נקרא בספר משלי:
{{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. <span style="text-decoration:underline">סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה</span> |משלי כא ל}}
ובפירושים ישנים וחדשים: '''
1. " {{צפ|עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה</span>''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה</span>''' , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} " {{קטן|(מצודות)|}} '''
2. " {{צפ|הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה</span>''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם</span>''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} " {{קטן|(רלב"ג)|}} '''
3. " {{צפ|הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה</span>''' . התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'</span>''' , או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה</span>''' .}} " {{קטן|( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} '''
משילוב הפירושים האלה עולה, שאין שום טעם להתכונן למלחמה: אם ה' לא מושיע - אז גם הסוס לא יעזור (מצודות), ואם ה' כן מושיע - אז אין צורך בסוס (רלב"ג), וגם אין טעם בכל הכנה הכוללת חכמה ומחשבה (אייזנברג); לפי זה, ניתן לבטל לחלוטין את תקציב הביטחון! '''
אך לפי זה, לא ברור מדוע שלמה המלך בעצמו החזיק כל כך הרבה סוסים:
::* {{צמ|ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות <span style="text-decoration:underline">סוסים</span> למרכבו ושנים עשר אלף פרשים|מלכים א ה ו}}
::* [[מלכים א י כה]]: " {{צ|והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים <span style="text-decoration:underline">סוסים</span> ופרדים דבר שנה בשנה}} ... {{צ|ומוצא <span style="text-decoration:underline">הסוסים</span> אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר}} "; '''
::
(ייתכן שהם לא נועדו למלחמה אלא רק לכבוד, ושלמה עבר בכך על מה שכתוב בתורה {{צמ|רק לא ירבה לו <span style="text-decoration:underline">סוסים</span> ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד|דברים יז טז}}).
ועוד: בספר משלי עצמו ישנם כמה פסוקים המלמדים שצריך להתכונן למלחמה גם בדרכים אנושיות-חומריות: '''
::* {{צמ|באין <span style="text-decoration:underline">תחבלות</span> יפל עם, ותשועה ברב יועץ|משלי יא יד}}- כלומר, אם לא עושים תחבולות לקראת המלחמה, אז העם נופל ומפסיד במלחמה; זו תוצאה טבעית, שאינה מעידה בהכרח על התערבות של ה' לרעת העם ( [[ביאור:באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ|פירוט]] ).
::* {{צמ|מחשבות בעצה תכון, <span style="text-decoration:underline">ובתחבלות</span> עשה מלחמה|משלי כ יח}}( [[ביאור:מחשבות בעצה תכון, ובתחבולות עשה מלחמה|פירוט]] )
::* {{צמ|כי <span style="text-decoration:underline">בתחבלות</span> תעשה לך מלחמה, ותשועה ברב יועץ|משלי כד ו}}
ואם צריך לעשות תחבולות אנושיות לקראת המלחמה - אז מדוע לא להשתמש גם בסוסים? והרי, במקרים רבים, '''יועצים</span>''' ומומחים צבאיים אומרים שיש צורך לקנות אמצעי מלחמה משוכללים יותר כדי להשיג יתרון על האויב - זו אחת מהתחבולות!
לכן נראה לי, שיש לפרש גם את הפסוק שלנו בהתאם:
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mlxma.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-14.
<noinclude>>
==תגובות==
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[ביאור:הכנות למלחמה בספר משלי]]}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mlxma.html}}
|