ביאור:שמירה בבעלים: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ביאור:שמות כב יג]] : {{צ|תוכן=וכי ישאל איש מעם רעהו, ונשבר או מת: '''

1. ע"פ הפשט, הכוונה שבעל החפץ נמצא עם השואל בזמן שהנזק נגרם, למשל בזמן שהבהמה מתה {{קטן|( [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%99%D7%92 כך פירש רשב"ם על-פי הפשט] )|}} . במקרה זה, השואל סמך על בעל החפץ שישגיח על רכושו, ואם בעל החפץ לא עשה כך, אין להאשים את השואל {{קטן|( [[ביאור:פירוש שד"ל על שמות פרק כב|שד"ל]] )|}} ;

2. אך ע"פ חז"ל, הכוונה שבעל החפץ נמצא עם השואל במלאכתו, כלומר עובד בשבילו, בזמן שהוא נותן לו את החפץ לשמירה. במקרה זה, החפץ לא עבר לגמרי לבעלותו של השואל, ולכן אחריותו של השואל מופחתת. ראיה לפירוש זה היא המילים {{צ|תוכן=וכי ישאל איש <span style="text-decoration:underline">'''מעם רעהו</span> '''}} - רק כשהשואל מוציא את החפץ מעם רעהו, מרשותו של רעהו, ומעביר אותו לרשותו, רק אז הוא מקבל על עצמו את האחריות המלאה לאובדן החפץ. ראו גם [http://he.wikisource.org/wiki/[%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%99%D7%93 |פירוש מלבי"ם]] .

1. יש שהסבירו, שאם בעל החפץ עובד אצל השואל, מן הסתם הוא גם מקבל ממנו משכורת, ואפשר לראות בחלק מהמשכורת הזאת שכר על החפץ שהוא שואל ממנו, ולכן החפץ הוא למעשה לא שאול אלא שכור, והאחריות של השוכר היא מופחתת {{קטן|(תורה תמימה)|}} . '''

2. יש שהסבירו, שכאשר בעל החפץ עובד אצל השואל, מן הסתם הוא לא מצפה ממנו שהאחריות שלו על חפציו תהיה גדולה מהאחריות שלו על גופו של בעל החפץ, וכידוע, מעיקר הדין המעסיק אינו אחראי לגופו של העובד, ולכן, קל וחומר שאין העובד מצפה ממנו שיהיה אחראי על חפציו {{קטן|(רש"ר הירש)|}} . '''