויים לפניכם...}} ולכל זה הוא הגיע רק בזכות המחמאה שנתן לו יהוא-בן-חנני החוזה!
::::::::
 
==תגובות==
'''
::::::::::מאת: אראל '''
::::::::::תגובה ל: [[ביאור:ירמיהו כח]] שנכתבה ב12:39:29  27.07.2005
::::::::::
::::::::::ירמיהו ניבא שמלך בבל יכבוש וישעבד את יהודה; אך אדם אחר - חנניהו בן עזור - ניבא להיפך (ירמיהו כח 1א-4ד): "<span lang="he">
:::::::::: {{צ|תוכן=כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל}} </span>''' <span lang="he">
:::::::::: {{צ|תוכן=מֶלֶךְ בָּבֶל...}} </span>''' ".
::::::::::
::::::::::בתגובה, אמר לו ירמיהו (כח 6-9): {{צ|תוכן=וַיֹּאמֶר, יִרְמְיָה הַנָּבִיא, <span style="text-decoration:underline">'''אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה'; יָקֵם ה', אֶת-דְּבָרֶיךָ, אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית-ה' וְכָל-הַגּוֹלָה, מִבָּבֶל אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה</span>'''<a אַךְ-שְׁמַע-נָא הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי, כָּל-הָעָם.  הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ--מִן-הָעוֹלָם:  וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, לְמִלְחָמָה, וּלְרָעָה וּלְדָבֶר.  הַנָּבִיא, אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם--בְּבֹא, דְּבַר הַנָּבִיא, יִוָּדַע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת}}.name="7">
::::::::::] אַךְ-שְׁמַע-נָא הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי, כָּל-הָעָם. <a name="8">
::::::::::] הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ--מִן-הָעוֹלָם:  וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, לְמִלְחָמָה, וּלְרָעָה וּלְדָבֶר. <a name="9">
::::::::::] הַנָּבִיא, אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם--בְּבֹא, דְּבַר הַנָּבִיא, יִוָּדַע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת}}.
::::::::::
::::::::::פעמים רבות קורה שאנחנו עושים טעות, אבל קשה לנו להתחרט בגלל ההשפלה שיש בכך, ולכן אנחנו ממשיכים להצדיק את הטעות שלנו.
::::::::::ירמיהו כמובן ידע שחנניה הוא נביא שקר, ושכלי בית ה' לא יחזרו מבבל. אולם, לדעתי, הוא רצה לתת לחנניה אפשרות לסגת מהטעות שלו בלי להשפיל את עצמו.
::::::::::
::::::::::לכן, לפני שהוכיח אותו על טעותו, הוא פתח את דבריו במילים טובות: {{צ|תוכן=אמן כן יעשה ה', יקם ה' את דבריך...}}, כלומר - הדברים שאמרת הם יפים בתור תקוות ותפילות אל ה'; גם אני מתפלל שהדברים שאמרת יתגשמו, אולם אלה אינם דברי נבואה.
::::::::::
::::::::::ירמיהו קיווה, שחנניה ינצל את ההזדמנות, ויאמר "נכון, גם אני התכוונתי רק להביע תקווה ותפילה, ולא להתנבא". אילו חנניה היה אומר כך, הוא היה ניצל מדין נביא שקר, וכבודו לא היה נפגע.
::::::::::
::::::::::
 
==תגובות==
'''
::::::::::::מאת: '''
[[קטגוריה:מתיחת ביקורת|מחמאות לפני ביקורת]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/biqort_mxmaot.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/biqort_mxmaot}}
 
</noinclude>
132,354

עריכות