|
= חוק או צחוק =
אחת הדרכים לזהות עדי שקר היא לבדוק את יחסם למשפט ולמערכת המשפט. עדים שמביעים זלזול וחוסר-רצינות חשודים כשקרנים:
{{צמ|תוכן=עד בליעל '''יליץ''' משפט, ופי רשעים יבלע און|מקור=משלי יט כח}}''' ▼
▲{{צמ| תוכן=עד בליעל '''יליץ ''' משפט, ופי רשעים יבלע און| מקור=משלי יט כח}}'''
עד בליעל''' = עד רשע, עד שקר; ▼
''' יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות, כמו {{צמ|תוכן=אם ללצים הוא '''יליץ''' ולעניים יתן חן|מקור=משלי ג לד}}. ▼
▲עד בליעל '''</span> = עד רשע, עד שקר;
''' עד בליעל יליץ משפט''' = עד שקר עושה צחוק מכל המשפט; השופטים ובעלי-הדין מתייחסים למשפט ברצינות, אבל העד צוחק על כולם, בעיניו זה רק משחק לא רציני, שמטרתו להרוויח כסף. ▼
▲''' יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות, כמו {{צמ| תוכן=אם ללצים הוא '''יליץ ''' ולעניים יתן חן| מקור=משלי ג לד}}.
''' רשעים''' = עדים רשעים, עורכי-דין רשעים או שופטים רשעים;
▲''' עד בליעל יליץ משפט''' = עד שקר עושה צחוק מכל המשפט; השופטים ובעלי-הדין מתייחסים למשפט ברצינות, אבל העד צוחק על כולם, בעיניו זה רק משחק לא רציני, שמטרתו להרוויח כסף.
''' יבלע''' = מסתיר ומעלים;
'''רשעים''' ופי= עדים רשעים, עורכי-דין רשעים או שופטים רשעים;
'''יבלע''' = מסתיר ומעלים;
'''אוון''' [[ביאור:אוון = עדיםאין = הבל = שקר|= שקר או רוע]] ; '''
'''ופי רשעים יבלע אוון''' = עדים או עורכי-דין '''רשעים''' מסתירים את השקר והרשע בדבריהם: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=דברי האוון יאמר בבליעה, לבל ירגישו שעצם הכוונה על דבר האוון ההוא, כי יחשבו שלפי תומו ידבר}} " {{קטן|(מצודת דוד)|}} ; גם זו דרך לזהות רשעים במשפט - אנשים שמכניסים דברים רעים בהבלעה בתוך דבריהם. או: שופטים ''' רשעים''' מסתירים את השקר והרשע שבדברי העד הבליעל. השופטים הרשעים אינם טורחים לגלות את האמת; למרות שהם יודעים שהעד עושה צחוק מהמשפט, הם מקבלים את דבריו.
<div class="advanced">
==הפסוק בהקשרו==
לפי פירושנו, יש כאן רצף של 3 פסוקים העוסקים בליצנות: הפסוק שלנו, הפסוק הבא {{צמ|תוכן=נכונו '''ללצים''' שפטים ומהלמות לגו כסילים|מקור=משלי יט כט}}, והפסוק שאחריו [[משלי כ א]] {{צ|תוכן= '''לץ''' היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם}} - שגם הוא מביע רעיון דומה: [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|היין יעשה ממך צחוק]] . '''
==פירושים נוספים==
1. פירשנו ''' יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות;
2. ואפשר גם לפרש ''' יליץ''' = ידבר בשפה מליצית, יפה וברורה, כמו {{צמ|תוכן=והם לא ידעו כי שמע יוסף כי '''המליץ''' בינתם|מקור=בראשית מב כג}}= המתרגם; {{צמ|תוכן=אם יש עליו מלאך '''מליץ''' אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו|מקור=איוב לג כג}}; {{צמ|תוכן=הלוא אלה כלם עליו משל ישאו '''ומליצה''' חידות לו|מקור=חבקוק ב ו}}, {{צמ|תוכן=להבין משל '''ומליצה''' דברי חכמים וחידתם|מקור=משלי א ו}}, {{צמ|תוכן=אולים '''יליץ''' אשם ובין ישרים רצון|מקור=משלי יד ט}}- מליצה נרדפת למשל. לפי זה, משמעות הפסוק היא: " {{צ|תוכן=עד}} {{צ|תוכן=רשע}} מדבר {{צ|תוכן=במשפט}} בשפה {{צ|תוכן=מליצית}} , גבוהה ויפה, כדי להטעות את השופטים; {{צ|תוכן=ופיו}} של העד {{צ|תוכן=הרשע}} {{צ|תוכן=מבלע}} ומסתיר את {{צ|תוכן=האוון}} והשקר שבדבריו"; ומטרת הפסוק היא, להזהיר את השופטים מפני עדים רשעים, כי העדים הרשעים יודעים להסתיר היטב את השקר שבדבריהם (כעין העצה המופיעה בפרקי אבות: " {{צצפ|סוג=mfrj|תוכן=כשעומדים לפניך בדין - יהיו בעיניך כרשעים}} "). '''
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "יליץ '''ב''' משפט" או "יליץ דבריו" או "יליץ שקר". '''
::
3. ויש שפירשו: ''' יליץ משפט''' = ידבר במידת הדין והמשפט, כלומר ידון לכף חובה; הפסוק בא לגנות את האנשים ''' שמליצים משפט''' ומחפשים מעשים רעים אצל הזולת, וגם את האנשים ''' שמבלעים אוון''' ומתעלמים ממעשים רעים של הזולת; שני הקצוות פסולים {{קטן|(רבי יונה)|}} .
</div>
| 